בלאנש לינקולן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלאנש לינקולן
Blanche Lincoln
לינקולן, 2007
לינקולן, 2007
לידה 30 בספטמבר 1960 (בת 59)
הלנה, ארקנסו, ארצות הברית
שם מלא בלאנש מיירס למברט לינקולן
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ארקנסו, מכללת רודולף
עיסוק פוליטיקאית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת הכנסייה האפיסקופלית
סנאטורית מטעם מדינת ארקנסו
3 בינואר 19993 בינואר 2011
(12 שנים)
→ דייל באמפרס
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הראשון של ארקנסו
3 בינואר 19933 בינואר 1997
(4 שנים)
→ ויליאם אלכסנדר
רוברט ברי ←
חתימה Blanche Lincoln Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בלאנש מֵיֵרְס למברט לינקולןאנגלית: Blanche Meyers Lambert Lincoln; נולדה ב-30 בספטמבר 1960) היא פוליטיקאית אמריקאית, שכיהנה כחברת הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת ארקנסו בשנים 1999–2011. טרם היבחרה לסנאט הייתה חברת בית הנבחרים של ארצות הברית. בסנאט, הייתה לינקולן יושבת ראש ועדת החקלאות, התזונה ויערנות, והראשונה שייצגה את ארקנסו בסנאט מאז האטי קראווי שנבחרה ב-1932. ב-2010 הפסידה לג'ון בוזמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצר למשפחה בת שבעה דורות בארקנסו, בלאנש למברט נולד בעיר הלנה שעל גבול ארקנסו-מיסיסיפי, בתם של מרתה (לבית קלי) וג'ורדן בנט למברט[1]. אביה היה חקלאי שגידל אורז וכותנה. אחותה הבכורה, מרי למברט, היא במאית קולנוע. את השכלתה המוקדמת רכשה בבתי הספר הציבוריים המקומיים בהלנה, והייתה נשיאת מועצת התלמידים בתיכון המרכזי של הלנה בשנים 1977–1978. לינקולן למדה באוניברסיטת ארקנסו שבפאייטוויל, שם הייתה חברה באחוות "כי אומגה". ב-1982 סיימה לימודי תואר ראשון בביולוגיה במכללת הנשים רודולף-מייקון השוכנת בלינצ'בורג שבווירג'יניה. במקור, תכננה לינקולן להשתלב בתחום הסיעוד.

לאחר שסיימה את לימודיה הגבוהים, הייתה לינקולן עוזרת בסגל של חבר הקונגרס ביל אלכסנדר, שייצג את מחוז הקונגרס הראשון של ארקנסו בבית הנבחרים של ארצות הברית. עד 1984 עבדה לינקולן במשרדו של אלכסנדר. ב-1992 גברה לינקולן על אלכסנדר בבחירות מקדימות שנערכו במפלגה הדמוקרטית בפער של 21%. לאחר מכן היא זכתה בבחירות הכלליות לבית הנבחרים מטעם מחוז הקונגרס הראשון, וניצחה את טרי הייס הרפובליקני ברוב של 70% מקולות הבוחרים. היבחרה לבית הנבחרים חפפה להיבחרו של הנשיא ביל קלינטון לכהונה שנייה. לינקולן הגדירה עצמה כ"דמוקרטית-מרכזית" ונמנתה בין מיעוט הדמוקרטים שתמכו בהסכם הסחר החופשי של ארצות הברית עם מדינות אמריקה המרכזית. במהלך כהונתה בבית הנבחרים, הייתה לינקולן אחת מ-17 הדמוקרטים היחידים שהצביעו בעד חקיקה שפעלה לשינוי חוקי ההעסקה הפדרליים, חקיקה שהוטל עליה וטו בידי הנשיא קלינטון ב-1995. היא תמכה בקיצוצי המסים של ממשל ג'ורג' ווקר בוש ובאלימינציה של מיסוי על ירושה.

לינקולן נבחרה לתקופת כהונה שנייה בבית הנבחרים ב-1994, וכיהנה בבית הנבחרים עד 1997. לינקולן בחרה שלא להתמודד לתקופת כהונה שלישית ב-1996 בשל היותה בהיריון באותה התקופה. ב-1998 שבה לינקולן לזירה הפוליטית והתמודדה על אחד משני מושביה של ארקנסו בסנאט, שהתפנה עם פרישתו של הסנאטור דייל באמפרס (אנ'). בבחירות הכלליות גברה על יריבה מהמפלגה הרפובליקנית פיי בוזמן, חבר הסנאט של ארקנסו ואחיו של מי שבעתיד יביס את לינקולן וייצג את ארקנסו בסנאט, ג'ון בוזמן. בימיה בסנאט, התמקדה לינקולן בעיקר בסוגיות הנוגעות לחקלאות ולנושאים כפריים. היא הייתה אחת התומכות הבולטות הרשות האזורית דלתא, שנועדה לעודד פיתוח באזור התחתון של הדלתא של מיסיסיפי.

לינקולן נהפכה לסנאטורית הבכירה של ארקנסו בינואר 2003 עם היבחרו של מארק פריור לסנאט האמריקאי, שניצח את הסנאטור המכהן טים הצ'ינסון בנובמבר 2002. ב-2004 נבחרה לינקולן לתקופת כהונה שנייה בסנאט, וגברה על יריבה הרפובליקני ג'ים הולט בשעה שהנשיא בוש ניצח במדינה במהלך בחירות לנשיאות שנערכו באותה השנה. במרץ 2007 קראה לאלברטו גונזאלס, התובע הכללי של ארצות הברית, להתפטר מתפקידו וטען כי פיטוריהם של שמונֵה תובעים פדרליים יצרו הרעה ביחסי מחלקת המשפטים של ארצות הברית עם הקונגרס. לינקולן הפגינה במהלך כהונתה בסנאט מספר עמדות שמרניות שאינן מזוהות עם המפלגה הדמוקרטית, משום שארקנסו, המדינה אותה ייצגה בסנאט, נעשתה שמרנית ורפובליקנית יותר ויותר. מעמדה במפלגה הדמוקרטית נעשה רעוע: בתוך המפלגה הדמוקרטית ניצב נגדה סגן המושל ביל אלטר שזכה לתמיכת האיגודים המקצועיים[2]. בבחירות לסנאט ב-2010 כשלה בניסיון לעמוד בפני הסחף הרפובליקני בארקנסו, והפסידה לג'ון בוזמן[3]. בשנים 2009–2011 ישבה בראשות ועדת החקלאות, התזונה והיערנות של הסנאט של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלאנש לינקולן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ננסי הנדריקס, Blanche Meyers Lambert Lincoln (1960–), באתר אנציקלופדיית ארקנסו, 28 בפטמבר 2016 (באנגלית)
  2. ^ יצחק בן-חורין, ביל קלינטון - המשאב הפוליטי החדש של אובמה, באתר ynet, 29 במאי 2010
  3. ^ AP‏, UPDATE: Lincoln concedes race to Boozman, באתר arkansasonline.com‏, 2 בנובמבר 2010 (באנגלית)