בלכהמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בלכהמר
Blechhammer
Map of blechhammer v2.jpg
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מחוז Kędzierzyn-Koźle County עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°21′39″N 18°18′10″E / 50.36083333°N 18.30277778°E / 50.36083333; 18.30277778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בלכהמרגרמנית: Blechhammer) היה מחנה בדרום מערב פולין הכבושה בידי הנאצים, כ-30 ק"מ ממערב לגליוויצה, בו התקיימו מפעלי כימיקלים תחת שלטונה של גרמניה הנאצית, וכן מחנות שבויי מלחמה ומחנות עבודת כפייה.

הקמת המחנה והגעת אסירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסירי מחנה העבודה החלו להגיע ב-17 ביוני 1942, וביולי 1944 הועברו 400-500 יהודים מגטו טרזין לבלכהמר. ב-1 באפריל 1944 החלו 4,000 אסירים בייצור שמן סינתטי בבלכהמר, ומחנה זה הפך באפריל 1944 למחנה לווין של מחנה ההשמדה אושוויץ: Arbeitslager Blechhammer.[1]

מפעלי כימיקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מפעלים באזור, "בלכהמר צפון" שמדרום לסלאבייצ'יצ'ה (Sławięcice) ו"בלכהמר דרום" (8 ק"מ ממחנה בלכהמר),[2] כונו "פטיש שחור" על ידי מטוסי בעלות הברית.[3] המתקנים היו בנויים במרחק כ-3 ק"מ זה מזה.[4] בדומה למפעלים בגלזנקירכן, גם במפעלי בלכהמר נעשה שימוש בפחם ביטומני בתהליך ברגיוס כדי לסנתז שמן חליפי.[5] ביוני 1944 החשיב חיל האוויר של צבא ארצות הברית את בלכהמר כאחד מארבעה "מפעלי השמן הסינתטיים העיקריים תחת גרמניה הנאצית". חיל האוויר האמריקני הטיל 7,082 טון פצצות על בלכהמר.[6]

פינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בינואר 1945 הוצאו אסירים במחנה העבודה בצעדת מוות במשך חמישה ימים עד ברגן בלזן. כ-20% מתו בדרך. קבוצות קטנות הצליחו לברוח. במארס 1945 פונו שבויים נוספים. אסירי מחנה אחד בבלכהמר הוצעדו לרגנסבורג[7] ואסירי מחנה אחר בבלכהמר הוצעדו ללנדסהוט (Landshut)[1][8].

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלי בלכהמר פורקו לאחר המלחמה בידי הסובייטים.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלכהמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bohnstedt, Douglas (2004). "Blechhammer - 15af.org". 15thaf.org. 15thaf.org. בדיקה אחרונה ב-25 בינואר 2018. In April 1944 Blechhammer became a satellite camp of Auschwitz, named Arbeitslager Blechhammer, a.k.a. Labor Camp Blechhammer. 
  2. ^ Schwarzfitter, Jacob (28 באוגוסט 1946). "Voices (Jacob Schwarzfitter)". Interview Archive. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2009. 
  3. ^ Withington, Ted (1993). Flight to Black Hammer: the letters of a World War II pilot. Biddle Publishing Company. ISBN 1-879418-06-1. 
  4. ^ "June 1944". 461st Bombardment Group Missions. Mission #52 
  5. ^ Ludmer, Henry (28 במרץ 1946). "Oil in Germany" (pdf). No. 6, Vol. XLVII. University of Toledo. עמ' 259–63. בדיקה אחרונה ב-11 בפברואר 2009. 
  6. ^ Cruickshank, Earl (tbd--Air Force Historical Study (AFHS) No. 103) [1944--Army Air Forces Reference History (AAFRH)-3]. "The Ploesti Mission of 1 August 1943". עמ' 3. בדיקה אחרונה ב-9 במאי 2009.  Check date values in: |date= (עזרה) (הקישור אינו פעיל, October 2010)
  7. ^ Jones, Chris (19 בספטמבר 2004). "Message 1 - blechammer, el tahag and chieti". WW2 People's War - Dad's Journey. BBC.co.uk. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2009. the main one referred to as 'E3' in the Stalag labour system was to be found there, though the others in and around the area include: BAB 20, 21, 40 and 48; and E711, E711A, E769, E793 E794 (these last two were renamed BAB20 and 21) 
  8. ^ Hutson, Fred (אפריל 2006). "Fred Hutson". Tommy's Log: The Logbook of Tachus (Tommy) Constantine McNamee. MurrayArmstrong.com. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2009. 
  9. ^ Stranges, Dr. Anthony. "Fischer-Tropsch Archive". Washington, D.C.: Fischer-Tropsch.org. בדיקה אחרונה ב-17 ביוני 2009.