בית סירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית סירא (כפר)
بيت سيرا
הכפר במרכז התמונה. מימין נראים בתי כפר האורנים ובקצה השמאלי היישוב חשמונאים
הכפר במרכז התמונה. מימין נראים בתי כפר האורנים ובקצה השמאלי היישוב חשמונאים
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 3.10 קמ"ר
גובה 277 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 3,518[1] (2016)
קואורדינטות 31°53′15″N 35°02′39″E / 31.887419444444°N 35.044091666667°E / 31.887419444444; 35.044091666667 
אזור זמן UTC +2

בית סיראערבית: بيت سيرا) הוא כפר פלסטיני בגדה המערבית בגבול הרי בנימין ושפלת יהודה צמוד לגדר ההפרדה שמצידה השני שוכנת מודיעין-מכבים-רעות. מבחינה אדמיניסטרטיבית משתייך לנפת רמאללה ואל-בירה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 3,518 תושבים בשנת 2016[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית. הכפר שוכן בראש גבעה מתונה בגובה 330 מעל פני הים. בצמוד לדרך המרכזית שהובילה מהשפלה לירושלים בימי קדם. מבחינה מנהלית היה ממוקם היישוב בתחום מחוז (היפרכיה) אמאוס, שהיישוב אמאוס ניקופוליס כשני קילומטר מדרום שימש כעיר המחוז (טופרכיה)[2]. סמוך לכניסה לכפר, צמוד לכביש 443, ממוקמת "ח'רבת נג'מת אל-הדלי" וממערב לכפר "ח'רבת א-דורייש", בהם נתגלו ממצאים החל מן התקופה ההלניסטית, הרומית, הביזנטית ועד התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. במקום נערכו חפירות ארכיאולוגיות בתחילת שנות ה-2000, בידי קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון. במהלך החפירות נחשפו שרידי יישוב מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. בין הממצאים כלים רבים שנפגמו בתהליך הייצור ועל כן נראה שהיה במקום בית יוצר לכלי חרס.

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 17 בתים בסנג'ק עזה בנפת רמלה, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים., 29 משפחות התגוררו בכפר[3].

בשנת 1863, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "...במקום קבר שייח של קדוש בשם "נבי סירא " [4].

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמאללה. במפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, נמנו 381 תושבים, כולם מוסלמים[5].

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 113 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו-460 תושבים, כולם מוסלמים[6].

בשנת 1934 סללה מחלקת העבודות הציבוריות של המנדט הבריטי את כביש 3 מלטרון לרמאללה דרך בית סירא[7].

בסקר הכפרים משנת 1945 נאמדה האוכלוסייה כ-540 תושבים, והכפר השתרע על פני 4,687 דונמים[8].

לאחר הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת השחרור, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית. כחלק מהסכמי שביתת-הנשק נקבע כי חלק מהשטחים החקלאיים של הכפר יהיו ברצועת שטח מפורז באזור לטרון ברוחב של כקילומטר עד 3 קילומטרים, בין ישראל לבין הגדה המערבית אך למעשה היה זה שטח הפקר שלא היה בריבונות ישראלית ואף לא ירדנית. עם זאת, בעוד הצבא הירדני לא נכנס אל השטח, חקלאים פלסטינים מצידו הירדני של הגבול נכנסו אליו ועיבדו בו את האדמות (בשטח זה הוקם, לאחר כיבושו בידי ישראל במלחמת ששת הימים, היישוב מכבים בשנת 1985). מעמדו של השטח נותר לא ברור מבחינה משפטית, אם הוא נחשב חלק ממדינת ישראל או לא[9].

בספטמבר 1954 ערכה מדינת ישראל פעולת תגמול בכפר שאותה גינתה ממשלת ארצות הברית[10].

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. ב-1976 הציע שר השיכון אברהם עופר להקים כביש חדש, מעטרות ללוד שיעבור סמוך לכפר[11]. התוכנית יצאה לפעול ב-1983 כאשר נסלל כביש 443 בקטע שבין הכפר לאזור בן שמן. לצורך כך הופקעה רצועה ברוחב של 150 מטר ואורך של 3 קילומטרים מאדמות הכפר[12].

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 90% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2004, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה באזור הכפר. בשנת 2005 נחסם כביש 3 לתנועה בקטע בין הכפר לצומת מבוא חורון ולכביש 443. כמו כן, תושבי היישובים רעות ומכבים הגישו עתירה לבג"ץ, בדרישה להעתיק את תוואי הגדר העובר במרחק של כמה עשרות מטרים מבתיהם, מזרחה[13]. העתירה נדחתה ב-2006[14]. בעת הקמת הגדר נערכו הפגנות נגד תוואי הגדר בה השתתפו פעילי ארגון אנרכיסטים נגד גדרות[15]. מאות דונמים משטחיו החקלאיים של הכפר נותרו מצדה הישראלי של גדר ההפרדה[16], בתחום מרחב התפר. בתקופת האינתיפאדה השנייה סבל הכפר קשות מן המיתון הכללי בשל סגרים ומחסומים, חסימת כביש 443 לתנועת פלסטינים ובניית גדר ההפרדה. בשיאו הגיע שיעור האבטלה בבית סירא לכ-70%[17].

בין השנים 2000 ל-2009 אסר צה"ל על תנועת התושבים בכביש 443, למרות שנסלל על קרקע שהופקעה מהם[18]. התושבים הגישו עתירה לבג"ץ[19]. בעקבות העתירה הותר לתושבים לנסוע בכביש במגבלות מחמירות. הוקם מחסום בכניסה לבית סירא ממנו ניתן לעלות על הכביש לאחר בדיקה, הותר לנסוע מזרחה רק עד בית חורון, משם יש להיכנס ולהמשיך רק בכבישים מקומיים לרמאללה. נסיעה דרך מחסום עופר מותרת רק לאזרחים ישראלים[20].

ב-2010 נבנה בית ספר חדש בכפר, לאחר שלטענת ראשי הכפר לא נבנה בו בית ספר חדש מאז שנת 1960[21].

בשנת 2016, אושרה בועדת המשנה להתיישבות במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי, תוכנית להקמת אזור תעשייה בשטח 310 דונם בסמוך לכפר על יד מחסום מכבים על כביש 443[22].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ מנחם תלמידרך עמק אילון לרמאללה החדש, מעריב, 22 בדצמבר 1967
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. 
  4. ^ Hartmann, 1883, p. 118</
  5. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramallah, p. 16
  6. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 47
  7. ^ תיקוני דרכים בתקציב החדש, דבר, 10 ביוני 1934
    ‭- 1934‬ שגה פורה למחלקת העבודות הציבוריות, דואר היום, 6 במרץ 1935
  8. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  9. ^ שקד אורבך, הקו המטושטש: איך קרה שאיש אינו יודע איפה בדיוק עובר הקו הירוק, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
  10. ^ ארה"ב נזפה בישראל על ביצוע פעולות התגמול בשטח ירדן , שערים, 9 בספטמבר 1954
  11. ^ אהרון דולב, מי כפ"ת את תכנית עיבוי ירושלים?, מעריב, 6 בפברואר 1976
    טוביה מנדלסון, עופר מציע שורת יישובים בין עטרות ולוד ובמרכזם העיר גבעון, דבר, 18 בפברואר 1976
  12. ^ טוביה מנדלסון, יורחב כביש הכניסה לירושלים, דבר, 23 בינואר 1983
  13. ^ יובל יועז, לראשונה: יישובים בישראל עתרו נגד תוואי הגדר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2005
  14. ^ יובל יועז, הוסר המכשול האחרון להקמת הגדר באזור מודיעין, באתר הארץ, 9 בינואר 2006
  15. ^ מיטל יסעור-בית אור ואפרת וייס, בן 17 נפצע בהפגנה נגד הגדר: "דמנו הותר", באתר ynet, 26 בפברואר 2006
  16. ^ [1]]spx?id=1480 בג"ץ 2150/07, האגודה לזכויות האזרח]
  17. ^ מגזין הצלב האדום הבינלאומי
  18. ^ עקיבא אלדרמאז פרוץ האינתיפאדה משמש כביש ירושלים-מודיעין ישראלים בלבד. עכשיו מתברר שאין לכך שום ביסוס חוקי, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2006
  19. ^ עקיבא אלדר, יובל יועז, בג"ץ למדינה: מדוע לא ייפתח כביש 443 לפלשתינאים?, באתר הארץ, 7 ביוני 2007
  20. ^ מחסומים לאורך כביש 443 , באתר מחסום Watch יולי 2010
  21. ^ בג"ץ 8806/10, רגבים נגד ראש הממשלה
  22. ^ יותם ברגראושרה הקמת מרכז תעשייתי על 300 דונם בשטחי סי ליד מכבים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2016