בן ציון אבא שאול

**הרב בן-ציון אבא-שאול**
לידה	31 ביולי 1924; כ"ט בתמוז ה'תרפ"ד; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	13 ביולי 1998 (בגיל 73); י"ט בתמוז ה'תשנ"ח; ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין סנהדריה
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת פורת יוסף
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 13 ביולי 1998
השתייכות	חרדים ספרדים
תחומי עיסוק	הלכה
תפקידים נוספים	ראש ישיבת פורת יוסף
רבותיו	הרב עזרא עטייה
בני דורו	הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב שבתי אטון, הרב דוד שלוש והרב חיים דוד הלוי
חיבוריו	שו"ת אור לציון
צאצאים	הרב אליהו אבא שאול, הרב בן ציון אבא שאול (הנכד)

ערך זה עוסק בראש ישיבת פורת יוסף. אם התכוונתם לנכדו ראש ישיבת אור לציון, ראו הרב בן ציון אבא שאול.

הרב בן ציון אבא שאול (כ"ט בתמוז ה'תרפ"ד, 31 ביולי 1924 - י"ט בתמוז ה'תשנ"ח, 13 ביולי 1998) היה ראש ישיבת פורת יוסף בירושלים ופוסק הלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לבניה ולאליהו אבא שאול שעלה מהעיר שיראז שבפרס בילדותו אביו היה גבאי בית הכנסת "אוהל רחל" בשכונת בית ישראל בירושלים. גדל בשכונת שמואל הנביא בירושלים. למד בתלמוד תורה בני ציון. בגיל 11 החל ללמוד בישיבת פורת יוסף ונחשב כבר בבחרותו לעילוי עמקן ומהיר תפיסה, שם למד מהרב יעקב עדס, מחכם צדקה חוצין ומהרב יוסף בבליקי וכן מראש הישיבה הרב עזרא עטייה. על ספסל הלימודים הכיר את בני גילו הרבנים עובדיה יוסף ומרדכי אליהו.

לאחר שנישא להדסה מסעודה בת הרב יוסף חיים שרבני, התגורר ברחוב אלקנה בשכונת תל ארזה שבירושלים, באותו בניין בו התגורר הרב עובדיה יוסף. שימש גם כמוהל.

לימים התמנה לראש ישיבת פורת יוסף, עם הרב יהודה צדקה. בשיעוריו היומיים שארכו כארבע שעות שם דגש נרחב בשיטות רש"י תוספות ורמב"ם על הסוגייא. בשבתות מסר שיעורים בהלכה ובספר מנחת חינוך בבית הכנסת "אהל רחל" בירושלים.

בי"ג בסיון ה'תשמ"ג (מאי 1983), מיד לאחר שסיים להספיד בלוויה של הרב יעקב מוצפי, לקה באירוע מוחי וסבל משיתוק חלקי^[1].

נפטר בי"ט בתמוז ה'תשנ"ח (1998). ספדו לו בין היתר הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו. נקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

בסוף ימיו ייסד עם בנו הרב אליהו אבא שאול את ישיבת אור לציון בירושלים.

בישיבה מכון להוצאת ספרים מכתביו שנכנסו גם ללימוד גם בעולם הישיבות האשכנזי. לומדים בה, נכון ל-2018, כ-200 תלמידים.

על שמו ושם ספרו "אור לציון" יש רחובות בערים אשדוד, ביתר עילית ונתיבות, ותלמוד תורה בעיר נתניה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו היחיד הוא הרב אליהו אבא שאול, שהיה ראש ישיבת "אור לציון" (על שמו) עד לפטירתו.

לרב אבא שאול ארבעה אחים ותשע אחיות. אחיו הצעיר, הרב יצחק, חיבר את סדרת הספרים "שמחה לאיש". אח נוסף, יעקב שאול, היה מזכירו האישי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ולימים מנהל מחלקת הישיבות במשרד הדתות. אחותו דבורה היא אלמנתו של הדיין הרב עמנואל זרביב אב"ד לשעבר בבית הדין הרבני בתל אביב.

דרך לימודו ופסיקתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריו הוא פוסק בדרך כלל על פי החיד"א והבן איש חי. הוא מתחשב רבות בדעתו של החזון איש^[2], וכמוהו הוא סבור שתלמיד חכם שהגיע להוראה יכול להכריע בספקות מדעתו^[3].

אופן לימודו היה עמקני והתעכב להבין כל מילה בסוגיית הגמרא שאותה למד. את סגנון לימוד זה קיבל מרבו רבי עזרא עטיה^[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה לא רצה להדפיס את ספריו, אולם לאחר שהחלים ממחלה קשה, שינה את דעתו^[5].

שו"ת בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור לציון תשובות א - שאלות ותשובות על ד' חלקי השולחן ערוך, תשמ"ז
אור לציון תשובות ב - בענייני אורח חיים, עד סוף הלכות שבת (מקביל לסימנים א-שדמ בשולחן ערוך אורח חיים), תשנ"ג
אור לציון תשובות ג - המשך אורח חיים, הלכות ראש חודש עד סוף הלכות תעניות (מקביל לסימנים תיז-תקסח בשולחן ערוך), תשס"ה
אור לציון תשובות ד - המשך אורח חיים, הלכות ראש השנה עד סוף הלכות פורים (מקביל לסימנים תקפא-תרצז בשולחן ערוך), שנת תשע"ד
אור לציון תשובות ה - יורה דעה, הלכות שחיטה עד הלכות יין נסך (מקביל לסימנים א-קלח), תש"פ
אור לציון - שביעית - שו"ת בענייני שמיטה, ביאורים למשניות מסכת שביעית, וחידושים על הרמב"ם, תשנ"ד

חידושים על הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור לציון - על מסכת יבמות, תש"נ
אור לציון - על מסכת כתובות (חלק א) (חלק ב)
אור לציון - על מסכת קידושין, ג' חלקים

מוסר והשקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור לציון חכמה ומוסר ("זיכרון הדסה") - דברי מוסר והשקפה לבחור ישיבה, תשנ"ה
אור לציון חכמה ומוסר חלק ב' - דברי מוסר והשקפה, תשפ"ג
הגדה של פסח אור לציון - לקט מדברי תורתו
תפארת ציון - הספדים עליו והספדים שנשא

ספרו אור לציון חלק ב' יצא לאור בשנת תשנ"ג, אחרי שלקה באירוע מוחי. הרב עובדיה יוסף טען שאין לסמוך על חלק זה משום שלדעתו רבות מן התשובות בספר לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידיו^[6], ובשו"ת יביע אומר^[7] הרב מונה כמאתיים השגות על הפסיקות בספר זה.

עם זאת עורכי הספר, הרב משה פטרובר והרב שלמה ידידיה זעפראני^[8] הכחישו את הדברים בתוקף. גם הרב אליעזר מלמד כתב שניכר כי הדברים הם של הרב אבא-שאול^[9].

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו יחידו הרב אליהו אבא שאול - ראש ישיבת אור לציון ירושלים
הרב ראובן אלבז - חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת אור החיים ירושלים
הרב אליהו בן חיים - ראב"ד בית דין הספרדי בקווינס ניו יורק
הרב יצחק ברכה - ראש ישיבת עטרת יצחק, ירושלים
הרב בנימין בצרי - ראש ישיבת בית יוסף - רב שכונת קריית האבות ו' החדשה, באר שבע
הרב שאול גבאי - ראש ישיבת "אמרי דעת" בירושלים, ומחבר ספרי "שערי דעת"
הרב שמעון גבאי - ראש ישיבת "תפארת למשה" בנתניה
הרב יעקב זכריה - ראש ישיבת לב אליהו
הרב אליהו טופיק - ראש ישיבת באר יהודה
הרב יעקב יוסף - רב שכונת "גבעת משה" וראש מוסדות חזון יעקב - בורכוב ירושלים
הרב יהודה כהן - ראש ישיבת "יקירי ירושלים"
הרב בן ציון מוצפי - ראש ישיבת "בני ציון" בירושלים
הרב יעקב חיים סופר - מראשי ישיבת כף החיים בירושלים
הרב ברוך שרגא - אב"ד ירושלים ורב שכונת גבעת שפירא
הרב יעקב תופיק אביעזרי - רב העיר ביתר עילית

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפרים לוי, מראה האש, ביוגרפיה מצולמת.
שלום מאיר ולך, רבינו האור לציון - שלושה כרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בן ציון אבא שאול בוויקישיתוף

נסים ליאון, Rabbi Ben Tzion Abba Shaul and the Ideology of the Haredi Sefardi Scholar Society in Israel.
הרב יוסף חיים אוהב ציון, ‏17 שנה לפטירת הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל • טור מיוחד, באתר כיכר השבת, 6 ביולי 2015
הרב יעקב יוסף מספר על הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, באתר יוטיוב
יואל שוורץ וצבי עידן, סדרת גדולי ישראל - חכם ר' בן ציון אבא שאול, ירושלים, תשנ"ט, באתר היברובוקס
בן ציון אבא שאול, באתר "החכם היומי"
הרב ששון שבת, קונטרס שם ששון, שבט תשפ"א.
בנציון בן אליהו אבא שאול (1924-1998), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ היו שטענו כי גרמו לכך עלבונות פומביים שהטיח בו משתתף בהלוויה, על שהוא "ציוני" ואינו רשאי להספיד את הרב מוצפי. ראו: בית נאמן גיליון 120, הערה 11)
^ לדוגמה, לגבי שיעורי תורה פסק בדאורייתא כשיטת החזון איש אף שפסיקה זו סותרת את מסורת הספרדים. אור לציון הקדמה לחלק ב'
^ שו"ת אור לציון חלק א' סימן ז; זאת בניגוד למשל לדעת הרב עובדיה יוסף, שפסיקתו נשענת בדרך כלל על דעות קודמות. ראו למשל בגיליון ספר האור לציון של הרב עובדיה בסימן ז' הנ"ל, שכתב: "בדור יתום זה אין להכריע... בניגוד לכללים המבוארים בספרים"; ילקוט יוסף סימן קפד, סוף הערה ד. סימן רע"ב הערה נ'.
^ איגוד עמלי התורה, הקהילות - גיליון ד', ירושלים: הוצאת טקסט רץ, 2020
^ כך על פי דבריו בהקדמתו לספר אור לציון חלק א. וכך אמר בטקס הוצאת הספר, כפי שניתן לראות בסרטון באתר יוטיוב
^ יביע אומר חלק ט סוף סימן קח: "דלאו מר בריה דרבינא חתים עלייהו, וכמה דברים מהפסקים הללו נאמרו בשעת חוליו של הרה"ג ר' בן ציון שאול ז"ל, ותלמידיו הוסיפו וגרעו כפי שעלה על דעתם, וסברו שכן דעת רבם, ואיך אפשר לסמוך על זה, כאשר אין האיש בביתו".
^ חלק ט סימן קט
^ אור לציון תשובות ב, בהקדמת הספר.
^ בהקדמה לספר פניני הלכה שבת חלק א כתב הרב מלמד: "בשו"ת אור לציון מצאתי אוצרות, ואמנם יש טוענים נגדו שנכתב בזקנותו של המחבר על ידי תלמידים, ולא לובן ובוסס כראוי על ידי מקורות. אולם מתוך הלכותיו ניכר, שהמחבר היה דן בדעתו בסוגיות אלו במשך שנים, ומתוך שנצרפו בדעתו, יצאה מסקנתו בהירה ומלובנת, ועל ידה מתיישבות קושיות שונות"

הקודם: עזרא עטיה	ראש ישיבת פורת יוסף יחד עם הרב יהודה צדקה במקביל לרב שלום כהן	הבא: הרב משה צדקה

[1] היו שטענו כי גרמו לכך עלבונות פומביים שהטיח בו משתתף בהלוויה, על שהוא "ציוני" ואינו רשאי להספיד את הרב מוצפי. ראו: בית נאמן גיליון 120, הערה 11)

[2] לדוגמה, לגבי שיעורי תורה פסק בדאורייתא כשיטת החזון איש אף שפסיקה זו סותרת את מסורת הספרדים. אור לציון הקדמה לחלק ב'

[3] שו"ת אור לציון חלק א' סימן ז; זאת בניגוד למשל לדעת הרב עובדיה יוסף, שפסיקתו נשענת בדרך כלל על דעות קודמות. ראו למשל בגיליון ספר האור לציון של הרב עובדיה בסימן ז' הנ"ל, שכתב: "בדור יתום זה אין להכריע... בניגוד לכללים המבוארים בספרים"; ילקוט יוסף סימן קפד, סוף הערה ד. סימן רע"ב הערה נ'.

[4] איגוד עמלי התורה, הקהילות - גיליון ד', ירושלים: הוצאת טקסט רץ, 2020

[5] כך על פי דבריו בהקדמתו לספר אור לציון חלק א. וכך אמר בטקס הוצאת הספר, כפי שניתן לראות בסרטון באתר יוטיוב

[6] יביע אומר חלק ט סוף סימן קח: "דלאו מר בריה דרבינא חתים עלייהו, וכמה דברים מהפסקים הללו נאמרו בשעת חוליו של הרה"ג ר' בן ציון שאול ז"ל, ותלמידיו הוסיפו וגרעו כפי שעלה על דעתם, וסברו שכן דעת רבם, ואיך אפשר לסמוך על זה, כאשר אין האיש בביתו".

[7] חלק ט סימן קט

[8] אור לציון תשובות ב, בהקדמת הספר.

[9] בהקדמה לספר פניני הלכה שבת חלק א כתב הרב מלמד: "בשו"ת אור לציון מצאתי אוצרות, ואמנם יש טוענים נגדו שנכתב בזקנותו של המחבר על ידי תלמידים, ולא לובן ובוסס כראוי על ידי מקורות. אולם מתוך הלכותיו ניכר, שהמחבר היה דן בדעתו בסוגיות אלו במשך שנים, ומתוך שנצרפו בדעתו, יצאה מסקנתו בהירה ומלובנת, ועל ידה מתיישבות קושיות שונות"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]