בית עישון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית העישון של רייטמן, קמפ ספרינגס, קנטקי

בית עישון או ביתן עישון הוא מבנה המשמש לעישון של בשר או דגים בכמויות גדולות. בתי עישון עשויים לשמש גם כמקום האחסון של המוצר המוגמר, לפעמים למשך שנה או יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי עישון מסורתיים שימשו גם כמתקן לעישון בשר וגם לאחסון הבשר, לעיתים קרובות עבור קהילות או מספר רב של אנשים. תהליך העישון היה שיטה נפוצה לשימור מזון, בעיקר בשר ודגים. בתי עישון בארצות בעלות אקלים קר איפשרו עישון בשיטה של "עישון קר". שיטת שימור נפוצה נוספת הייתה המלחה של הבשר או הדגים.
עם תחילת העונה הקרה היו בעלי החיים המיועדים לשימור (על פי רוב חזירים) נטבחים ומבותרים לחלקים אשר נתלו על אנקולים או הונחו על מדפים בבית העישון, שם עברו את תהליך השימור. במהלך הקיץ נצרכו המוצרים המוגמרים והביתן היה מתרוקן.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, בית עישון הוא ביתן חיצוני סגור, בדרך כלל עם פתח כניסה אחד וללא חלונות. גג המבנה בדרך כלל משופע: חרוט, גמלוני או בצורת פירמידה. בנוסף, מכיל בית העישון בור ברצפתו או מעין אח בקיר לבערת העץ ויצירת העשן.
בתי עישון קהילתיים ומסחריים גדולים יותר מבתי עישון המהווים חלק מנחלה פרטית.

מכיוון שבשר משומר הוא מוצר רב ערך הדורש השקעה הן בחומר הגלם והן בתהליך, חלק חשוב בעיצוב של בתי עישון הוא מניעת גישה פנימה לבעלי חיים ולגנבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית עישון בוויקישיתוף