בלה קומיאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלה קומיאדי
Béla Komjádi
ביום חתונתו
ביום חתונתו
לידה 15 במרץ 1892
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 במרץ 1933 (בגיל 40)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט כדורמים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בלה קומיאדיהונגרית: Béla Komjádi; בודפשט, 15 במרץ 1892 – בודפשט, 5 במרץ 1933)[1] היה מנהל ספורט הונגרי-יהודי, שחקן כדורמים, מאמן וחלוץ ספורט הכדורמים ההונגרי שהוביל את נבחרת הונגריה בכדורמים למדליית זהב אולימפית, הראשונה שלה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומיאדי נולד במשפחה יהודית כבנם של ד"ר יוז'ף קומיאדי וברטה פריטה.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומיאדי החל לשחות בהרכב מועדון הספורט MTK בשנת 1910. עד שנת 1911 כבר זכה בתחרויות. משנת 1914 שיחק כדורמים. הוא היה מגן, שחקן קבוצתי שקט וטקטיקן מעולה כשחקן. בתקופה זו עבד כפקיד ב"מכרות הפחם הכלליות של הונגריה" (MÁK). באוקטובר 1913 התגייס לצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית ושירת כסג"ם במלחמת העולם הראשונה. הוא נורה מספר פעמים, נפצע, נותח בברכו, שאריות רסיסים נשארו בגופו. הוא שב הביתה בשנת 1918 כנכה מלחמה. במשך כמה שנים עדיין הופיע בקבוצת הכדורמים של רובע 3 (אובודה) ואחר-כך סיים את הספורט הפעיל.

קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שבשל פציעתו במלחמה לא יכול היה להוליד ילדים הקדיש את חייו תחילה לשחייה ובהמשך לכדורמים. בשנת 1916, במהלך השיקום, הקים את צוות ילדי MTK מהילדים ששחו לראש "גשר ארז'בט" על הדנובה בצד של פשט. קומיאדי ביקש עבור הילדים כרטיסי חינם למשחקי הכדורגל של MTK. הוא לא קיבל אותם ולכן העביר את קבוצתו לרובע שלוש. שם בנה קבוצת כדורמים חדשה וחזקה, שהצליחה להתמודד עם מועדון הספורט פרנצווארוש שעד אז נחשבה כבלתי ניתן לנצח אותה. ב-1923 וב-1924 קבוצתו הפכה לאלופת הונגריה בכדורמים. בשנת 1924 הפך לזמן קצר לקפטן האיגוד לכדורמים. תחת הנהגתו הפכה הנבחרת הלאומית לחמישית באולימפיאדת 1924. בשנת 1925 פרש מעבודתו בחברת המכרות. הוא הפך לעמית מערכת של "עיתון הספורט". בשנת 1925 החזירה פרנצווארוש את תואר האליפות. בעקבות זה כמה שחקנים מרובע 3 חתמו ב- MTK. בכך הסתיים מינויו של קומיאדי כמאמן הקבוצה והוא המשיך לעבוד רק עם הנבחרת כמאמן לאומי. הוא זכה באליפות אירופה עם הנבחרת בשנת 1926 ובשנת 1927, והוביל אותה לניצחון ולמדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932). במהלך ההכנות לאולימפיאדה ערכה הנבחרת מספר משחקי הדגמה-ראווה לכיסוי ההוצאות הגבוהות ללוס אנג'לס.

כמאמן, הוא שם דגש רב על חינוך הנוער, הוא גילה, בין היתר, את האלופים האולימפיים לעתיד, כמה שנים לאחר מכן, אלאיוש קשרי, אחיו פרנץ קשרי ואת מארטון הומונאי (שהפך במלחמת העולם השנייה חבר במפלגת צלב החץ הפשיסטית ההונגרית, ולסגן מפקד הכוחות המזוינים של המפלגה. הוא ברח מהונגריה אחרי המלחמה ונשפט שלא בפניו). קומיאדי יצר ספורט כדורמים מודרני, הנהיג חידושים בטכניקות האימונים (למשל, עצירות באוויר, מסירות באוויר ואימוני כושר מחוץ לבריכה). בגלל סגנונו קיבל משחקניו את הכינוי "הדוד קומי".

קריירה כמנהל ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1919 נבחר למזכיר איגוד השחייה ההונגרי. תפקידו היה לטפל בענייני כדורמים. בשנה זו הוא גם נכנס לסגל השופטים, שהוכר לראשונה על ידי האיגוד. בשנת 1920 התמנה לחבר בוועדת הכדורמים. בשנת 1921 התמנה למזכ"ל הראשי של איגוד השחיה ההונגרי (MUSZ). הוא התפטר מתפקיד זה בשנת 1922 והשתתף בפעילות האיגוד רק כחבר מועצה. בשנת 1926, היה חבר בוועדות הבחירה של הספורטאים, השיפוט וההדרכה בבתי הספר התיכוניים של האיגוד. בשנת 1930 הוא נבחר לסגן נשיא האיגוד. כחבר במפלגה הליברלית הלאומית, היה חבר בוועדת המחוקקים של רובע 3 בבודפשט. הוא פעל רבות לבניית בריכת השחייה המקורה הראשונה (בריכת השחייה הלאומית לספורט) בבודפשט. לאורך הקריירה שלו כתב מאמרים למספר מגזינים לקידום הספורט.

הוא נפטר בשנת 1933, כמה ימים לפני יום הולדתו ה-41, משבץ מוחי והובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדליית האבירות גדולה מכסף (1915)
  • סיגנום לאודיס (1916)
  • גרנד פרי חג המולד של הספורט הלאומי (1929)
  • יועץ ממשלתי (1930)
  • מדליית הצטיינות מוכתרת
  • צלב הזכויות האזרחי דרגה 3 (1932)
  • חבר בהיכל התהילה של גדולי השחיה (1995)

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוח אבן לזכרו
    בריכת השחייה צ'אסאר לשעבר נקראת על שמו
  • כמה רחובות נושאים את שמו
  • גביע קומיאדי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar nagylexikon XI. (Kir–Lem). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2000. 228. o. ISBN 963-9257-04-4
  • Az Origo cikke Komjádi halálának 75. évfordulóján
  • Komjádi a Magyar életrajzi lexikonban
  • Reményi Gyenes István: Ismerjük őket? Zsidó származású nevezetes magyarok (Ex Libris Kiadó, Budapest, 2000) ISBN 963-85530-3-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה קומיאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]