בליסטה (חומסן שלטון)
 | |
| בליסטה מתוך הפרומפטואריום איקונום אינסיגניאורום (המאה ה-16). | |
| לידה |
המאה ה־3  |
|---|---|
| פטירה |
261 |
| מדינה |
רומא העתיקה |
| שירות ביטחוני | |
| דרגה |
גנרל |
  | |
בַּליסטָה (בלטינית: Balista; מת סביב שנת 261 לספירה), הידוע במקורות גם בשם "קליסטוס" (Callistus), היה אחד מ"שלושים הטיראנים" בקובץ הביוגרפיות ה"היסטוריה אוגוסטה" השנויה במחלוקת, שתמך במרד המקריאנים (האוזורפטורים מקריאנוס האב ומקריאנוס הבן) נגד הקיסר הרומי גליאנוס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יואנס זונאראס (יב, 23) מכנה את בליסטה בשם "קליסטוס", שם יווני שעשוי להעיד על מוצאו. השם "בליסטה" הוא לפיכך כינוי, על שמה של קשת הירי האופקית, שפיתחו הרומאים במאה ה-1 לפנה"ס על סמך ידע של יוונים. ייתכן כי בליסטה קיבל כינוי זה עקב מומחיותו בירי בקשת זו.[1]
בליסטה היה מפקד המשמר הפרייטוריאני (אנ') (praefectus praetorio, תפקיד זה היה בפועל מעין נאמן ראשון במעלה של הקיסר)[2] תחת שלטונו של הקיסר הרומי ולריאנוס.[3] לאחר שהאימפריה הסאסאנית הביסה ושבתה את הקיסר[3] בקרב אדסה, בליסטה, יחד עם מקריאנוס, הטריד את הצבא הסאסאני, ואף תפס את אוצרותיו והרמונו של המלך הפרסי שאפור הראשון.
בליסטה תמך בתוכניתו של מקריאנוס להכתיר את שני בניו, מקריאנוס הצעיר וקוויאטוס, לקיסרים, ובסופו של דבר גם את עצמו.[2] יחד עם אודינת, שליט תדמור, הם ניצחו את הצבא הסאסאני שחזר מהחרבת קיליקיה. לאחר מכן הכריז מקריאנוס על שני בניו כקיסרים. בליסטה נשאר עם קוויאטוס במזרח, בעוד מקריאנוס ובנו הבכור מקריאנוס נעו עם הצבא נגד המערב. מקריאנוס הובס בבלקן על ידי מפקד חיל הפרשים הרומאי, אוראולוס, מצביא נאמן לגליאנוס, ונהרג. לאחר מכן, על פי כמה דיווחים, הזמין גליאנוס את אודינת לפנות נגד בעלי בריתו לשעבר, בליסטה וקוויאטוס. לא ניתן לקבוע בוודאות את זמן מותו של בליסטה ולא את אופן מותו,[3] אך ההערכה היא שזה קרה בסביבות נובמבר 261, ושמותו תוכנן על ידי אודינת[3] (בהיסטוריה אוגוסטה נאמר שאודינת המית אותו[4] ומובא דיווח לפי נרצח באוהלו על ידי חייל שרצה לשאת חן בעיני אודינת וגליאנוס,[5] אך גם כי "רבים אומרים" שאודינת סלח לו,[6] כלומר הותירו בחיים[7]). לדברי דוד גולן, האמירה לפיה נמחל לבליסטה על ידי הצרים על אמסה, נבעה כפי הנראה מהצלחתו להוכיח שאין בכוונתו להתמנות לקיסר, ומכאן שהנאמר במשפט הבא, שניסה להתמנות לקיסר,[6] נראה כתפארת המליצה, לפיה בתקופה זו כולם מכריזים על עצמם קיסרים. לדעת גולן, סביר לפיכך כי, כפי שמסופר בהמשך, הוא פרש לחיים פרטיים,[8] לאחר שנתברר לו שניצל ממוות בטוח.[9]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היסטוריה אוגוסטה: הקיסרים החיילים. תרגם מלטינית, הוסיף מבוא והערות דוד גולן. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2014. "חיי בליסטה", פרק יח, עמ' 240–242.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Historia Augusta, The Lives of the Thirty Pretenders, 18, Ballista
- W. Plate (1870). "Balista". In Smith, William (ed.). Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology. Vol. I. p. 459
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 240, הערה 159.
- 1 2 דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 234, הערה 129.
- 1 2 3 4 W. Plate (1870). "Balista". In Smith, William (ed.). Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology. Vol. I. p. 459
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, "חיי קוויאטוס", יד, 1.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, "חיי בליסטה", יח, 12.
- 1 2 היסטוריה אוגוסטה, "חיי בליסטה", יח, 1.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 234, הערה 133.
- ↑ היסטוריה אוגוסטה, "חיי בליסטה", יח, 2.
- ↑ דוד גולן, הקיסרים החיילים, עמ' 240, הערה 160.