בית ספר שדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ספר שדה הר מירון

המונח בית-ספר שדה, נטבע במקור כמרכז הדרכה של החברה להגנת הטבע, ובו חומרי הדרכה, חדרים למדריכים, לעתים אכסניה, ובדרך-כלל גם תצוגה מהטבע, הארכאולוגיה או הנוף המקומי.

חלק מהטיולים השנתיים של בתי-ספר תיכון בישראל המתקיימים במסגרת שיעור של"ח, שנמשכים מספר ימים ודורשים ארגון מקומות לינה ושירותי הדרכה, משתמשים בשירותיהם של בתי-ספר שדה לצרכים אלו, אך עם השנים הלינה בטיולים אלה עברה לאכסניות נוער. בתי-ספר שדה משמשים גם כמרכזי לימוד עבור קורסי שדה אוניברסיטאיים, וכמרכזי הדרכה למטיילים. בחלק מבתי ספר השדה מתקיימים גם חוגי נוער.

בתי-ספר השדה הוקמו בערים הגדולות ובמקומות מרכזיים בעלי נוף ייחודי. ראשית הוקם בית ספר שדה בעין גדי וב-1963 הוקם בשדה בוקר בית ספר שדה נוסף.

בעקבות הגירעון הכלכלי החמור אליו הידרדרה החברה להגנת הטבע בשנות התשעים, נסגרו או אוחדו רבים מבתי-ספר השדה שהפעילה. כיום נותרו 9 בתי-ספר שדה פעילים של החברה ברחבי הארץ, אשר חלקם מתפקדים בעיקר כאכסניות, למרות שמם. במקביל קיימים כיום מספר בתי-ספר שדה נוספים, שאינם שייכים לחברה להגנת הטבע. עם אלה נמנים את בית-ספר שדה כפר עציון, הממוקם בהרי יהודה, ואת בית-ספר שדה שדה בוקר, הממוקם במדרשת בן-גוריון בנגב. בית-ספר שדה חצבה היה אף הוא עצמאי במשך תקופה מסוימת, אך כיום הוא שוב שייך לחברה להגנת הטבע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עשהאל בן-דוד, "והגדת לבנך..." : סיפורם של בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע, הוצאת החברה להגנת הטבע, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]