בית פרנק
 | |
| חזית בית פרנק, כולל הכתובת "אבן העזר" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| על שם | מתיאס פרנק |
| כתובת |
רחוב עמק רפאים |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1873 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1873 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות טמפלרית |
| קואורדינטות | 31°45′59″N 35°13′21″E / 31.766438888889°N 35.2224°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית פרנק | |
  | |
בית פרנק היה המבנה הראשון שנבנה במושבה הגרמנית בירושלים. המבנה ממוקם ברחוב עמק רפאים 6.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה נבנה בשנת 1873 על ידי הטוחן מתיאס פרנק. מבנה זה היה המבנה הראשון שנבנה על ידי הטמפלרים בירושלים. פרנק רכש את אדמות המושבה מכפריי הכפר בית צפאפא בשנת 1872 והחל לבנות את ביתו במקום בסגנון כפרי גרמני, תוך התאמות מקומיות. סגנון זה עתיד היה להפוך לסגנון האופייני לבנייה הטמפלרית בארץ ישראל. בסמוך למבנה בנה פרנק את טחנת הקמח שהופעלה באותה עת בקיטור - והייתה מתחנות הקיטור הראשונות שהוקמו בארץ ישראל.[1] בעקבות הקמת טחנה זו דעכה טחנת הרוח שפעלה בשכונת ימין משה אשר תחזוקתה והפעלתה לא היוו תחרות לטחנת הקיטור. בבוסתן הבית נטעו עצים רבים, נחפרו בורות מים תת-קרקעיים ובנוסף ובנו שתי ברכות פתוחות אחת גדולה ואחת קטנה, שם לפעמים התירו לילדי המושבה לשחות ,הייתה זאת אם כן בריכת שחייה פרטית כנראה הראשונה בירושלים.[2]
בשנת 1939, כאשר נאסרו הטמפלרים על ידי שלטונות המנדט הבריטי הושכר הבית, ומאז משמש כבית דירות.
המבנה הוא מבנה דו קומתי. בחזיתו גמלון משולש האופייני לאדריכלות הטמפלרית ובו חלון עגול. במשקוף שער הבית נחקק שמו של הבית - אבן העזר (Eben Ezer), ובראש הכיפה שעל השער נחקקה שנת הבנייה - 1873.
כיום שוכן בבית מתיאס פרנק המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן.
הבית קרוי על שם המקום המתואר בספר שמואל א':
וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּצְפָּה וַיִּרְדְּפו אֶת פְּלִשְׁתִּים, וַיַּכּוּם עַד מִתַּחַת לְבֵית כָּר; וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר, וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ ה';
— ספר שמואל א', פרק ז' פסוקים 11 - 12.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכתובת מעל השער
בית פרנק
משפחת פרנק
חזית בית מתיאוס פרנק - רחוב עמק רפאים 6
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, ירושלים, מבט ארכיטקטוני, מכון ירושלים לחקר ישראל, הוצאת כתר, 1996.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ פרופסור שמואל אביצור, הקיטור מגיע, באתר תולדוט אתר ההיסטוריה (מטח) -מתוך: עתמול - עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, אפריל 1991
- ↑ דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, ירושלים: כתר, 2008, עמ' 161-163, מסת"ב 978-965-07-1602-8
