לדלג לתוכן

בלפור חקק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלפור חקק
לידה 26 באפריל 1948 (בן 77)
בגדאד, ממלכת עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חקק ואחיו בין המשתתפים בחידון התנ"ך הארצי לנוער בלוד ב-1965

בלפור מידד חקק (נולד ב-26 באפריל 1948) הוא משורר וסופר ישראלי. לשעבר יושב ראש אגודת הסופרים העבריים.

כיכר הרצל ובלפור חקק באור יהודה

נולד בבגדאד שבעיראק ועלה עם משפחתו לישראל ב-1950. לחקק שלושה אחים ושתי אחיות. בילדותו התגורר בבתי סיידוף בירושלים. כבר בילדותם החלו הוא ואחיו הרצל לפרסם את יצירותיהם בעיתוני הילדים, ובהם "הארץ שלנו" ו"מעריב לנוער".

ב-1965 נבחר לחתן התנ"ך העולמי לנוער (אחיו התאום הרצל זכה בסגנות). היה כתב נוער של "מעריב לנוער" (1964–1966) ו"עיתונאי קטן" ב'הארץ שלנו' (1964-1963). בצה"ל שירת כחוקר במצ"ח.


ב-1983 הופיעה בעיתון 'כל העיר' נבואה בחתימת האחים בלפור והרצל חקק בזו הלשון:

"דרכו של המערך מגמדת אותו לדרגת מפלגה זעירה, תוך שהוא זונח את רעיונות מפא"י ההיסטורית לטובת דרכם של מפ"ם ושלום עכשיו. דווקא כך יאבד הסיכוי האחרון לחילופי שלטון, ולא תהיה שום מפלגה שתוכל להציג קו אקטיביסטי-ציוני מול הליכוד".[1]

הקים ב-1988 את "קבוצת הסופרים הציונים" שיוזמת ימי התנדבות של סופרים בערי פיתוח ובכפרי ילדים. עסק בחינוך, תחילה כמורה בבתי ספר בירושלים ואחר כך ככותב תוכניות לימודים במשרד החינוך וכמפקח במזכירות הפדגוגית, עד פרישתו (2015).

במשך עשור ניסה עם אחיו להתקבל לאגודת הסופרים, אך ללא הצלחה[2]. לבסוף התקבל לאגודה ובין השנים 2005–2011 כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים (החליף בתפקיד את אחיו התאום הרצל חקק).

בעל תואר ראשון ושני בהצטיינות באוניברסיטה העברית. נשוי ואב לשלושה בנים.

ב-2021 זכו הרצל ובלפור חקק בפרס השר לתרבות יהודית, שהוענק בטקס בא' בניסן תשפ"א[3][4]. וכמו כן, בפרס על מפעל חיים – תרומה לתרבות מטעם קרן אח"י (2021). בנוסף זכו האחים בפרס אורי צבי גרינברג ל'מפעל חיים בשירה' (2025). בלפור חקק זכה גם בפרס אריק איינשטיין על תרומה לתרבות (2024)

  • במזל תאומים (1970)
    • ספר אורות האהבה (1972)
    • יער כלולות (1978)
    • ואז בקץ היוחסין (1987)
    • שירי מולדת (1992)
    • אגדת הדבש המר (1993)
    • מצב החומר מצב הרוח (1998)
    • זריחה בין הזמנים (2003)
    • משורר של חצות, 328 עמודים, הוצאת צור אות בשיתוף שלהבת ירושלים (2010)
    • רשות לתיקון עולם, 318 עמ', הוצאת צור אות (2016)[5][6][7].
    • "ירושלים אשר אהבנו" – מסה ושירים – הרצל ובלפור חקק, הוצאת שלהבת ירושלם – סיוון תשפ"ב.[8]
    • "סולם הכלים השבורים" הוצאת שלהבת ירושלם, 320 עמודים 2023.[9]
    • "ניצוצות מגיא צלמוות" מחבר נוסף: הרצל חקק- הוצאת מכון הברמן, 2025[10][11][12]

ספרי ילדים (בשיתוף עם הרצל חקק)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כרמלה נדמה לה, (1981)
    • שכונת בלאגנה (1994),
    • תאומים זה סיפור מצחיק לפעמים (1994),
    • לאמא באהבה – ינואר 2005.
  • ספרי עיון (בשיתוף עם הרצל חקק):
    • פרקי ברדיצ'בסקי (1975),
    • טעות חזור – לקסיקון לשון (1993),
    • חיבת הפיוט – ביאורים לפיוטי תפילה (1990; מהדורה חדשה 2018).
    • "'קהילה עולה"- משחק הדמיה 1978
    • "ארץ זבת חלב ודבש" (סדר ט"ו בשבט) 1996.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרצל ובלפור חקק, "גזענות השמאל", כל העיר, 11.3.1983
  2. ^ בג"ץ דחה עתירת התאומים הרצל ובלפור חקק שביקשו להתקבל באגודת הסופרים, דבר, 23 באפריל 1982
  3. ^ הרצל ובלפור חקק, נאום פרס השירה של אגף תרבות יהודית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במרץ 2021
  4. ^ ישי אלמקייס, חדשות כיפה, ‏הוענקו הפרסים ל-12 הזוכים בפרס השר לתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, באתר כיפה, 14 במרץ 2021
  5. ^ יאיר בן חיים, הרשות לתיקון עולם עם שחרית לנצח, אתר "חדרים"
  6. ^ רחלי ברקת, גילוי וכיסוי ב"שחרית לנצח" ו"רשות לתיקון עולם", באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2016
  7. ^ יוסף כהן-אלרן, ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹהרשות נתונה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בספטמבר 2016
  8. ^ ארנה גולן 'אל כל מקום שאנו הולכים, אנו הולכים לירושלים', 'פסיפס' גיליון 112 קיץ תשפ"ב – עמודים 27-36. המאמר פורסם גם בכתב העת בן עזר מספר 1853
  9. ^ זיוה שמיר: אתר מב"ע, וגם "פסיפס" 115, חורף 2023. כל תאום וכינורו - סקירת ספרו של בלפור חקק 'סולם הכלים השבורים'
  10. ^ בן ציון יהושע, "השמים נפלו בשמחת תורה", חדשות בן עזר 2003 (14.11.2024)
  11. ^ דינה לוין, כולנו ניצוצות מגיא צלמות. ניוז 1, 26 במאי 2025, חלק א', וחלק ב'
  12. ^ חגי קמרט, הזיכרון והמשמעות שבים להאיר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 בנובמבר 2024
  13. ^ אלו הזוכים בפרס 'תרבות יהודית' על שם אורי אורבך, באתר כיפה, 22 בדצמבר 2020