בן-ציון יהושע-רז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-ציון יהושע-רז
לידה 26 במאי 1936 (בן 87)
ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
עיסוק סופר
חוקר עמים
מוציא לאור
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
צאצאים 3
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2015)
פרס גולדברג (2015)
יקיר ירושלים (ה'תשע"א)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בן-ציון יהושע-רז (נולד בה' בסיוון ה'תרצ"ו, 26 במאי 1936) הוא סופר, חוקר עמים ויהודים במרכז אסיה ומוציא לאור עברי. חתן פרס הרי הרשון, פרס נשיא המדינה, פרס אקו"ם ופרס גולדברג של הקרן הקיימת לישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ציון דוד יהושע-רז נולד בירושלים, לבכורה יוכבד לבית אלקלעי, בת 'היישוב הספרדי הישן' ולמולא רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו (1898).

יהושע למד באוניברסיטה העברית מדעי-הרוח, מדעי-היהדות (ספרות עברית ותולדות עם ישראל) ולימודי אסיה והתמחה בחקר תולדות היהודים באיראן, באפגניסטן[1][2] ובמדינות המוסלמיות של מרכז אסיה.

במשך שנים כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית בירושלים, וכעורך הראשי שלה.[3] בנוסף שימש כמנהל אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים וראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים, נספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי למרכז אסיה הסובייטית בטשקנט מטעם לשכת הקשר ("נתיב"), שכלל חילוץ יהודים מאזורי מצוקה במדינות מוסלמיות והעלאתם לארץ. במסגרת תפקידו זה יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית וחילץ והעלה לארץ ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה הסובייטית לשעבר.

יהושע-רז היה חוקר ומרצה-אורח באוניברסיטאות, במכונים ובגופי חינוך ותרבות בארץ: אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, מכון בן-צבי, בית התפוצות, משגב ירושלים, בית אריאלה, בית עגנון, משרד החוץ, משרד החינוך, הקמפוס הגאוגרפי הבינלאומי, מרכז אב"א, ירושלים ועוד.

הוא השתתף במבצע סיני; במלחמת ששת הימים; מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל. במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בירושלים וכחבר ועד האגודה ושימש כמנכ"ל זמני של אגודת הסופרים. יו"ר אתר 'יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות'.

בשנת תשע"א זכה בתואר יקיר ירושלים.[4] הוא אלמן ואב לשלושה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת ורומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיר באופק (סיפורים). הוצאת ראובן מס. הדפסה ראשונה תשל"ב. הדפסה שנייה תשל"ב
  • פורצי גדר (רומן). סדרה בעריכת נתן יונתן. ספרית פועלים. תל אביב 1987
  • תה אנגלי בירושלים (סיפורים). [5]הוצאת ירון גולן. תל אביב 1998. הדפסה שנייה 1999
  • שתיקת התרנגול (רומן). הוצאת אסטרולוג. 2002. הדפסה שנייה 2003
  • מילואים בשדות האורז (סיפורים), הוצאת אסטרולוג. 2007
  • יונים מעל החומה (סיפורים), צבעונים הוצאה לאור 2015
  • סימורג - ציפור האש (רומן). צביון. 2018. [6]
  • קץ הפלאות (סיפורים). ספרי ניב. 2021.
  • [ Benzion D. Yehoshua, Simorgh – An Afghan Jew on the Silk Road (a novel), edition-Tethys, Potsdam, [in the press

מסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי-עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוואת אב (סיפורי עם מאפגניסטן). המוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור, ארכיון הסיפור העממי בישראל, חיפה תשכ"ט
  • תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם מאפגניסטן). הוצאת צור אות. ירושלים תשמ"ו. 1986

מסות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריח של לחם חם - על יוצרים ויצירות. כרך א. בציר ירושלים. 2010. 368 עמ'.
  • ריח של לחם חם - מחקרים ומאמרים. כרך ב. צור אות ירושלים. 2022. 310 עמ'.

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (עם עורכים נוספים) פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ג-תשל"ו.
  • (עם אהרן קידר) אידאולוגיה ומדיניות ציונית, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר, 1978. 
  • (עם עורכים נוספים) ירושלים – מאסף לדברי ספרות – כרכים ט"ז-כ"ד. אגודת הסופרים העברים, ירושלים ה'תשנ"ח (1998) – תשס"ז (2007).
  • מאיראן וממקדוניה לירושלים: סיפוריהן של משפחות בן-אליהו ומנחם. פורמט אלבומי. ירושלים ה'תשס"ב 2002. 78 עמ'.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירון אביטוב, השכונה והחיים, הארץ - מוסף 'ספרים' 11 בספטמבר 2015.
  • יוסף טובי, מאחורי מסך המשי, אב"א, גיליון 7 (חורף תשע"ד-2014, עמ' 223–227
  • יוסף טובי, על הספר 'דיוקנה של קהילת האנוסים במשהד שבאיראן' מאת בן-ציון יהושע, פעמים 4, חורף תש"ם 1980, עמ' 98–99.
  • נורית גוברין, גשר רומנטי משני צדי החבל - אמנות הסיפור של בן-ציון יהושע, מאזנים, כרך פ"ה (אב תשע"א - אוגוסט 2011, עמ' 26–30. נכלל בספרה 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ו (2015), עמ' 336–343.·
  • נורית גוברין, ריח של לחם חם (על 'שתיקת התרנגול'), 'אפיריון', גל' 78 (2003), עמ' 14–20. נכלל בספרה 'קריאת הדורות', כרך ד, עמ' 250–260.
  • נורית גוברין, חדרי חדרים - ביקורת סדרי הלימוד ב'חדר' בספרות העברית לדורותיה (השוואה בין ש. בן-ציון, מרדכי טביב ובן-ציון יהושע), מורשת ישראל, גיליון 1 (כסלו תשס"ה נובמבר 2004), עמ' 56–77. נכלל בספרה 'קריאת הדורות' כרך ג (2008), עמ' 163–184).
  • נתן יונתן, להיות צופים ומשתתפים במירוץ (על 'תה אנגלי בירושלים'), 'ירושלים - מאסף לדברי ספרות', כרך י"ז (התש"ס-2000), עמ' 200–201).
  • חוה נתן-צוטרין, 'סימורג – ציפור האש – רומן מאת בן-ציון יהושע', 'דעת – לימודי יהדות ורוח, כתב עת וירטואלי, חינוך והוראה (ביקורת ספרים), גיליון 15 (תשע"ט 2018/19, סוף אוגוסט 2018).
  •  עמיקם יסעור, חיפה המנדטורית ברומן 'סימורג - ציפור האש', מאת בן-ציון יהושע, מועדון הקריאה של 'הארץ', 16 באוגוסט 2019.
  • The Human Spirit: Picking up the scent, The Jerusalem Post
  • חגי קמרט, ניתוח ספרותי-רעיוני של ספרו של בן ציון יהושע: סימורג - ציפור האש בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך.
  • משה גרנות, הספרון של סבא מתתיהו חנוכה, 'מקור ראשון', מוסף שבת, 23.12.2022.
  • בלפור והרצל חקק - ב"צ יהושע על החבל הדק בין המחקר ליצירה - הומאז' - 'סלונט', 3.1.2023; חדשות בן עזר, גיליון 1812, 12.1.2023.

עוד מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן-ציון יהושע, ילד לו היה לי, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 195–199, הוצאת כרמל, 2017
  • Benzion D. Yehoshua. 'Crucigrama jerusolimitano', Antology – Jerusalen celestial - Portada y Lomo. Edited by Yaron Avitov. Ecuadur 2015. ·Pp. 156-164. תרגום לספרדית של הסיפור 'תשבץ ירושלמי' מהקובץ "יונים מעל החומה", 2015, באנתולוגיה המוקדשת לירושלים.
  • Benzion D. Yehoshua, 'Perdon y benevolencia', Antology – Edited by Yaron Avitov. Ecuadur 2016, pp. 304-308. תרגום לספרדית של הסיפור 'כיפור של חסד' מהקובץ "יונים מעל החומה", 2015, באנתולוגיה המוקדשת לשואה.
  • Ben-Zion Yehoshua, 'A Rag Merchant's Three Loves', Ariel (A Review of Arts and Letters in Israel)' Jerusalem, Number 59 (1985), pp. 31-41. יצא לאור גם בצרפתית, גרמנית וספרדית.
  • Ben-Zion Yehoshua, 'A Ram Caught in the Thicket by his Horns', Ariel, Jerusalem, Number 82 (1990), pp.4-16. יצא לאור גם בצרפתית, גרמנית רוסית וספרדית.
  • Ben-Zion Yegoshua, Tri Luibovi Triyapchnika, NES (Russian), No 1 (20.5.1983), pp. 20-22; Nasha Strana (5.10.1990). תרגום לרוסית של הסיפור 'שלוש אהבותיו של סמרטוטר' מתוך הספר: 'עיר באופק', הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן-ציון יהושע-רז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן-ציון יהושע. לאן נעלמו עשרת השבטים? אפגניסטן ומסורות השבטים האובדים. אימגו. 20 בינואר 2006.
  2. ^ בן–ציון יהושע–רז, הסיפור מאחורי הגניזה האפגאנית, מקור ראשון
  3. ^ הוצאת מאגנס, בן-ציון יהושע-רז, באתר הוצאת מאגנס
  4. ^ עיריית ירושלים, יקירי ירושלים לשנת תשע"א, באתר עיריית ירושלים
  5. ^ הספריה הלאומית, ספריו באתר הספריה הלאומית, באתר הספריה הלאומית
  6. ^ ירון אביטוב, הנוכל האפגאני מהכרמל, מקור ראשון, 23 באוקטובר 2018.