בן-ציון יהושע-רז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן-ציון יהושע, סופר עברי וחוקר הקהילות במרכז אסיה

בן-ציון יהושע (נולד בה' בסיוון ה'תרצ"ו, 26 במאי 1936) הוא סופר, חוקר עמים ויהודים במרכז אסיה ומוציא לאור עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-ציון דוד יהושע-רז נולד בירושלים, לבכורה יוכבד לבית אלקלעי, בת היישוב הספרדי הישן' ולמולא רפאל יהושע-רז, שעלה מאפגניסטן בילדותו (1898).

יהושע למד באוניברסיטה העברית: מדעי-הרוח, מדעי-היהדות (ספרות עברית ותולדות עם ישראל) ולימודי אסיה. תחומי התמחותו: יהודים באיראן, באפגניסטן ובמדינות המוסלמיות של מרכז אסיה. יהושע דובר שפות מזרחיות ואירופיות.

כיהן כמנכ"ל הוצאת מאגנס באוניברסיטה העברית בירושלים, וכעורך ראשי שלה. תפקידים נוספים בקריירה המקצועית שלו: מנהל אגף ההסברה והפרסומים בעיריית ירושלים וראש הרשות להסברה ולמידע בשעת חירום בירושלים; נספח תרבות ומנהל המרכז הישראלי למרכז אסיה הסובייטית בטשקנט מטעם לשכת הקשר ("נתיב"), שכלל חילוץ יהודים מאזורי מצוקה במדינות מוסלמיות והעלאתם לארץ; יצא בשליחות הצלה מטעם הספרייה הלאומית וחילץ והעלה לארץ בדרך לא דרך ספרים וכתבי-יד של יהודי מרכז אסיה הסובייטית לשעבר. במסגרת פעילותו הציבורית כיהן כיו"ר אגודת הסופרים העבריים בירושלים וכחבר ועד האגודה ושימש כמנכ"ל זמני של אגודת הסופרים. יו"ר אתר 'יהודי אפגניסטן בארץ ובתפוצות'. זכה בתשל"א בפרס הרי הרשון של האוניברסיטה העברית ובפרס נשיא המדינה. בשנת 2015 זכה בפרס אקו"ם ובפרס גולדברג של קק"ל. שימש שופט בוועדת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, בפרס קוגל של עיריית חולון ובפרס בית שמש לספרות.

זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"א.

יהושע הוא אלמן ואב לשלושה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנדחי ישראל באפגאניסתאן לאנוסי משהד באיראן (מחקר). הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשנ"ב.
  • מאחורי מסך המשי - עמים ויהודים במרחב האיראני. הוצאת כרמל. ירושלים 2013.
  • מרכז אסיה: בוכרה ואפגניסטן. אפגניסטן: בן-ציון יהושע-רז וצילה זן-בר צור. מכון בן-צבי. ירושלים 2018.

סיפורת ורומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיר באופק (סיפורים). הוצאת ראובן מס. הדפסה ראשונה תשל"ב. הדפסה שנייה תשל"ב.
  • פורצי גדר (רומן). סדרה בעריכת נתן יונתן. ספרית פועלים. תל אביב 1987.
  • תה אנגלי בירושלים (סיפורים). הוצאת ירון גולן. תל אביב 1998. הדפסה שנייה 1999.
  • שתיקת התרנגול (רומן). הוצאת אסטרולוג. 2002. הדפסה שנייה 2003.
  • מילואים בשדות האורז, הוצאת אסטרולוג. 2007.
  • יונים מעל החומה (סיפורים),הוצאה לאור צבעונים 2015.
  • סימורג - ציפור האש (רומן). צביון. 2018.

מסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורי-עם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צוואת אב (סיפורי עם מאפגאניסתאן). המוסיאון לאתנולוגיה ולפולקלור, ארכיון הסיפור העממי בישראל, חיפה תשכ"ט.
  • תפוח מעץ הדעת (סיפורי עם מאפגאניסתאן). הוצאת צור אות. ירושלים תשמ"ו. 1986.

מסות וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ריח של לחם חם - על יוצרים ויצירות. בציר ירושלים. 2010.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן-ציון יהושע, ילד לו היה לי, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 199-195, הוצאת כרמל, 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן-ציון יהושע-רז בוויקישיתוף
  • יוסף טובי, מאחורי מסך המשי, אב"א, גיליון 7 (חורף תשע"ד-2014, עמ' 227-223.
  • נורית גוברין, גשר רומנטי משני צדי החבל - אמנות הסיפור של בן-ציון יהושע, מאזנים, כרך פ"ה (אב תשע"א - אוגוסט 2011, עמ' 30-26. נכלל בספרה 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ו (2015), עמ' 343-336.
  • נורית גוברין, ריח של לחם חם (על 'שתיקת התרנגול'), 'אפיריון', גל' 78 (2003), עמ' 20-14. נכלל בספרה 'קריאת הדורות', כרך ד, עמ' 260-250.
  • נורית גוברין, חדרי חדרים - ביקורת סדרי הלימוד ב'חדר' בספרות העברית לדורותיה (השוואה בין ש. בן-ציון, מרדכי טביב ובן-ציון יהושע), מורשת ישראל, גיליון 1 (כסלו תשס"ה נובמבר 2004), עמ' 77-56. נכלל בספרה 'קריאת הדורות' כרך ג (2008), עמ' 184-163)
  • נתן יונתן, להיות צופים ומשתתפים במירוץ (על 'תה אנגלי בירושלים'), 'ירושלים - מאסף לדברי ספרות', כרך י"ז (התש"ס-2000), עמ' 201-200)