בן-ציון יהושע-רז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-ציון יהושע-רז
תמונה של בן ציון יהושע.jpg
לידה 26 במאי 1936 (בן 85)
ירושלים, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר
חוקר עמים
מוציא לאור
מספר צאצאים 3
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (2015)
פרס גולדברג (2015)
יקיר ירושלים (ה'תשע"א)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בן-ציון יהושע (נולד בה' בסיוון ה'תרצ"ו, 26 במאי 1936) הוא סופר, חוקר עמים ויהודים במרכז אסיה ומוציא לאור עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ציון דוד יהושע-רז נולד בירושלים, לבכורה יוכבד לבית אלקלעי, בת היישוב הספרדי הישן, ולמולא רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו (1898).

יהושע למד באוניברסיטה העברית מדעי-הרוח, מדעי-היהדות (ספרות עברית ותולדות עם ישראל) ולימודי אסיה. תחומי התמחותו הם יהודים באיראן, באפגניסטן ובמדינות המוסלמיות של מרכז אסיה. יהושע דובר שפות מזרחיות ואירופיות.

כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית בירושלים, וכעורך ראשי שלה. תפקידים נוספים בקריירה המקצועית שלו: מנהל אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים וראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; נספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי למרכז אסיה הסובייטית בטשקנט מטעם לשכת הקשר ("נתיב"), שכלל חילוץ יהודים מאזורי מצוקה במדינות מוסלמיות והעלאתם לארץ; יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית וחילץ והעלה לארץ בדרך לא דרך ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה הסובייטית לשעבר. הוביל והדריך קבוצות בארמניה, גיאורגיה, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן ושאר המדינות המוסלמיות של מרכז אסיה.

פעילות אקדמית: חוקר ומרצה-אורח בארץ ובחו"ל. ניהל סמינרים למורים לעברית בחבר העמים. הרצה באוניברסיטאות, במכונים ובגופי חינוך ותרבות בארץ: בר-אילן, בן-גוריון, מכון בן-צבי, בית התפוצות, משגב ירושלים, בית אריאלה, בית עגנון, משרד החוץ, משרד החינוך, הקמפוס הגאוגרפי הבינלאומי, מרכז אב"א, ירושלים ועוד. השתתף בתוכניות רדיו וטלוויזיה.

בעל ארבעה אותות: סיני; ששת הימים; יום הכיפורים ושלום הגליל. במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בירושלים וכחבר ועד האגודה ושימש כמנכ"ל זמני של אגודת הסופרים. יו"ר אתר 'יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות'. חבר באקו"ם.

זכה בתשל"א בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית ובפרס נשיא המדינה. בשנת 2015 זכה בפרס אקו"ם ובפרס גולדברג של קק"ל. שימש שופט בוועדת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, בפרס קוגל של עיריית חולון ובפרס בית שמש לספרות.

זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"א.

יהושע הוא אלמן ואב לשלושה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנדחי ישראל באפגניסטן לאנוסי משהד באיראן (מחקר). הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב
  • מאחורי מסך המשי - עמים ויהודים במרחב האיראני - פרס-איראן, אפגניסטן, בוכרה. הוצאת כרמל. ירושלים 2013
  • מרכז אסיה: בוכרה ואפגניסטן. אפגניסטן: בן-ציון יהושע-רז וצילה זן-בר צור. מכון בן-צבי. ירושלים 2018
  • The Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor: Norman A. Stillman Columbia University, New York; Brill, Leiden, Holland, 2010. The Jews of Afghanistan by Benzion D. Yehoshua.
  • The Folktale of Jews from Iran, Central Asia and Afghanistan. By Sarah Sorour Soroudi. With Contributions by Benzion D. Yehoshua, and others, Bremen, Germany, 2008.

סיפורת ורומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיר באופק (סיפורים). הוצאת ראובן מס. הדפסה ראשונה תשל"ב. הדפסה שנייה תשל"ב
  • פורצי גדר (רומן). סדרה בעריכת נתן יונתן. ספרית פועלים. תל אביב 1987
  • תה אנגלי בירושלים (סיפורים). הוצאת ירון גולן. תל אביב 1998. הדפסה שנייה 1999
  • שתיקת התרנגול (רומן). הוצאת אסטרולוג. 2002. הדפסה שנייה 2003
  • מילואים בשדות האורז (סיפורים), הוצאת אסטרולוג. 2007
  • יונים מעל החומה (סיפורים), צבעונים הוצאה לאור 2015
  • סימורג - ציפור האש (רומן). צביון. 2018. תורגם לאנגלית וייצא לאור בארצות הברית.
  • קץ הפלאות (עשרים וארבעה סיפורים). הוצאת 'ניב', הרצליה, 256 עמ'. מאי 2021.

מסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי-עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוואת אב (סיפורי עם מאפגניסטן). המוזיאון לאתנולוגיה ולפולקלור, ארכיון הסיפור העממי בישראל, חיפה תשכ"ט
  • תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם מאפגניסטן). הוצאת צור אות. ירושלים תשמ"ו. 1986

מסות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריח של לחם חם - על יוצרים ויצירות. בציר ירושלים. 2010

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

• בן-ציון יהושע, יהודה בן פורת, אהרן קידר (עורכים). פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים. כרך א. הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ג.

  • בן-ציון יהושע, יוסף טובי, מנחם פרידמן (עורכים), פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים. כרך ב. הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשל"ו.

• בן-ציון יהושע, אהרן קידר (עורכים). אידאולוגיה ומדיניות ציונית. הוצאת מרכז זלמן שזר. ירושלים 1978. 

• ב"צ יהושע, בלפור חקק, יונתן גורל (עורכים)/ ירושלים – מאסף לדברי ספרות – כרכים ט"ז-כ"ד. אגודת הסופרים העברים, ירושלים התשנ"ח (1998) – תשס"ז (2007).

• ב"צ יהושע (עורך) מאיראן וממקדוניה לירושלים – סיפוריהן של משפחות בן-אליהו ומנחם. פורמט אלבומי. ירושלים התשס"ב 2002. 78 עמ'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ירון אביטוב, השכונה והחיים, הארץ - מוסף 'ספרים' 11 בספטמבר 2015.
  • ירון אביטוב, הנוכל האפגאני מהכרמל, מקור ראשון, 23 באוקטובר 2018.
  • יוסף טובי, מאחורי מסך המשי, אב"א, גיליון 7 (חורף תשע"ד-2014, עמ' 223–227
  • ·יוסף טובי, על הספר 'דיוקנה של קהילת האנוסים במשהד שבאיראן' מאת בן-ציון יהושע, פעמים 4, חורף תש"ם 1980, עמ' 98–99.
  • נורית גוברין, גשר רומנטי משני צדי החבל - אמנות הסיפור של בן-ציון יהושע, מאזנים, כרך פ"ה (אב תשע"א - אוגוסט 2011, עמ' 26–30. נכלל בספרה 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ו (2015), עמ' 336–343.·
  • נורית גוברין, ריח של לחם חם (על 'שתיקת התרנגול'), 'אפיריון', גל' 78 (2003), עמ' 14–20. נכלל בספרה 'קריאת הדורות', כרך ד, עמ' 250–260.
  • נורית גוברין, חדרי חדרים - ביקורת סדרי הלימוד ב'חדר' בספרות העברית לדורותיה (השוואה בין ש. בן-ציון, מרדכי טביב ובן-ציון יהושע), מורשת ישראל, גיליון 1 (כסלו תשס"ה נובמבר 2004), עמ' 56–77. נכלל בספרה 'קריאת הדורות' כרך ג (2008), עמ' 163–184).
  • נתן יונתן, להיות צופים ומשתתפים במירוץ (על 'תה אנגלי בירושלים'), 'ירושלים - מאסף לדברי ספרות', כרך י"ז (התש"ס-2000), עמ' 200–201).
  • בלפור חקק, סופר ירושלמי הולך על דרך המשי, בתוך: לאה מזור, על מקרא, הוראה וחינוך, 11 ביוני 2017.
  • חוה נתן-צוטרין, 'סימורג – ציפור האש – רומן מאת בן-ציון יהושע', 'דעת – לימודי יהדות ורוח, כתב עת וירטואלי, חינוך והוראה (ביקורת ספרים), גיליון 15 (תשע"ט 2018/19, סוף אוגוסט 2018).
  •  עמיקם יסעור, חיפה המנדטורית ברומן 'סימורג - ציפור האש', מאת בן-ציון יהושע, מועדון הקריאה של 'הארץ', 16 באוגוסט 2019.
  • The Human Spirit: Picking up the scent, The Jerusalem Post
  • חגי קמרט, ניתוח ספרותי-רעיוני של ספרו של בן ציון יהושע: סימורג - ציפור האש בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך. 22 ביוני 2020.
  • בלפור חקק, "הציפייה להתגלות משיח רביעי – צומח מתוך החיפוש אחר גאולה" – פירוש לסיפור 'קץ הפלאות' מאת בן-ציון יהושע. NEWS 1, מחלקה ראשונה, יום ה', ר"ח
  • תמוז תשפ"א (10 ביוני 2021). https://mail.google.com/mail/u/0/#inbox/FMfcgzGkXmXsZxLNmdFLlDQcsprkXWxK
  • עוד מכתביו
  • בן-ציון יהושע, ילד לו היה לי, סיפור באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 195–199, הוצאת כרמל, 2017
  • בן-ציון יהושע, אמו של משיח צדקנו (סיפור), חדשות בן עזר, גיליון מס' 1626 (כ"ז באדר תשפ"א, 11 במארס 2021).
  • בן-ציון יהושע, לחם ומלחמה (סיפור), חדשות בן עזר, גיליון 1636 ליום העצמאות, ג' באייר תשפ"א (15.4.2021)
  • Benzion D. Yehoshua. 'Crucigrama jerusolimitano', Antology – Jerusalen celestial - Portada y Lomo . Edited by Yaron Avitov . Ecuadur 2015. ·Pp. 156-164. תרגום לספרדית של הסיפור 'תשבץ ירושלמי' מהקובץ "יונים מעל החומה", 2015, באנתולוגיה המוקדשת לירושלים.
  • Benzion D. Yehoshua, 'Perdon y benevolencia', Antology – Edited by Yaron Avitov . Ecuadur 2016, pp. 304-308. תרגום לספרדית של הסיפור 'כיפור של חסד' מהקובץ "יונים מעל החומה", 2015, באנתולוגיה המוקדשת לשואה.
  • Ben-Zion Yehoshua, 'A Rag Merchant's Three Loves', Ariel (A Review of Arts and Letters in Israel)' Jerusalem, Number 59 (1985), pp. 31-41. יצא לאור גם בצרפתית, גרמנית וספרדית.
  • Ben-Zion Yehoshua, 'A Ram Caught in the Thicket by his Horns', Ariel, Jerusalem, Number 82 (1990), pp.4-16. יצא לאור גם בצרפתית, גרמנית רוסית וספרדית.
  • Ben-Zion Yegoshua, Tri Luibovi Triyapchnika, NES (Russian), No 1 (20.5.1983), pp. 20-22; Nasha Strana (5.10.1990). תרגום לרוסית של הסיפור 'שלוש אהבותיו של סמרטוטר' מתוך הספר: 'עיר באופק', הוצאת ראובן מס, ירושלים תשל"ב.
  • בן-ציון יהושע, 'ציפור כחולה ואישה באדום – דמויות מפתח ביצירתו של י"ח ברנר', עיתון 77, גיליון 343 (דצמבר 2009), עמ' 28–31. פורסם גם: 'ריח של לחם חם', תש"ע (2010), עמ' 181; חדשות בן-עזר, גיליון ברנר, מס' 1641 (2.5.1921).
  • בן-ציון יהושע, 'בתולות אדמוניות ותפוחים אדומים: וולוז'ין של ביאליק', הארץ, תרבות וספרות, יום שישי, 28 ביולי 2000, עמ' ב-13.
  • בן-ציון יהושע, 'יהודה בורלא – ריאליסטן לירי שגלה מעירו', ירושלים – מאסף לדברי ספרות, כרך י"ט, תשס"ג –2003, עמ' 221–230. נדפס גם בחדשות בן-עזר, גיליון 1277 (14.9.2017).
  • בן-ציון יהושע, 'שאול טשרניחובסקי - משורר החיים, הטבע והאהבה, הכוח והגבורה, הנעורים והיופי', 'ריח של לחם חם', תש"ע (2010), עמ' 189.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן-ציון יהושע-רז בוויקישיתוף