לדלג לתוכן

בלטסר גארסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלטסר גארסון
Baltasar Garzón
לידה 26 באוקטובר 1955 (בן 68)
Torres, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת סביליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ג'וליאן אסאנג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר קונגרס הנציגים (18 ביוני 19939 במאי 1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Dolores Delgado (דצמבר 2023–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Gold Medal of the Order of Merit of the National Plan on Drugs (2001)
  • מדליית אנדלוסיה (2008)
  • פרס הרמן קשטן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלטסר גארסוןספרדית: Baltasar Garzón; נולד ב-26 באוקטובר 1955) הוא שופט ספרדי, שכיהן בבית הדין העליון לפלילים בספרד (Audiencia Nacional). גארסון שימש כשופט חוקר בתיקים הפליליים החשובים ביותר בספרד, כולל טרור, פשע מאורגן והלבנת הון.

נולד בכפר טורס שאנדלוסיה, בספרד. למד משפטים באוניברסיטת סביליה. שימש כעוזר משפטי בבית משפט בעיר חאאן החל מ-1981. ב-1983 מונה לשופט בבית משפט מקומי בעיר אלמריה. בשנת 1987 מונה לשופט בכיר בחבל אנדלוסיה, וב-29 בינואר 1988 נכנס לתפקיד כשופט בבית הדין העליון לפלילים.

בשנת 1998 התפרסם בעולם כאשר הוציא צו מעצר נגד אוגוסטו פינושה, שליט צ'ילה לשעבר, בשל אחריותו לעינויים ורצח של אזרחים בצ'ילה תחת שלטונו, מכוח סמכות שיפוט אוניברסלית[1]. פינושה נעצר בעודו מבקר בלונדון והושם במעצר בית במרפאה שבה עבר ניתוח גב. האישומים נגדו כללו 94 סעיפים של עינויים נגד אזרחים ספרדים בזמן שלטון הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה[2]. לאחר דיונים של כשנה בהליך ההסגרה לספרד, במהלכם נטען כי אין להסגיר את פינושה לספרד עקב מצבו הבריאותי המעורער[3], החליטה ממשלת בריטניה שלא להסגירו מטעמים הומניטריים[4]. באותן השנים פעל גם למען הסגרתם לספרד של אנשי צבא ארגנטינאים, שעינו, העלימו ורצחו אנשים ממוצא ספרדי בתקופת ההמשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983)[5].

באוגוסט 2002, הורה על עיקול כספי מימון בחירות, המיועדים למפלגה הבסקית הלאומנית בטאסונה, בחשד לקשרים עם המחתרת הבסקית אט"א[6]. זאת לשם תשלום קנס של 24 מיליון יורו, שהוטל על המפלגה בשל עידוד אלימות. אחר כל גם האשים את בטסונה בשותפות בפשעים נגד האנושות שביצעה מחתרת אט"א[7].

בינואר 2004, ביקר בישראל והשתתף בכינוס בנושא "חיי אדם וכבודו" בירושלים. בראיון לעיתון "הארץ" ש:”הריסת בתים, סיכול ממוקד והפרה של זכויות אדם של פלסטינים הם מבחינתי מחוץ לחוק..ושמדינת ישראל יורדת לרמה של הטרוריסטים, על ידי שימוש באמצעים אלו”[8].

בעקבות פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד, העביר ביקורת על ארגוני המודיעין באירופה המפוצלים ולבירוקרטיה המסורבלת המונעת שיתוף פעולה, בעוד הטרוריסטים חוצים גבולות בחופשיות יחסית. בראיון איתו הסביר: ”קיימת כמות אדירה של מידע, אבל חלק גדול ממנו אובד בגלל אי שיתוף פעולה...אנו עושים אולי שליש ממה שאנו יכולים לעשות במגבלות החוק במאבק בטרור באירופה. התקשורת לוקה בחסר, התיאום לוקה בחסר ואין ראייה כוללת כלשהי”[9].

בשנת 2008 מונה לבדוק את נושא הנעדרים בספרד מתקופת הרודן פרנסיסקו פרנקו. במסגרת החקירה נבדקו גופותיהם של אלפי קורבנות מלחמת האזרחים בספרד, שהושלכו לקברי אחים. זיהוי הגופות נעשה באמצעות בדיקת סמני DNA. גארסון מונה לקבוע אם קיימת הוכחה כלשהי, כפי שטוענים קרובי משפחות הקרבנות, שהרציחות בוצעו באופן שיטתי על פי הוראה מלמעלה. פעולה המוגדרת כפשע נגד האנושות[10]. במאי 2010, החליט הגוף העליון לפיקוח על שופטים בספרד להשעות את גארסון מתפקידו בגין ניצול לרעה של סמכויותיו, משום שפתח בחקירה מחודשת של מעשי הזוועה שבוצעו בתקופת מלחמת האזרחים ואחריה. זאת באשמת חריגה מתחום שיפוטו[11].

במרץ 2009 ביקש גארסון מהפרקליטות הספרדית לבדוק אם יש עילה לפתיחה בחקירה נגד שישה בכירים מממשל בוש, בחשד להפרת חוק בינלאומי, מאחר שהשישה סיפקו מסגרת משפטית להצדקת עינויי עצירים במתקן המעצר בגואנטנמו[12].

בפברואר 2012, הורשע בחריגה מסמכויותיו בחקירת שחיתות בספרד, והושעה משיפוט ל-11 שנים. ההרשעה למעשה שמה קץ לקריירת השיפוט שלו בספרד. בית המשפט קבע כי גארסון פעל באופן שרירותי כשהורה לצותת לשיחות, שנערכו בבתי סוהר בין עצירים לבין עורכי דינם. עצירים שהואשמו במתן שוחד לפוליטיקאים מהמפלגה העממית השמרנית ימנית ששלטה אז בספרד. כמה מתומכיו הפגינו בכיכר פוארטה דל סול במדריד, וטענו כי מדובר ברדיפה פוליטית ובקונספירציה להפיל אותו[13]. בפברואר 2014 העלתה המפלגה העממית הצעת חוק במסלול חקיקה מהיר, שהביא לסיומו של עקרון סמכות השיפוט האוניברסלית בחוק הספרדי, עקרון שאפשר לשופטים לדון בהפרות זכויות אדם שקרו במדינות אחרות. העיקרון אומץ בחוק הספרדי בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20[14].

ביולי 2012, שכר את שירותיו של גארסון, מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג', כדי שייעץ לו בסוגיית בקשת המקלט שהגיש לאקוודור[15].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלטסר גארסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אלדד לוי, ספרד וצ'ילה, פרנקו ופינושה, שיכחה וזיכרון, באתר העוקץ, 14 בספטמבר 2016
  2. ^ יורופיאן, ‏ספרד חוטפת רסיסים, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1998
  3. ^ פייננשל טיימס, ‏פינושה לבדיקות רפואיות, באתר גלובס, 6 בינואר 2000
    פייננשל טיימס, ‏ספרד מקבלת שיחרור פינושה, באתר גלובס, 13 בינואר 2000
  4. ^ סוכנויות הידיעות, לונדון, ‏בריטניה שיחררה את הרודן הצ'יליאני, פינושה, באתר גלובס, 5 במרץ 2000
  5. ^ אריה דיין, במשרד החוץ חששו ליחסים עם ארגנטינה, באתר הארץ, 22 באפריל 2001
  6. ^ עימותים בספרד בין שוטרים לתומכי בטסונה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2002
  7. ^ שופט בספרד: פעילות "בטסונה" מושעית ל-3 שנים, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2002
  8. ^ יוסי מלמן, ישראל יורדת לרמה של הטרוריסטים, באתר הארץ, 12 בינואר 2004
  9. ^ ניו יורק טיימס, טים גולדן, דזמונד בטלר, דון נטה, המידע המודיעיני לא חצה גבולות. עכשיו חילופי ההאשמות חוצים אותם, באתר הארץ, 22 במרץ 2004
  10. ^ גרדיאן,גראהם קילי, בספרד התחילו לחקור את קברי האחים של פרנקו, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2008
  11. ^ אסושייטד פרס, 35 שנים לאחר מותו, בספרד מסרבים לפתוח את תיבת הפנדורה של פרנקו, באתר הארץ, 17 במאי 2010
  12. ^ נטשה מוזגוביה, ספרד שוקלת לחקור בכירים בממשל בוש שתמכו בעינויים בגואנטנמו, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
  13. ^ אסושייטד פרס, מדריד, השופט שפעל נגד רודנים הורשע בשחיתות והורחק משיפוט ל-11 שנים, באתר הארץ, 10 בפברואר 2012
  14. ^ אתר למנויים בלבד גרדיאן, ספרד הגבילה את יכולת שופטיה לחקור פשעים במדינות זרות, באתר הארץ, 12 בפברואר 2014
  15. ^ רויטרס, מייסד ויקיליקס ייוצג על ידי "רודף אוגוסטו פינושה", באתר הארץ, 26 ביולי 2012
    הארץ, אקואדור תעניק מקלט מדיני לאסאנג'; בריטניה מאיימת לעצור אותו, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2012