בן-ציון רבינוביץ
 | |||
| לידה |
11 בפברואר 1935 (בן 88) שדליץ, פולין  | ||
|---|---|---|---|
| כינוי | בש"ם בנציון רבינוביץ | ||
| השכלה |
ישיבת פוניבז' | ||
| אב |
יחיאל יהושע רבינוביץ | ||
| |||
  | |||
הרב בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (מכונה בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935) הוא האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב. בעבר שימש כרב העיר לוגאנו שבשווייץ. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר שדליץ שבפולין כצעיר בניו של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא.
עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני משפחת רבינוביץ, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942 נספח רבינוביץ יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן.
עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג (1943), אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז'. את לימודיו עשה בישיבת פוניבז', ובפרט למד אצל הרב דוד פוברסקי והרב שמואל רוזובסקי.
בשנת תשי"ז נישא בלונדון לבילא ברכה בתו של הרב אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.
בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שבה הוא נשאר עד שנת תשע"א. לאחר פטירתו של אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אביו[1]. מאוחר יותר פרשו האחים והקימו חסידויות נפרדות.
הרב רבינוביץ חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע"א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר האדמו"ר להתגורר בעיר צפת, שם התפלל בבית הכנסת העתיק של חסידות קוסוב בעיר העתיקה של צפת. בהמשך עבר להתגורר בדרום צפת שם הוקם בית כנסת עבור קהילתו. הוא משמש כנשיא הכבוד של "המרכז התורני לחקר שאלות הזמן"[2] וכנשיא של מוסדות תורניים נוספים.
התאלמן בשנת תשנ"ה ונישא בשנית לאלמנת הרב משה דוד שטיינורצל, ראש ישיבת באבוב.
דרכו בחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיטתו הלימודית היא כדרך ישיבות ליטא. דרכו בחסידות מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר"ל והרמח"ל.
בעבר התנגד הרב רבינוביץ להקמת ישיבה סקטוריאלית של חסידות ביאלה[דרוש מקור] ותמך בכך שבחורי החסידות ילמדו בישיבות חסידיות כלליות (ומקצתם בישיבות ליטאיות). בחורי החסידות חברים בקבוצות קטנות המתכנסות מדי פעם. בשנת 2016 שינה האדמו"ר את מדיניותו ובעקבות כך קמו ישיבות לצעירים של החסידות בבני ברק ובצפת, ובהמשך קמה גם ישיבה גבוהה של החסידות בעיר אלעד.
האדמו"ר עוסק בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית. בשנת תשנ"ה חזה את אי-השתלבותם של בעלי התשובה בציבור החרדי, וקרא לבעלי תשובה בצפת להרפות מנסיונותיהם להשתלב בחברה החרדית, ולהקים לעצמם קהילות משלהם, ובכך לשמש מופת של חברה יראת ה' המתנהלת באורח בריא ומתוקן[3].
ספריו וכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב רבינוביץ הוא כותב פורה, ועד כה יצאו לאור כ-80 ספרים בסדרת ספריו "מבשר טוב". מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.
שמם הכולל של ספריו הוא מבשר טוב - ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל/בנציון, שמחה רבינוביץ. השם מבוסס על הפסוק בספר ישעיהו (נ"ב, ז'): ”מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ.”
סדרת הספרים על הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה שעל הש"ס מיוסדת ברובה על שיעורים שמסר לפני תלמידים שנכתבו על ידי השומעים ועברו את הגהתו. חלקם מבוסס על דברים שכתב בעצמו. סדרה זו משלבת בקיאות ועיון. המחבר מקיף את דברי הראשונים והאחרונים בסוגיה ולאחר מכן מציג את שיטתו.
עד עתה יצאו בסדרה על הש"ס ספרי מבשר טוב למסכתות: ברכות, שבת, פסחים, מגילה, תענית, מועד קטן, חגיגה, יומא, סוכה, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין ומכות. וכרך על מסכתות זבחים ומנחות.
סדרת ספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרי "מבשר טוב" על התורה והמועדים, מבוססים בעיקר על דברי התורה והשיחות שאמר הרב רבינוביץ בטישים ובשיחות. אחרים כתב בעצמו כפרשנות לגדולי החסידות, בשילוב ראיות לדבריהם מדברי הש"ס והראשונים. הספרים כתובים בשפה בהירה. בפתיחה לאחד מספריו הוא כותב:
כל דברי הלא המה מיוסדים על דבריהם הקדושים, ובהקדמתם, וכל דברי הוא רק לבאר את דברי קדשם, ולהראות שורש דבריהם הקדושים בש"ס ואגדות חז"ל והפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, בעזרת השי"ת ובחמלת ה' עלי בזכות אבותינו הקדושים זי"ע ועכ"י זצוקללה"ה[4], ואין בהם כמעט חידושים...
— מבשר טוב - ישועות אברהם, פתיחה עמ' ג'
סדרת פרשת השבוע:
עד עתה יצאו לאור ספרי "מבשר טוב" על חמישה חומשי תורה.
סדרת המועדים:
- מבשר טוב - ימי הרחמים והסליחות, על מועדי אלול ותשרי
- מבשר טוב - ירח האיתנים, ארבעה כרכים: תש"ע-תשע"ג
- מבשר טוב - פורים
- חנוכה - שני כרכים: תשמ"ט-תשנ"א, תשס"ט-תש"ע
- מבשר טוב פסח
- שבועות
סדרת ספרי ההגות:
|
|
ספרי הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרב רבינוביץ מספר ספרים העוסקים בפסיקה הלכתית בשילוב של הגות חסידית.
- מבשר טוב - משפט גרות
- מבשר טוב - ברכת המצוות
- מבשר טוב - ברכות השבח
- מבשר טוב - חיבור התשובה
- מבשר טוב - הלל
ספרים על הש"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מבשר טוב - ברכות פרק הרואה
- מבשר טוב - מועד, שבת
- מבשר טוב - מאי חנוכה
- מבשר טוב - מועד ר"ה סוכה ביצה
- מבשר טוב - יומא
- מבשר טוב - מועד תענית מגילה
- מבשר טוב - בבא קמא
- מבשר טוב - בבא מציעא
- מבשר טוב - בבא בתרא
- מבשר טוב - סנהדרין מכות
- מבשר טוב - קדשים (על מסכתות זבחים ומנחות)
- מבשר טוב - נדרים
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הרב לייבוש, רב בית המדרש שערי תפילה במנצ'סטר. חתן הרב אליהו שטרנבוך.
- בנו דוד מאניש, חתן רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב.
- בנו הרב יצחק יוסף דוב, חתן הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין האדמו"ר מקופיטשניץ
- חתנו הרב אברהם יצחק וויס, בן הרב משה וויס, ראש כולל ביאלא.
- חתנו הרב מרדכי וינברג, רב קהילת סלאנים בלונדון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיעורי הרב בן-ציון רבינוביץ באתר "קול הלשון"
בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (1935-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|