בלאקפוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלאקפוט
Blackfoot - Bear Bull.jpg
אוכלוסייה
32,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
קנדהקנדה  קנדה:
ססקצ'ואןססקצ'ואן  ססקצ'ואן, אלברטהאלברטה  אלברטה, קולומביה הבריטיתקולומביה הבריטית  קולומביה הבריטית
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית:
מונטנהמונטנה  מונטנה, ויומינגויומינג  ויומינג, איידהואיידהו  איידהו
שפות
בלאקפוט, אנגלית
דת
אמונות מסורתיות, ריקוד השמש, נצרות
קבוצות אתניות קשורות
סיקסיקה, קיינאיי, פיגאן

בלאקפוטאנגלית: Blackfoot Confederacy) או ניטסיפאטי (ᖹᐟᒧᐧᒣᑯ, "האנשים המקוריים") הוא שם קיבוצי לשלוש אומות ראשונות בססקצ'ואן, באלברטה ובבריטיש קולומביה שבקנדה, ולשבט אינדיאני במונטנה שבארצות הברית. הסיקסיקה, הקיינאיי והפיגאן הצפוניים מתגוררים ברובם בקנדה, והפיגאן הדרומיים מתגוררים בארצות הברית.

העמים המרכיבים את הבלאקפוט היו מבחינה היסטורית עמים שחיו על ציד ביזונים ודיג דגי טרוטה, והתגוררו בחלקים גדולים בצפון המישורים הגדולים, במיוחד בערבות הצחיחות למחצה שבאזורים אלו. הם עקבו אחרי עדרי ביזונים בנדידתם בין ארצות הברית וקנדה המודרניות. במחצית הראשונה של המאה ה-18 צוידו בסוסים ובנשק חם מהסוחרים הלבנים שעברו במקום. הבלאקפוט השתמשו באמצעים אלו כדי להרחיב את הטריטוריה שלהם ולגבות כסף וחומרי מזון מהשבטים השכנים. באמצעות הסוסים יכלו גם להרחיב את השטח שבו ביצעו את ציד הביזונים.

ציד ביזונים שיטתי למטרות מסחריות על ידי המתיישבים הלבנים במאה ה-19 כמעט חיסל את אוכלוסיית הביזונים ושינה לצמיתות את אופי חייהם של השבטים הילידיים. מאז לא היה מקור המזון העיקרי שלהם קיים בשפע. תקופות של רעב ומחסור במזון הופיעו לעתים תכופות, ובני הבלאקפוט נאלצו את עבודת החקלאות, ולהשתקע במקומות יישוב קבועים. בשנות ה-70 של המאה ה-19 חתמו על אמנות עם שלטונות ארצות הברית וקנדה, שהעבירו את רוב שטחם לממשלות תמורת קצבאות של מזון וסיוע רפואי, וכן תמורת לימוד הבלאקפוט את מלאכת החקלאות. למרות זאת המשיכו הבלאקפוט לשמר את שפתם ותרבותם המסורתיות לנוכח מדיניות התבוללות של ממשלות ארצות הברית וקנדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלאקפוט בוויקישיתוף