בית עיריית תל אביב-יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית עיריית תל אביב-יפו
בית עיריית תל אביב-יפו בתכנון האדריכל מנחם כהן
בית עיריית תל אביב-יפו בתכנון האדריכל מנחם כהן
מידע על המבנה
סוג מבנה אדריכלי
כתובת רחוב אבן גבירול 69, תל אביב-יפו
מדינה ישראלFlag of Israel.svg  ישראל
תאריך התחלה שנות ה-50 של המאה ה-20
תאריך סיום 1966
שטח 27 דונם
ארכיטקט מנחם כהן
שימוש בית עירייה
קואורדינטות 32°04′55″N 34°46′50″E / 32.0819°N 34.7806°E / 32.0819; 34.7806 קואורדינטות: 32°04′55″N 34°46′50″E / 32.0819°N 34.7806°E / 32.0819; 34.7806 
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
בית העירייה
בית העירייה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הקטנה (2 תמונות)
האדריכל מנחם כהן בחזית הבניין לאחר חידוש החזית, 2014

בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.

רחבת הכיכר, שמכונה גם "רחבת בית העירייה", היא הרחבה הגדולה ביותר בתל אביב. הכיכר מהווה מוקד לאירועים, עצרות, הפגנות, פסטיבלים וחגיגות, להם מהווה תמיד בניין העירייה רקע. ברחבת בית העירייה יש במה מוגבהת הפונה לכיוון מרכז הכיכר. בעת אירועים והפגנות נוהגים אישים ופוליטיקאים לנאום מעל גבי הרחבה. על פי התוכנית המקורית, הכניסה לבניין נועדה להיות מכיוון הכיכר, לאחר עלייה במדרגות הרחבות וחציית הבימה המוגבהת. הכניסה המונומנטלית הפונה לכיכר אינה בשימוש כיום, בין השאר בגלל בעיות גישה לנכים, והכניסה לציבור הרחב היא כניסה צדדית במפלס רחוב אבן-גבירול.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל מנחם כהן, שזכה במפתיע בתכנונו בשנות ה-50, בהיותו בן 26 בלבד. הוא תוכנן בסגנון הברוטליסטי אשר איפיין את הבנייה באותן השנים. לבניין 720 חלונות, והוא בנוי על כ-27,000 מ"ר.

הבניין הראשון והשני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין עיריית תל אביב הראשון

בית העירייה הוא המבנה השלישי של עיריית תל אביב. בראשונה שכנה עיריית תל אביב ב"בית הוועד" שהיה מבנה בן 3 קומות הצמוד למגדל מים בשדרות רוטשילד. בשנת 1925, עברה העירייה למשכן חדש בבית א. סקורה, מבנה בכיכר ביאליק, שבמקור נועד לשמש כבית מלון, ומשרדי העירייה שכנו גם במבנים סמוכים אליו.

במשך השנים 1965-1966 עברה עיריית תל אביב למיקומה הנוכחי בכיכר רבין (אז "כיכר מלכי ישראל").

במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21 התגלו ליקויי בטיחות במבנה ועקב כך הוסרה בשנת 2004 רשת הבטון משני צדיו. לאחר מכן החלה להתגבש תוכנית כוללת לשיפוצו והרחבתו, ולראשונה צפוי הבניין לעבור שיפוץ כולל. לפי התוכנית, יתוספו לבניין שתי קומות, קומת הכניסה הגבוהה, בה ניתנים שירותים לציבור, תורחב, ושטח הבניין יורחב לכיוונים שונים. בסך הכול יורחב שטחו בכ-40% ויגדל ל-38,000 מ"ר.

לאחרונה הוגשה בקשה על ידי מינהל ההנדסה להגדיל את היקף ההרחבה משתי קומות לארבע קומות. ארגוני איכות הסביבה מקדמים תוכנית לפיה יכלול הבניין מערכת קולטים סולארים שיפיקו אנרגיה לכל הבניין. כמו כן, מתוכנן שיפוץ של המבנים המקיפים את הכיכר והסדרת חזית מסחרית בעיצוב אחיד מתחתם. שיפוץ מתוכנן נוסף הוא שיפוץ רחבת הכיכר, אך טרם הוחלט אם יבנה מתחתיה חניון תת-קרקעי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר רבין וסביבתה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
אנדרטה לשואה ולתקומה שדרות ח"ן כיכר מסריק שדרות בן-גוריון שדרות דוד המלך רחוב אבן גבירול כיכר רבין גן העיר (תל אביב)‏ בית עיריית תל אביב-יפו רחוב גורדון רחוב שלמה המלך רחוב פרישמן הלל צייטלין רחוב דוד בלוך קריית מאירKikar Rabin map.jpg
אודות התמונה

(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת