בלדה לעוזב קיבוץ

הבית הראשון של השיר
	לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ; עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת; אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ,; תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת".; עבד בסטקייה אחת נידחת; גר אצל הדודה וחי בהקפה; במשק ארגנו משלחת; לא יכלו לשאת את החרפה

"**בלדה לעוזב קיבוץ**"
	סינגל בביצוע כיף התקווה הטובה
יצא לאור	1970
שפה	עברית
אורך	4.25 דק'
כתיבה	יעקב רוטבליט
לחן	שמוליק קראוס

"בלדה לעוזב קיבוץ", המוכר גם לפי תחילת הפזמון שלו: הוא עוד ישוב, הוא שיר עברי שכתב יעקב רוטבליט ב-1970 והלחין שמוליק קראוס,^[1] ואשר מתאר את הכמיהה של חברי קיבוץ לחזרתו של בן הקיבוץ שעזב אותם. השיר נכתב במקור ללהקת כיף התקווה הטובה. במהלך השנים נוצרו לשיר גם כמה גרסאות כיסוי, בהן בין היתר בביצוע של שמוליק קראוס ושל חמי רודנר.

להקת "כיף התקווה הטובה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור השיר נכתב על ידיי יעקב (יענקל'ה) רוטבליט והולחן על ידיי שמוליק קראוס. את השיר ביצעו בביצוע המקורי להקת כיף התקווה הטובה, כאשר הסולנים ששרו הם: ג'וזי כץ ואלי מגן בליווי קולות ונגינה של חבריי הלהקה. השיר הוקלט בשנת 1970 ונכלל באלבום המוזיקלי של הלהקה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפזמון נכתב על רקע תחילת תהליך של עזיבת בני הקיבוץ, שהלך והתגבר במשך השנים. שנבע מהרצון של צעירים בני הקיבוץ לחפש לעצמם חיים חדשים, המשוחררים מהמגבלות שהכתיבה האידאולוגיה הקיבוצית, כמו החוסר ברכוש פרטי. עזיבת הקיבוץ נתפסה ככישלון חינוכי והפניית גב לערכים שהקיבוץ הושתת עליהם. על תהליך העזיבה הזה כתב רוטבליט את שירו, ונוצרו באותה תקופה סדרות כמו "חדווה ושלומיק".

ישנן כמה טענות שהשיר נכתב על יעקב אגמון שעזב בצעירותו את קיבוץ הראל.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית הראשון מתאר בן קיבוץ אשר עזב אותו לפני כמה שנים. "עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת" המעידה שעזב אותה עם מעט רכוש ובגיל צעיר. אשר בני הקיבוץ מלגלגים עליו, ושבסוף יחזור "על ארבע אל הרפת". הוא מתגורר בעיר אצל קרובת משפחה וחי בהקפה. כלומר, מראה על כך שבדומה לחברי קיבוץ אחרים שלא היה להם חשבון בנק, הוא לא ידע איך מתנהלים עם כסף. כאשר גם כשהגיע לביקורים בקיבוץ, הגיע בשביל לבקר את הוריו, ולא בשביל לבקר את החברים, כאשר היה מתחמק כדי שלא יזהו אותו חברי הקיבוץ. במהלך הדיבורים הוא לא היה מדבר הרבה, ובסופם לקח מהקיבוץ כמות גדולה של תפוחי עץ "רק בשביל הדרך". עם התבגרותו של חבר הקיבוץ, אף על פי שהמשיך להחזיק בהשקפות עולם סוציאליסטיות, הוא חי חיים בורגניים, הכוללים וילה בהרצליה פיתוח, מכונית מפוארת, ונישואים לשחקנית. בסוף השיר מתואר שאף על פי שנטש את חיי הקיבוץ, כאשר מגיעים אליו לביתו חברים מהקיבוץ, הוא מרבה לתאר את חייו בקיבוץ, אף על פי שעזב אותו בצעירותו.