לדלג לתוכן

בכחוס (קאראווג'ו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בכחוס
Bacchus
מידע כללי
צייר קאראווג'ו
תאריך יצירה 1596 (לערך)
טכניקה וחומרים שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב 85 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 95 ס"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
זרם אמנותי בארוק איטלקי, מנייריזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר יצירה 5312 (גלריית אופיצי) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום גלריית אופיצי, פירנצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בכחוס הוא ציור שמן של האמן האיטלקי קאראווג'ו משנת 1596 לערך. היצירה מוצגת בגלריה אופיצי בפירנצה.

ביצירה ניתן לראות את האל בכחוס השוכב וסביבו ענבים ועלי גפן, ועל שולחן אבן מולו צלחת פירות וקנקן יין אדום. בידו השמאלית בכחוס מחזיק ולכאורה מציע לצופה גביע מוזהב של יין.

היצירה צוירה זמן קצר לאחר שקאראווג'ו עבר לביתו של הפטרון הראשון שלו - הקרדינל דל מונטה, ומשקפת את תחומי העניין של חברי הקרדינל - ההומניזם והמסורת היוונית העתיקה.

הציור מציג בפועל נער שיכור הלובש סדין, וזה בניגוד למקובל באותה עת, של ציור אלים יווניים בצורה "מושלמת" של אנשים בוגרים. יש סברה כי הנער בציור הוא חברו של קאראווג'ו - מריו מיניטי.

הקנקן זכה להתעניינות רבה בשל העובדה שלאחר ניקוי הציור ניתן לראות עליו את ההשתקפות של האמן מצייר את התמונה. הפירות מייצגים את הגישה הנהנתנית המכונה "קרפה דיים" (Carpe diem) - "חייה את היום", בניגוד לציורי הממנטו מורי (Memento mori) - "זכור את יום המוות!".

חלק מהמלומדים סבורים שמאחר והדוגמן לא יכול היה להחזיק את ידו מושטת זמן ארוך מספיק על מנת שהוא יצויר, קאראווג'ו, בעת שצייר החזיק מולו מראה וצייר למעשה את ידו הימנית המשתקפת במראה (והיד השמאלית בתמונה היא למעשה יד ימנית).

נער שותה, ציור שמן מאת אניבלה קראצ'י, שצויר בסביבות השנים 1582–1583, ונחשב לאבן דרך בהתפתחות ציור הז'אנר באמנות האירופית. הציור מוצג כיום במוזיאון האמנות של קליבלנד, והוא אחד מתוך שלוש גרסאות ידועות של היצירה.

השוואה ל"נער שותה" מאת אניבלה קראצ'י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורו של קאראווג'ו הוצג לצד ציורו של אניבלה קראצ'י נער שותה במערכת ArtCentrica, תוך הדגשת זיקת ההשפעה בין האמנים. קראצ'י היה מעריץ גדול של קאראווג'ו, והשפעתו ניכרת במיוחד בשימוש המיומן באור. עם זאת, בעוד קאראווג'ו מציג דמות מיתולוגית בעלת מטען סמלי, קראצ'י בחר בגישה שונה – ייצוג ישיר של נער שותה יין, ללא סמליות או קלאסיציזם. שני האמנים נחשבים לחלוצי סגנון הבארוק באיטליה, אך קראצ'י נבדל בגישתו הנטורליסטית, שהתמקדה בהצגה מציאותית וחסרת אידיאליזציה של חיי היום-יום.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בכחוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Caravaggio's Bacchus vs. Carracci's Boy Drinking, ArtCentrica - Innovative software for EdTech and Museums, ‏10 בפברואר 2022