בן הא הא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בן הא הא (בן הי הי) היה חכם מתקופת הזוגות, בן דורו של הלל הזקן. מוזכר במשנה פעם, כבעל הפתגם "לפום צערא אגרא" (משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ"ג).

על פי התוספות[1], בן הא הא וחברו בן בג בג היו גרים, והדבר נרמז בשמו: בנם של אברהם ושרה שנוספה לשמם האות ה'. לדעת ר' שמואל די אוזידא, כינויים אלו נועדו להסתירם מפני השלטון הרומי, שרדף גרים[2].

בן הא הא זכה לגילוי אליהו[3].

לפי האר"י, בן הא הא נקבר באזור עין זיתים, אך מקום קברו לא אותר עד היום מחוסר בציון מפורט[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט', עמוד ב' ד"ה 'בן הי הי'
  2. ^ מדרש שמואל אבות ה כב
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט', עמוד ב'.
  4. ^ בן הא הא באתר 'אהלי צדיקים'