בן ציון נשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב בן ציון נשר
הרב נשר עם שמעון פרס
הרב נשר עם הרב ישראל מאיר לאו

הרב בן ציון נשר (נולד בכ' בתשרי תש"י 13 באוקטובר 1949) הוא רב שכונת טרומפלדור והמרכז הקהילתי "איחוד שיבת ציון" בתל אביב ואב בית דין לדיני ממונות. חתן פרס הרב קוק.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב למשפחת רבנים. אביו, הרב יצחק נשר, היה דיין בחיפה ואב בית דין בתל אביב ורב קהילת "גבורת ישראל" שבתל אביב, בנו של הרב אברהם נשר (אדלר) ונכדו של הרב משה גרודזינסקי. אמו חסידה היא בתו של הרב בן ציון מלמד, רב הקהילה הראשון ב"גבורת ישראל".

למד בתלמוד תורה אהל יעקב בתל אביב, בגיל 12 המשיך את לימודיו בישיבת אור התלמוד בעיר, שהייתה מסונפת להיכל התלמוד. בגיל 15 המשיך את לימודיו בישיבת חברון חלק מהשנים למד בחברותא עם ראש הישיבה דאז הרב משה חברוני. בתחילת שנות ה-70 נישא להדסה בנזימן מירושלים. מיד לאחר נישואיו התגורר בירושלים. שנתיים לאחר מכן, עם פטירת אביו בשנת תשל"ד (1974), התמנה לרב הקהילה ולראש כולל "שיח יצחק" שהוקם על שם אביו בתל אביב, ועבר לשם. בשנת תשמ"ד (1984) התמנה לרב המרכז הקהילתי "איחוד שיבת ציון" ברחוב בן-יהודה בתל אביב. בשנת תשמ"ו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על שו"ת שבי ציון.

בשנת תשס"ז 2007 התמנה למנהל אגף המשחטות במחלקת הכשרות של הרבנות הראשית לישראל, עם הרב דוד ורנר והרב אברהם יוסף. בשנת תשע"א 2011 נתמנה הרב נשר לאב בית דין לדיני ממונות מטעם המועצה הדתית תל אביב.

בשנת תשע"ג 2013 נתמנה הרב נשר לחבר בגוף הבוחר של הרבנות הראשית, כוותיק רבני השכונות בתל אביב. בשנת תשס"ד 2004 זכה בפרס הרב קוק על ספרו "שו"ת שבי ציון". בשנת תשס"ח 2008 נתמנה לחבר בוועדה המעניקה את פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית.

במרץ 2014 (תשע"ד) עם הקמתו של איגוד השוחטים והבודקים מונה הרב נשר לרב האיגוד[1].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסו של הרב נשר הוא הרב יעקב רוזנצויג, רבה של אבן יהודה. דודו של הרב נשר היה הרב פרץ אריאל, רבה של מגדיאל. אחד מחתניו הוא הרב אהרון טננבאום, רב בישיבת דרך אמונה ובנו של יעקב טננבאום מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט. הרב נשר הוא גם קרוב של הרב דוד מן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרך הנשר - על משנה תורה לרמב"ם הלכות נדרים
  • שו"ת שבי ציון - על שולחן ערוך אורח חיים, תשמ"ה
  • שו"ת אבן פנה - על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ב' חלקים, תשנ"ד. הספר מבוסס על תשובות שפורסמו בעלון השבועי של קהילת איחוד שיבת ציון.
  • שיר ציון - על הגדה של פסח, כולל גם קיצור דינים לפסח וקיצור דינים לערב פסח שחל להיות בשבת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]