בן טבאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בן טבאל היה בן לאחת המשפחות המיוחסות בשבט יהודה, שישבה בעבר הירדן המזרחי.

בן טבאל היה טוען לכיסא המלוכה של ממלכת יהודה, שהתכוון לגזול את מלוכתו של אחז בעזרת רצין מלך ארם-דמשק ופקח בן רמליהו מלך ישראל, ולהקים יחד איתם ברית נגד האשורים: "נַעֲלֶה בִיהוּדָה וּנְקִיצֶנָּה וְנַבְקִעֶנָּה אֵלֵינוּ וְנַמְלִיךְ מֶלֶךְ בְּתוֹכָהּ אֵת בֶּן-טָבְאַל" (ישעיהו, ז',ו'). השינוי בניקוד השם טָבְאַל (דהיינו "אינו טוב לשום דבר") במקום טָבְאֵל – נעשה מתוך כוונת זלזול. זהותו של בן טבאל נשארה עלומה. על פי פירוש רש"י, מדובר במלך פקח עצמו, כאשר המילה "טבאל" בכתב אלב"ם נקראת "רמלא" = "רמליה". מבחינה לשונית מקביל השם טבאל לצורה טוביה, ואף ייתכן שמתקשר ל"בני טוביה" מתקופת בית שני.

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.