לדלג לתוכן

בלונד רדהד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלונד רדהד
Blonde Redhead
בלונד רדהד בהופעה בקליפורניה
בלונד רדהד בהופעה בקליפורניה
מקום הקמה ארצות הברית, ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ניו יורק
תקופת פעילות מ-1993
סוגה רוק אלטרנטיבי, אינדי רוק,
רוק פסיכדלי, דרים פופ
חברת תקליטים 4AD, סמלס לייק רקורדס, קובלט מיוזיק גרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
www.blonde-redhead.com
חברים
קאזו מאקינו
סימונה פאצ'ה
אמדאו פאצ'ה
חברים לשעבר
Toko Yasuda
Vern Rumsey עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בְּלוֹנְד רֶדְּהֶדאנגלית: Blonde Redhead; "ג'ינג'ית בלונדינית") היא להקת אינדי-רוק מניו יורק. בהרכב חברים הזמרת היפנית קַאזוּ מָאקִינוֹ וצמד התאומים האיטלקיים, סִימוֹנֶה ואָמַדֵאוֹ פַּאצֶ'ה. שם הלהקה שאול משירה של להקת DNA, שפעלה בניו יורק בשנות ה-70 וה-80.

צליל הלהקה הושווה לרוב לזה של סוניק יות'. סטיב שלי, מתופף סוניק יות', הוא שגילה את בלונד רדהד בשנת 1993 והפיק את אלבומם הראשון, "בלונד רדהד". באותה עת מנה ההרכב גם בסיסט יפני בשם מַאקִי טַאקַאהָשִׁי, שעזב כעבור זמן קצר. ההרכב נודע בקולה הייחודי של מאקינו, הנישא על גבי מקצב תופים מודגש וניסור גיטרות. סגנונם הבועט נקלט בהדרגה בקרב ציבור מאזינים גדל והולך, עד שאלבומם "Misery Is a Butterfly" משנת 2004 זכה לשבחים מהדהדים. מאקינו כתבה אלבום זה בעודה מתאוששת מתאונת רכיבה בה נרמסה על ידי סוס.

ב-3 באוגוסט 2006 אמורה הייתה בלונד רדהד להופיע בפארק הירקון בתל אביב, כלהקת חימום לדפש מוד. לאחר לבטים הודיע ההרכב על ביטול הגעתו, בשל החשש להיפגע מהתקפות הטילים של חזבאללה במלחמת לבנון השנייה[1]. הופעות חלופיות התקיימו בתל אביב בתאריכים 5-6 ביולי 2007[2]. הלהקה שבה והופיעה בישראל ב-2011, ב-31 באוגוסט במועדון הבארבי, ויום למחרת כמופע החימום של ג'יינז אדיקשן בגני התערוכה, במסגרת פסטיבל פיק.ניק[3][4]. הלהקה הופיעה במועדון הבארבי שוב ב-7 במרץ 2015, במהלך סיבוב ההופעות המלווה את האלבום "Barragán"[5][6]..

בינואר 2019 הופיעה הלהקה שוב בבארבי להופעה אחת. ב-2023 יצא אלבום האולפן העשירי של הלהקה sit for dinner

בעקבות מלחמת חרבות ברזל והטענות לרצח עם ברצועת עזה החלה הלהקה לעלות תכנים פרו-פלסטינים ברשתות החברתיות. באפריל 2025, במהלך הופעה בפסטיבל קואצ'לה אף הניפה דגל פלסטין וניגנה הקלטה קולית של מחמוד חליל – הסטודנט שהוביל את התנועה הפרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה ונעצר על-ידי ממשל טראמפ[7][8].

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1994Blonde Redhead
  • 1995La Mia Vita Violenta
  • 1997 - Fake Can Be Just as Good
  • 1998 - In an Expression of the Inexpressible
  • 2000 - Melody of Certain Damaged Lemons
  • 2004 - Misery Is a Butterfly
  • 2007 - 23[9]
  • 2010 - Penny Sparkle
  • 2014 - Barragán[10]
  • 2023 - Sit for dinner

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלונד רדהד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. תמר סוקניק, / "בלונד רדהד" ביטלה הופעותיה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2006
  2. ארז שוייצר, מפל של רעש מופלא, באתר הארץ, 8 ביולי 2007
  3. דורון חלוץ, "בלונד רדהד" מגיעה לישראל ורוצה לנגן גם בסוריה, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2011
  4. גלית זינגר, עכבר העיר, ג'יינז אדיקשן ובלונד רדהד בגני התערוכה והופעות מומלצות נוספות לסוף השבוע, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2011
  5. חן הוניג, חלליות רודפות אחריך: ההופעה של בלונד רדהד בישראל הייתה קסומה, באתר וואלה, 8 במרץ 2015
  6. אבי פיטשון, הבלונד ללא תכונות - "בלונד רדהד" בבארבי ת"א, באתר הארץ, 8 במרץ 2015
    עידו כהן, עכבר העיר, בלונד רדהד בהופעה: פגישת מחזור מוצלחת, באתר הארץ, 8 במרץ 2015
  7. שי רינגל, להקת "בלונד רדהד" הניפה דגל פלסטין בקואצ'לה, באתר הארץ, 21 באפריל 2025
  8. עם דגל פלסטין וקולו של מחמוד חליל: מחווה פרו-פלסטינית על הבמה בקואצ'לה, באתר ynet, 21 באפריל 2025
  9. ארז שוייצר, זה לא ממש רעש, באתר הארץ, 10 באפריל 2007
  10. עדי נוי, קול הקמפוס, האזינו לאלבום החדש של בלונד רדהד, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014