בן-גוריון, אפילוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-גוריון, אפילוג
Ben-Gurion, Epilogue
בן-גוריון, אפילוג
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי יריב מוזר
הופק בידי יריב מוזר
יעל פרלוב
פטריק וינוקר
ג'ולייט גוז'ון
תסריט יריב מוזר
עריכה יעל פרלוב
שחקנים ראשיים דוד בן-גוריון
קלינטון ביילי
מוזיקה ג'ון קלטוניק
צילום דניאל גל
מדינה ישראלישראל  ישראל
צרפתצרפת  צרפת
הקרנת בכורה 13 ביולי 2016 (פסטיבל הקולנוע ירושלים)
משך הקרנה 70 דקות
שפת הסרט עברית, אנגלית
סוגה סרט תיעודי
פרסים זוכה פרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר
דף הסרט ב־IMDb

בן-גוריון, אפילוג הוא סרט תיעודי ישראלי-צרפתי משנת 2016 אותו כתב וביים יריב מוזר וערכה יעל פרלוב. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה ב-13 ביולי 2016 במסגרת תחרות הסרט התיעודי של פסטיבל הקולנוע ירושלים. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר לשנת 2017.

אודות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1968 נערך ריאיון מצולם עם דוד בן-גוריון, בביתו שבשדה בוקר. בזמן הריאיון בן-גוריון היה בן 82. הראיון התקיים מספר חודשים לאחר מותה של פולה, רעייתו של בן-גוריון, חמש שנים אחרי שפרש מהפוליטיקה הישראלית וחמש שנים לפני מותו, ב-1 בדצמבר 1973. את הריאיון, שצולם במשך שש שעות ושמעולם לא הוקרן, ניהל העיתונאי הבריטי קלינטון ביילי, והוא התקיים בשפה האנגלית.

חומרי הגלם המוצלמים של הריאיון, על גבי גלגלי פילם 35 מ"מ נמצאו על ידי הבמאי יריב מוזר והעורכת יעל פרלוב בארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, אך ללא סלילי הסאונד. מוזר ופרלוב החלו בניסיונות לאתר את סלילי הסאונד, ובסופו של דבר מצאו אותם בארכיון בן-גוריון שבמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, ופעלו לשיחזור הריאיון המקורי, תוך כדי שהם מתעדים את עבודתם.

על בסיס הראיון המשוחזר, תוך שילוב סרטי תעודה נוספים (בהם "The Old Young Man" בבימויו של שלמה סוריאנו[1] וכן "הכנסת" בבימויו של נתן גרוס) יצרו מוזר ופרלוב את "בן-גוריון, אפילוג". סרט תיעודי זה מציג את בן-גוריון עורך חשבון נפש עם חייו, עברו הפוליטי ומעמדו בהיסטוריה המודרנית של עם ישראל.

משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמוליק דובדבני, מבקר קולנוע עבור ynet, כתב כי מדובר ב-"סרט תיעודי מרגש למדי" וכי אף פעם לא מאוחר מדי "לשמוע את דברי התוכחה של המנהיג, עתה מובס, מריר ופורש, ולהבין עד כמה הפניות הלא נכונות שנטלו כמה מהבאים אחריו הביאו את המדינה הזו למצבה הנוכחי".[2]

בביקורת טלוויזיה שפורסמה באתר וואלה! NEWS, כתב איימן סיכסק כי מדובר ב-"דיוקן אינטימי, ערוך להפליא".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]