בן חור (סרט, 1959)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן חור
Ben-Hur
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על בן חור: סיפור אודות המשיח
מאת גנרל לו וולאס
בימוי ויליאם ויילר
הופק בידי סם צימבליסט,
ויליאם ויילר
תסריט קרל טונברג
עריכה ג'ון דנינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים צ'רלטון הסטון
ג'ק הוקינס
חיה הררית
סטיבן בויד
יו גריפית'
מדבבים ז'אן קלוד מישל (יהודה בן-חור)
Henri Ebstein עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה מיקלוש רוז'ה
צילום רוברט סורטיס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה מטרו גולדווין מאייר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 18 בנובמבר 1959
משך הקרנה 212 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אפי, sword-and-sandal film, סרט פעולה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 15,000,000‏$
הכנסות 146,900,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו benhur
פרסים
benhurmovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אתר צילומי הסרט בירושלים, 1958

בן חוראנגלית: Ben-Hur) הוא סרט קולנוע אמריקאי בבימויו של ויליאם ויילר, רימייק לסרט בעל אותו שם מ-1907 המבוסס על ספרו של לואיס וולאס "בן חור", שראה אור ב-1880.[1] מככבים בו צ'רלטון הסטון כיהודה בן חור וסטיבן בויד כגנרל הרומי מסאלה. הקרנת הבכורה לסרט התקיימה בניו יורק ב-18 בנובמבר 1959. הסרט זכה ב-11 פרסי אוסקר, הישג שחזר על עצמו רק פעמיים: "טיטניק" (1997) ו"שר הטבעות: שיבת המלך" (2003).

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבוא לסרט מציג את לידת ישו, אך עלילת הסרט עצמו עוסקת בעניין אחר המתקשר לישו ופועלו רק בהמשך.

יהודה בן חור, יהודי ממשפחת אצולה עשירה, חי בירושלים במאה הראשונה לספירה. חבר ילדות לשעבר של בן חור, מסאלה הרומאי, שב לעיר כשהוא נושא בדרגת טריבון בלגיון של צבא הכיבוש של הקיסרות הרומית ביהודה. תחילה שמחו השניים להיפגש, אך השקפותיהם הפוליטיות השונות לגבי שלטון רומא בממלכת יהודה, העכירו את יחסיהם. מסאלה היה משוכנע בתפארתה של הקיסרות הרומית, והאמין בכוחה הצבאי של האימפריה ובהשלטת תרבותה. בן חור, שאומנם לא תמך במרד ברומאים, סירב לסגת מאמונתו היהודית וממורשת עמו.

היחסים העכורים ממילא בין השניים הסלימו לאחר שרעף נפל מגג מרפסת ביתו של יהודה, לאחר שאחותו תרצה (קאתי אודונל) נשענה על הקיר; הרעף שנפל פגע בנציב הרומי, שצעד באותה שעה בתהלוכה ליד ביתו של בן חור. למרות שידע כי מדובר בתאונה ולא בניסיון התנקשות, מסאלה החליט להוכיח את מנהיגותו בכך שיעניש איש מקומי נכבד ומיוחס. הוא הורה לכן לשלוח את בן חור לספינת עבדים, בה ישרת כעבד החותר במשוטים, בעוד שאמו ואחותו של יהודה הושלכו לכלא. בן חור נשבע לשוב ולנקום - ביום מהימים.

יהודה נשלח עם שיירת עבדים לכיוון נמל צור שבלבנון. בניגוד ליחס האדיב של בן חור לעבדיו כשהוא היה אדונם, כעבד - הוא ועמיתיו בשיירת העבדים זכו ליחס אכזרי מצד הרומאים: הם זכו לאספקת מים מוגבלת, ואילו מיהודה נמנעה שתיית מים בכלל. כשהגיעה שיירת העבדים לנצרת, התמוטט יהודה ואיבד רצונו לחיות. אז הופיע לפתע ישו לפניו ועורר בו יצר חיים בלתי מתפשר. העבודה בספינת העבדים הייתה קשה עד כדי כך שמרבית החותרים בה מתו בתוך שנה מיום עלייתם עליה. ברם, גם לאחר שלוש שנים כעבד חותר, גופו ונפשו של בן חור התחשלו יותר.

הספינה, בפיקודו של הקונסול קווינטוס אריוס, נשלחה על ידי הקיסר טיבריוס להשמיד צי של שודדי ים מקדוניים. מפקדו הישיר הבחין בנחישותו של בן חור וברצונו לשרוד, והציע לו לשרת איתו כגלדיאטור. יהודה סירב, בהאמינו שאלוהיו יסייע לו. הספינה בה חתר בן חור ננגחה בקרב על ידי ספינת שודדי הים המקדוניים, וכתוצאה מזה החלה לשקוע. יהודה הציל את חייו של אריוס מטביעה ומנע ממנו, ביאושו, לשלוח יד בנפשו.

לימים, אריוס אימץ את בן חור כבנו - וכך נהפך יהודה לאזרח רומי חופשי, עשיר ומיוחס; הוא נהג ברומא כמו רומאי, כולל סגידה לרכב מדלפוי והצטיינות גם במרוצי מרכבות (כי ידע כיצד להתנהג עם הסוסים, בניגוד לרומאים שהתאכזרו לסוסיהם כמו גם לעבדיהם).

יהודה בן חור חזר לממלכת יהודה ומסאלה - שציפה לביקורו של אזרח רומי מכובד - הופתע לגלות שהמדובר ביהודה בן חור. יהודה שאל סוסים מן השייח' הערבי אידרין והביס את מסאלה במרוץ כרכרות ראוותני שנערך במעמד מושל ממלכת יהודה, פונטיוס פילאטוס. מסאלה, שניסה לרמות במרוץ, נפצע בו קשה וסירב להצעה להציל את חייו בעזרת קטיעת רגליו. בעת גסיסתו גילה מסאלה ליהודה היכן יוכל למצוא את אמו ואחותו, ב"עמק המצורעים". כיוון שהצרעת נחשבה למחלה קשה המצורעים נודו מהחברה; מסאלה מסר את המידע לבן חור מתוך כוונה להעציבו.

למרות הפחד מן המחלה, ידע יהודה שנפשו לא תשקוט עד שיחלץ את אמו ואחותו ממושבת המצורעים. בדרכו ברחובות ירושלים חלף בן חור במסלולו של ישו ב"דרך הייסורים" ("ויה דולורוזה") לגבעת הגולגולתא, בנושאו את הצלב על גבו. יהודה ניסה להחזיר לישו טובה תחת טובה ולתמוך בו בצעידתו ב"דרך הייסורים", אך נהדף על ידי השומרים. בן חור, אמו ואחותו היו עדים לצליבתו של ישו, וברגע מותו של ישו נרפאו באורח פלא לחלוטין אמו ואחותו של יהודה מן הצרעת.

הסרט, שנפתח בביקור האמגושים אצל ישו הפעוט לאחר לידתו, מסתיים בצליבתו, כאשר ברקע נראים רועה צאן ועדרו - מראה סימבולי הן ביהדות והן בנצרות.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רלטון הסטון

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת הסרט "בן חור" הייתה יקרה באופן יוצא דופן בתקופת הפקתו, 15 מיליון דולרים. זאת משום שהצריכה 300 אתרי צילום המתפרשים על פני 1.4 קמ"ר. הפקה שכזאת הייתה הימור כלכלי לאולפני MGM, שכן כישלון הסרט יכול היה למוטט את האולפנים. ההימור הצליח, והפדיון של הסרט, 90 מיליון דולר, היה פי שישה יותר מהכסף שהושקע בהפקתו.

הסרט פרץ דרך מבחינה טכנית. הוא צולם בסוג ייחודי של סינמסקופ, המכונה "MGM Camera 65". תצוגה זו איפשרה לצלם ולהקרין צילומי פנורמה מרהיבי עין. זאת בנוסף לאיכות שמע של six-channel.

עד היום, מרוץ הכרכרות בסרט "בן חור" נחשב לאחד מקטעי הפעולה המרהיבים שנראו על מסך הקולנוע אי פעם. רצף סצנות זה, הנמשך 10 דקות, צולם הרבה לפני קיומן של טכנולוגיות אנימציה ממוחשבות. לכן, נדרשו למעלה משלושה חודשים להשלמת סצנות המרוץ, כשמשתתפים בו למעלה מ-8,000 ניצבים, בסט הצילומים הגדול ביותר שנבנה אי פעם לסרט קולנוע (73,000 מ"ר). צ'רלטון הסטון למד לנהוג במרכבה במשך ארבעה שבועות, בעוד שותפו לסצנה, סטיבן בויד, קיבל רק מחצית מהזמן, בשל ליהוק מאוחר. כדי לשוות לסצנה מראה מרשים וריאליסטי, הוצבו שלוש בובות בדמות אדם בנקודות מפתח במסלול המרוץ, כדי לדמות אנשים הנדרסים על ידי הכרכרות.

ב-6 ביוני 1961 סיפר נשיא צרפת, שארל דה גול, לראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, בהתלהבות על הסרט שראה ועל האהדה שהוא מעורר כלפי מדינת ישראל.[2]

פרסי אוסקר וזכיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בן חור" קבע תקדים ב-1959 כשזכה ב-11 פרסי אוסקר, יותר מכל סרט אחר מאז ועד ל"טיטניק" ו"שר הטבעות - שיבת המלך". להלן הזכיות:

הקטגוריה היחידה שבה "בן חור" היה מועמד ולא זכה, היא התסריט המעובד הטוב ביותר, של קארל טונברג.

בנוסף זכה הסרט בארבעה פרסי גלובוס הזהב, פרס באפט"א לקולנוע על הבימוי, כמו גם פרס איגוד הבמאים וגם פרס גראמי אחד על הפסקול של מיקלוס רוזה.

הפקות נוספות לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בן חור" של שנת 1959 היה הגרסה השלישית לספרו של לו וואלאס. לפניו צולמו שתי גרסאות ראינוע לסרט: ב-1907, סרט בן 15 דקות, וב-1925, סרט באורך מלא. רק עוד גרסה אחת נעשתה לסרט לאחר יציאת "בן חור" של ויליאם ויילר. היה זה סרט אנימציה שנעשה לטלוויזיה בו תרם את קולו של יהודה בן חור, השחקן המקורי, צ'רלטון הסטון.

ב-18 באוגוסט 2016 יצאה לאור גרסה קולנועית לסרט, בבימויו של הבמאי הקזחי טימור בקמאמבטוב על פי תסריט של קית' קלארק בהפקתם של מארק בארנט ורומה דאוני ובכיכובם של טובי קבל, מורגן פרימן, ג'ק יוסטון, פדרו פסקל, מרוואן קנזארי ואיילת זורר.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בן חור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]