בית פארנסוורת'

בית פארנסוורת' הוא מבנה יוצא דופן אשר תכנן האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה בפוקס ריוור, אילינוי, אזור כפרי כ-90 ק"מ דרום מערבית לשיקגו. הבית הוא מבנה של חדר אחד שתוכנן כבית מפלט לסופי שבוע עבור ד"ר אדית' פארנסוורת', רופאה חשובה מהעיר שיקגו, אשר ביקשה מבנה מיוחד בו תוכל להתבודד ולהקדיש את זמנה לתרגום שירה. המבנה תוכנן ונבנה על ידי מיס ון דר רוהה בין 1945 ל-1951 כמבנה פלדה וזכוכית מבודד בלב יער. המבנה נחשב ליצירת מופת של האדריכלות המודרנית במאה ה-20 ולאחד המבנים הידועים של אדריכל זה.

ייחודו של המבנה הוא בצימצום - עיצוב מינימליסטי ומדויק תוך הקפדה רבה גם על פרטי הבניין אשר מאפשרים את תחושת צמצום זו. המבנה ממוקם בלב היער, ללא שכנים ומרוחק ממרכז עירוני כלשהו. כל קירות הבית עשויים זכוכית וסגירתו נעשית על ידי וילונות בלבד. חלוקת השטח מבוססת על בלוק שירותים מרכזי המפריד בין אזורי הבית השונים המצויים כולם באותו חלל, אשר שטחו 130 מ"ר. הבית מורם מעט מעל פני הקרקע וכולל מבואה פתוחה על משטח נוסף המוגבה מן הקרקע, וזאת על מנת להדגיש את ניתוק שבין הבית לסביבתו וההבדל שבין הטבעי למעשה האנושי הסינתטי.

את חשיבותו האדריכלית של בית פארנסוורת' יש להבין על רקע ציפיותיהם של תלמידיו למענה לתאוריות החדשות אשר הביא עמו מיס לארצות הברית והחל ללמד במכון הטכנולוגי של אילינוי. מיס שהיגר מגרמניה שם היה מנהל בית ספר הבאוהאוס, ניסה לפתח יחד קבוצת אדריכלים רחבה יותר סוג חדש של אדריכלות שחלק מעקרונותיה היו השימוש המינימליסטי בזכוכית ופלדה. בית פארנסוורת' הוא למעשה הדוגמה הראשונה של בית מגורים מסוג זה, אשר אליו נשאו תלמידיו של מיס את עיניהם.

סיפור בנייתו של הבית גם כולל את יחסיהם המורכבים של מיס ון דר רוהה ואדית' פארנסוורת'. ממערכת היחסים המקצועית הפכה ליחסים אישיים עם התקדמות הפרויקט. מששאיפותיה הרומנטיות של פארנסוורת' לא התגשמו נוצר קרע במערכת היחסים אשר הוביל בסופו של דבר גם לתביעה משפטית אשר הגישה כנגד מיס, על ליקויים כביכול בבנייה ורשלנות מקצועית. מיס זכה במשפט שהתנהל נגדו אך אירוע זה לווה בביקורות מעורבות כלפיו וכלפי יצירתו האדריכלית. על אף שרבים ראו במבנה יצירת מופת עם בנייתו היו מי שביקרו אותה ובהם האדריכל האמריקאי החשוב פרנק לויד רייט שניצל את ההמולה כדי לבקר אותו. רייט טען כי המבנה, כמו גם מבנים נוספים בסגנון הבינלאומי שהחלו להיבנות בצפון אמריקה בתקופה זו, הוא תוצר של חשיבה מכניסטית של צורכי האדם וכי האדריכלים המודרניסטים ומיס ון דר רוהה ביניהם הם קומוניסטים במסווה.

בשנת 1949 בנה גם האדריכל פיליפ ג'ונסון את בית הזכוכית שלו בסביבה בעלת אופי דומה בקונטיקט. רבים משווים בין שני בתי הזכוכית אשר מהווים מקרי מבחן חשובים בתולדות האדריכלות המודרנית בארצות הברית. לשני בתי הזכוכית הייתה השפעה רבה על עיצובים מינימליסטיים נוספים ועל רעיונות אדריכליים-פילוסופיים שונים בנוגע למגורים, בנייה בטבע ומשמעותו של חומר.