בית שפרינצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית שפרינצק
אין תמונה חופשית
מידע על המבנה
עיר נצרת
סיום הבנייה 1961
חומרי בנייה בטון ואבן
אדריכל משרד רכטר-זרחי-רכטר-פרי
שימוש בית ההבראה

בית שפרינצק היה בית הבראה של מבטחים על שם יוסף שפרינצק בנצרת. בית ההבראה תוכנן על ידי משרד האדריכלים רכטר-זרחי-רכטר-פרי בסוף שנות ה-50, נבנה על ידי סולל בונה, נחנך ביולי 1961[1][2] ונוהל על ידי קופת חולים כללית. הבניין נבנה בסמוך לעיר הערבית, נצרת, כחלק מהמגמה לחזק את האחיזה היהודית באזור.

עם הקמתו נחשב בית שפרינצק מפואר וחדשני. היה זה בית ההבראה הראשון אשר הציע חדרים זוגיים עם חדר רחצה צמוד, ויציאה מהחדר אל הגינה או אל מרפסת. הוא השתרע על שטח של 120 דונם, וכלל גני נוי, בריכת שחייה ומגרשי ספורט.

לנופשים בבית ההבראה הוצעו גם הרצאות, למשל בנושאי פעילות ההסתדרות[3]. בשנות ה-60 הציע בית ההבראה לאורחיו "פרס הבראה" - על כל חמישה ימי הבראה בתשלום יקבלו יום נוסף חינם[4][5]. בית ההבראה אירח במהלך השנים, עד שנות ה-90, גם כנסים מקצועיים ופוליטיים[6][7][8][9].

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף המגורים תוכנן כך שישתלב בנוף חורשות האורנים, מרחף מעל קומת עמודים מפולשת, שתחתיה גן מוצל. לתחושת ההשתלבות בנוף תרמו גם חצרות פאטיו, בריכות נוי, צמחייה מקומית ושבילים שהובילו אל הטבע שסביב. הבטון והאבן, חומרי הגמר העיקריים, מייצגים את האדריכלות הברוטליסטית שדגלה באמת החומרית של הבניין, תוך חשיפתם של חומרי הבנייה לעין.

פרופסור רן שחורי[10] ציין כי המבנה עוצב בהתאם לעקרונות הפאזה השנייה של הסגנון הבינלאומי והשפעות של האדריכלים לה קורבוזיה ואוסקר נימאייר, "בסגנון מתון וצנוע, עם קירות מסך גדולים מזכוכית, קירות ישרים, שורות סימטריות ורגולריות של חלונות, הבלטת הקונסטרוקציה, מרפסות שקופות ללא מעקי הבטון של העבר, עיצוב הבניין כמסה פשוטה, קובייתית ללא משחקי ההצללה".

היסטוריון האמנות, צבי אלחייני, רואה בפרויקט זה שלב משמעותי בהתפתחות התכנון הישראלי, מעבר ממבנים המונחים על גבי הנוף למבנים המתחפרים בו. גם חומר הגמר של הפרויקט, אבן לקט מקומית, מציג את המבנה כמוסווה בסביבתו בניסיון להציב עמדה של בעלות על המקום.

האדריכל משה זרחי ציין כי הפרויקט היה אמנם ברוח הזמן, אך הפך לפרויקט שהתווה דרך והשפיע על פרויקטים רבים אחריו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם בו שוכן בית שפרינצק, הכולל גם את מצודת הטאגראט ששימשה כמחנה פיקוד העורף ושטח בבעלות הכנסייה היוונית הקתולית, מהווה מובלעת של נצרת עילית בתוך נצרת[11]. ב-1976 הועבר המתחם מהעיר נצרת לתחום שיפוט נצרת עילית. הרקע לשינוי לא ידוע. ב-1982 וב-1992 מונו וועדות שדחו את בקשתה של עיריית נצרת להעברת המתחם לשיפוטה. ב-2004 ועדת חקירה של משרד הפנים המליצה לדחות את בקשת נצרת להעברת המתחם לתחום שיפוטה של העיר נצרת. בשנת 2017 כתב האדריכל גיורא סולר ב"תוכנית מתאר כוללנית נצרת עילית"[12] כי מתחם שפרינצק "מוגדר כמתחם לשימור מכיוון שבתחומו נמצאים שני מבנים לשימור: בית-הבראה ומצודת טיגארט. מעבר לכך, המתחם כולל את השטחים הסובבים מכיוון שבית ההבראה הוקם כשהוא כולל שטח גדול ומטופח סביבו כחלק מהרעיון התכנוני. בפיתוח העתידי יש להתייחס הן לשטח פתוח זה והן לשני המבנים לשימור".

בשנות ה-90 נסגר בית שפרינצק וננטש. בשנת 2012 נפתח מחדש בבעלות משפחת זועבי מנצרת, בשם "מלון גרדניה", לאחר שיפוץ נרחב, והשתרע על שטח של 70 דונם (50 דונם נמכרו ליזם אחר).

בשנת 2019 דווח כי המלון כבר לא פועל, והמשקיעים מבקשים לחסל את רוב בית ההבראה כדי להקים על חורבותיו מאות דירות, שטחי מסחר ומשרדים. לדברי האדריכל אמנון רכטר (נכדו של זאב רכטר ובנו של יעקב רכטר, מתכנני הפרויקט), " זו עדות לתקופה חשובה בגיבוש החוויה הישראלית, ומדובר במבנה מופת שצריך לשפץ ולשמר. כשאני רואה פרויקט כזה שנהרס - אני רוצה לבכות. מדהים אותי שפרויקט כזה נעלם ללא דיון ציבורי, ללא תיעוד ובלי ניסיון רציני לבדוק את המשמעויות של שמירה או הריסה."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחנך בית ההבראה על־שם שפרינצק בנצרת, דבר, 4 ביולי 1961
  2. ^ בית ההבראה של "מבטחים" ע"ש שפרינצק נחנך בנצרת, על המשמר, 4 ביולי 1961
  3. ^ הסברה על ההסתדרות, בבתי נופש והבראה, דבר, 12 באוגוסט 1970
  4. ^ פרס הבראה למבריאים בכל בתי־ההבראה של קופת־חולים, הצופה, 17 במאי 1965
  5. ^ החל פרס ההבראה בבתי ההבראה של קופת חולים, למרחב, 17 באפריל 1969
  6. ^ א.בקר אירח ראשי נצרת ונצרת־עילית, דבר, 10 באפריל 1969
  7. ^ הכנס ה-10 של האגודה למדע העופות, דבר, 4 בינואר 1972
  8. ^ קבלת פנים לנכבדים ערבים ודרוזים לרגל יום העצמאות התש"ן, מעריב, 27 באפריל 1990
  9. ^ נצרת־עילית - תאומה של עיר במערב־גרמניה, מעריב, 8 באוקטובר 1980
  10. ^ רן שחורי, "זאב רכטר", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
  11. ^ אורבניקס-תכנון, כלכלה וסביבה, חוות דעת מקצועית לעניין העברת מתחם שפרינצק מתחום שיפוט נצרת עילית לתחום עירית נצרת, באתר משרד האוצר - מנהל התכנון. נובמבר 2016
  12. ^ אדר' גיורא סולר, נספח "תוכנית תוכנית מתאר כוללנית נצרת עילית" לתוכנית מס' 212-0137604, ינואר 2017, באתר מנהל התכנון משרד האוצר