בן-ציון מוצפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בן ציון מוצפי
הרב בן ציון מוצפי.jpg
תאריך לידה כ"ג בניסן תש"ו (בן 71)
תאריך לידה לועזי 24 באפריל 1946
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה, קבלה, דרשות
תפקידים נוספים עומד בראש בד"צ "בני ציון"
רבותיו הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב שבתי אטון
חיבוריו עולמו של צדיק, שו"ת מבשרת ציון, שיבת ציון, ארחות ציון, שופר בציון, קדוש בציון, סוכת ציון

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן. עומד בראש ישיבת "בני ציון" בירושלים ובראש "בד"ץ בני ציון".

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים למקובל הרב סלמן מוצפי. למד בתלמוד תורה "תורת אהרון" בירושלים אצל הרב אפרים כהן, הרב שלום כהן והרב חיים שאול עבוד. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף אצל הרב שבתי אטון והרב יהודה מועלם. למד גם אצל הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול והרב מנצור בן שמעון.

בשנת תשל"ז התמנה למשגיח בישיבת פורת יוסף, תפקיד שבו שימש שלוש שנים. אחר כך הרחיב את ישיבת בני ציון שאותה ייסד אביו בשנת תרפ"ז בבגדאד, ושנית בשנת תש"ב בירושלים. הרב מוצפי מעביר שיעורים בהלכה ובאגדה בבתי הכנסת "מוסיוף", "בורכוב" ועוד. הוא עונה על שאלות בנושאים מגוונים ברשת מורשת ובמספר אתרי אינטרנט.

בשנים האחרונות הוא עומד בראש מערכת הכשרות "בני ציון" ובראשות הבד"ץ "בני ציון".

בשנת תש"ע יצא יחד הרב אמנון יצחק כנגד זמרים המופיעים בפני הציבור החרדי וקרא להם "מחטיאי הרבים"[1].

בשנת תשע"ד תקף הרב מוצפי את הרב שלמה אבינר ואמר שהוא "רשע מרושע חוטא ומחטיא מזרע עמלק"[2]. לאחר כמה ימים התנצל על דבריו[3].

בשנת תשע"ה קרא להרוג מחבלים שנוטרלו ואמר "לחבוט ראשם בקרקע עד שלא ישאר בהם לחלוחית של חיים"[4].

הרב מוצפי מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו של הרב מוצפי כתבה את הספר "חכמת נשים" העוסק בשלום בית, חינוך ילדים, צניעות ועוד. בנו, הרב יחזקאל מוצפי הוא ראש כולל ובית הוראה "בני ציון" בירושלים, ראש ארגון "טהרת הבית" העוסק בבניית ושיפוץ מקוואות טהרה בארץ, ומחבר שו"ת "שדה יחזקאל". בתו חנה היא סופרת ועיתונאית בעיתון משפחה, תחת שם העט "חנה אפיק".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עולמו של צדיק - חייו ופועלו של המקובל הצדיק רבי סלמן מוצפי זצוק"ל, תשל"ו
  • קדושת בתי כנסיות - הלכות והנהגות בעניין בית כנסת, מיוסד ע"פ דרשת הרב. תשס"א[5][6]
  • שו"ת מבשרת ציון - שאלות ותשובות בענייני אורח חיים ויורה דעה, ד' כרכים, תשס"ה - תשע"ז
  • שיבת ציון - הלכות, מנהגים ומקורותיהם, על הלכות שבת, ב' כרכים, תשס"ה
  • אורחות ציון - הלכות, מנהגים ומקורותיהם, על אורח חיים, ג' כרכים, תש"ע
  • שופר בציון - הלכות, מנהגים ומקורותיהם, על ראש השנה, תשע"א
  • קדוש בציון- הלכות, מנהגים, פירושי פיוטים ועוד, בענייני יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה, תשע"ב
  • תרחם ציון - ביאורים מנהגים והלכות בענייני הסליחות, התשע״ג
  • סוכת ציון -ביאורים הלכות ומנהגים בענייני חג הסוכות, התשע"ד
  • פסח בציון -ביאורים הלכות ומנהגים בענייני חודש ניסן ופסח התשע"ו
  • דורש טוב לעמו - סיפורים שונים ונדירים ומעשיות על גדולי הדור מאוצרו של הרב מוצפי
  • דורש ציון - פנינים, משלים וסיפורים על דרך הפרד"ס ועל סדר פרשיות השבוע
  • תורה בציון - ספירת העומר - ל"ג לעומר, חג השבועות, ביאור האזהרות, תשע"ז

הרב מוצפי תרגם מערבית את הספר "חוקי הנשים" (במקור: קאנון אל נסא), של הרב יוסף חיים מבגדד, הכולל מוסר והלכות לנשים, ירושלים תשל"ט. כמו כן ערך והוציא לאור ספר נוסף שלו, עטרת תפארת, שם תשמ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]