בלפור חקק
לידה | 26 באפריל 1948 (בן 76) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
שפות היצירה | עברית |
בלפור מידד חקק (נולד ב-26 באפריל 1948) הוא משורר וסופר ישראלי. לשעבר יושב ראש אגודת הסופרים העבריים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבגדאד שבעיראק ועלה עם משפחתו לישראל ב-1950. לחקק שני אחים ושתי אחיות. בילדותו התגורר בבתי סיידוף בירושלים. כבר בילדותם החלו הוא ואחיו הרצל לפרסם את יצירותיהם בעיתוני הילדים, ובהם "הארץ שלנו".
ב-1965 נבחר לחתן התנ"ך העולמי לנוער (אחיו התאום הרצל זכה בסגנות). היה כתב נוער של "מעריב לנוער" (1964–1966). בצה"ל שירת כחוקר במצ"ח.
ב-1983 הופיעה בעיתון 'כל העיר' נבואה בחתימת האחים בלפור והרצל חקק בזו הלשון:
"דרכו של המערך מגמדת אותו לדרגת מפלגה זעירה, תוך שהוא זונח את רעיונות מפא"י ההיסטורית לטובת דרכם של מפ"ם ושלום עכשיו. דווקא כך יאבד הסיכוי האחרון לחילופי שלטון, ולא תהיה שום מפלגה שתוכל להציג קו אקטיביסטי-ציוני מול הליכוד".[1]
הקים ב-1988 את "קבוצת הסופרים הציונים" שיוזמת ימי התנדבות של סופרים בערי פיתוח ובכפרי ילדים. עסק בחינוך, תחילה כמורה בבתי ספר בירושלים ואחר כך ככותב תוכניות לימודים במשרד החינוך וכמפקח במזכירות הפדגוגית, עד פרישתו (2015).
במשך עשור ניסה עם אחיו להתקבל לאגודת הסופרים, אך ללא הצלחה[2]. לבסוף התקבל לאגודה ובין השנים 2005–2011 כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים (החליף בתפקיד את אחיו התאום הרצל חקק).
בעל תואר ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטה העברית. נשוי ואב לשלושה בנים.
ב-2021 זכו הרצל ובלפור חקק בפרס השר לתרבות יהודית, שהוענק בטקס בא' בניסן תשפ"א[3][4].
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירה:
- במזל תאומים (1970)
- ספר אורות האהבה (1972)
- יער כלולות (1978)
- ואז בקץ היוחסין (1987)
- שירי מולדת (1992)
- אגדת הדבש המר (1993)
- מצב החומר מצב הרוח (1998)
- זריחה בין הזמנים (2003)
- משורר של חצות, 328 עמודים, הוצאת צור אות בשיתוף שלהבת ירושלים (2010)
- רשות לתיקון עולם, 318 עמ', הוצאת צור אות (2016)[5][6][7].
- "ירושלים אשר אהבנו" – מסה ושירים – הרצל ובלפור חקק, הוצאת שלהבת ירושלם – סיוון תשפ"ב.[8]
- "סולם הכלים השבורים" הוצאת שלהבת ירושלם, 320 עמודים 2023.[9]
- ספרי ילדים (בשיתוף עם הרצל חקק):
- כרמלה נדמה לה (1981),
- שכונת בלאגנה (1994),
- תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים (1994),
- לאמא באהבה – ינואר 2005.
- ספרי עיון (בשיתוף עם הרצל חקק):
- פרקי ברדיצ'בסקי (1975),
- טעות חזור – לקסיקון לשון (1993),
- חיבת הפיוט – ביאורים לפיוטי תפילה (1990; מהדורה חדשה 2018).
- "'קהילה עולה"- משחק הדמיה 1978
- "ארץ זבת חלב ודבש" (סדר ט"ו בשבט) 1996.
- רומנים:
- "השמות שמורים במערכת" – רומן מכתבים, שושנה ויג ובלפור חקק
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חתן התנ"ך העולמי לנוער (1965)
- פרס הרי הרשון (1973, 1976)
- פרס קרן סופר מורה (1991)
- בדצמבר 2020 הודיע שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה זאב אלקין כי חקק הוא מהזוכים בפרס שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לתרבות יהודית על תרומה משמעותית בתחום הספרות והשירה בתרבות היהודית בישראל לשנת תש"פ,2020[10].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלפור חקק, סוכתי רוח, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 358–359, הוצאת כרמל, 2017.
- נורית גוברין, "שירה מלווה היסטוריה - הרצל ובלפור חקק", בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ז', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ט / 2019.
- חגי קמרט, "שניים שהם אחד" - ריאיון עם הרצל ובלפור חקק
- דן אלבו, ריאיון עם הרצל ובלפור חקק עם זכייתם בפרס: "אנו צומחים מתוך התרבות היהודית"
- הרצל ובלפור חקק מסכמים פעילות כיושבי ראש אגודת הסופרים העברים (4 באפריל 2016) בשירות הוד מלכותה הספרות העברית
- נורית גוברין, 'מן הכלים השבורים אל השיר שלא הושר', המסדרון מספר 18 דצמבר 2023
- אסתר קמרון, 'שני משוררים באותה מנהרה' - 'האומה' גיליון 231 עמודים 130–134
- הלל וייס, 'באו תאומים עד משבר וכוח יש ללדת' - 'ידע עם' תשפ"ד 2023 עמודים 158–167
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר הבית של הרצל ובלפור חקק
- בלפור חקק, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- רשימת הפרסומים של בלפור חקק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בלפור חקק, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- בלפור חקק, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- עופר אדרת, האמא שילדה תאומים כ"פיצוי" לאחים שנרצחו, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2016
- הרצל ובלפור חקק, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- הרצל פינת בלפור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 52:24) סרט דוקומנטרי על הרצל ובלפור חקק
- נורית גוברין, שירה מלווה היסטוריה
- דורית שירה ג'אן, על ספרו של בלפור חקק, אגדת הדבש המר, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- בלפור חקק, הכד ושברו: מתוך 'שירי קהלת', בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- שושנה ויג, האור הבהיר - ריאיון עם בלפור חקק
- שושנה ויג, אהבתו של המשורר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2010
- ארנה גולן, השירה כ"התנבאות" למען "תיקון", סקירת ספרי השירה החדשים של הרצל ובלפור חקק – 'סולם הכלים השבורים' של בלפור – 'השיר שלא שרו מעולם' של הרצל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 ביוני 2023
- אורציון ברתנא, סקירת ספרי השירה של התאומים, אתר סלונט
- בן ציון יהושע, "מכתב מן הדורות הקודמים" על שירתם של הרצל ובלפור חקק, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 ביוני 2023
- בלפור חקק, דף שער בספרייה הלאומית
- בלפור חקק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרצל ובלפור חקק, "גזענות השמאל", כל העיר, 11.3.1983
- ^ בג"ץ דחה עתירת התאומים הרצל ובלפור חקק שביקשו להתקבל באגודת הסופרים, דבר, 23 באפריל 1982
- ^ הרצל ובלפור חקק, נאום פרס השירה של אגף תרבות יהודית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במרץ 2021
- ^ ישי אלמקייס, חדשות כיפה, הוענקו הפרסים ל-12 הזוכים בפרס השר לתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, באתר כיפה, 14 במרץ, 2021 18:10
- ^ יאיר בן חיים, הרשות לתיקון עולם עם שחרית לנצח, אתר "חדרים"
- ^ רחלי ברקת, גילוי וכיסוי ב"שחרית לנצח" ו"רשות לתיקון עולם", באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2016
- ^ יוסף כהן-אלרן, ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹהרשות נתונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בספטמבר 2016
- ^ ארנה גולן 'אל כל מקום שאנו הולכים, אנו הולכים לירושלים', 'פסיפס' גיליון 112 קיץ תשפ"ב – עמודים 27-36. המאמר פורסם גם בכתב העת בן עזר מספר 1853
- ^ זיוה שמיר, כל תאום וכינורו - סקירת ספרו של בלפור חקק 'סולם הכלים השבורים'
- ^ חדשות כיפה, אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2020