לדלג לתוכן

בנדטו לוטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנדטו לוטי
Benedetto Luti
דיוקן עצמי
דיוקן עצמי
לידה 17 בנובמבר 1666
פירנצה, איטליה
פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביוני 1724
רומא (בגיל 57)
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הדוכסות הגדולה של טוסקנה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Mary Magdalene in Meditation before a Crucifix, Flicka med blomsterkorg/Flora עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ציור בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי אנטון דומניקו גביאני עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1692–1740 (כ־48 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנדטו לוטיאיטלקית: Benedetto Luti‏; 17 בנובמבר 166617 ביוני 1724) היה שרטט, אספן אמנות, סוחר אמנות, מורה וצייר בארוק איטלקי.[1]

לוטי נולד בפירנצה, איטליה, ב-17 בנובמבר 1666. הוא התלמד אצל אנטון דומניקו גביאני לפני שעבר לרומא בשנת 1690.[2] בפירנצה הוא זכה לחסותו של קוזימו השלישי דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, חובב דיוקנאות הפסטל של לוטי. באמצעות קשריו עם חצר טוסקנה, התפשט המוניטין האמנותי שלו לצרפת, אנגליה וגרמניה.

ברומא, לוטי נהנה מפטרונם של האפיפיור קלמנס האחד עשר, הקרדינל פייטרו אוטובוני, הקרדינל קרלו אגוסטו פאברוני, האב אנטונין קלושה והמאסטר הכללי של המסדר הדומיניקני. בנוסף, הוא הועסק על ידי רבות ממשפחות רומא המובילות באותה תקופה, כולל קולונה, פאלאביצ'יני, ברבריני ואודסקלכי.

לוטי היה אחד האמנים הראשונים שעבדו בצבעי פסטל כקומפוזיציה סופית במקום סקיצות ראשוניות לציורים או ציורי קיר. הוא גם עבד בצבעי שמן וצייר פרסקות, כולל עבור בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו. הוא הפך לחבר באקדמיה של סן לוקא בשנת 1694, אותה ניהל בשנת 1720.

לוטי היה גם סוחר אמנות מצליח וניהל בית ספר לרישום ועירום באקדמיית צרפת ברומא שבארמון מנצ'יני. בין תלמידיו היו כמה אמנים מובילים כמו ג'ובאני דומניקו פיאסטריני, ג'ובאני פאולו פניני, קלוד ארנולפי, ז'אן-בפטיסט ואן לו, ויליאם קנט, שארל-אנדרה ואן לו, ג'ובאני אגוסטינו ראטי, פייטרו ביאנצ'י, פלסידו קוסטנזי[3] וויירה לוסיטנו.[4]

בשנת 1720 הוא קיבל תואר אבירות באקדמיה של סן לוקא מרומא ונבחר לאביר. המינוי לא היה חף מוויכוח, שכן חלק מהאנשים: [5]

"לא מצאתי שום דבר (של לוטי) ראוי לזיכרון לטובת האמנויות. תיאורו של פסקולי על לוטי מצא אותו בעל אינטלקט עמוק, ואף בקיא יותר ביצירות שהוא מצייר, אף על פי ש... מכיוון שידע יותר מדי ומעולם לא היה מרוצה, הוא לעתים קרובות מיחזר מחשבות ודמויות: הוא לא התיידד עם אף אחד, ומסיבה זו, כאשר נבחר לאביר האקדמיה, לא היו מחיאות כפיים רבות."

המקור באנגלית
"could not find anything (of Luti's) worthy of memory for the benefit of the arts. Pascoli's of account Luti, found him a deep intellect, and even more knowledgeable of the works that he draws, although ... because he knew too much and was never satisfied, he oftentimes recycled thoughts and figures: he did not make friends with anyone, and for this reason, when was elected Prince of the Academy, there was not much applause."

בשנה שלאחר מכן, הוא הקדיש את עצמו לציור ציורי קיר על כיפת כנסיית סנטי לוקה אי מרטינה ברומא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנדטו לוטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Study of a Boy in a Blue Jacket, Metropolitan Museum of Art
  2. ^ Benedetto Luti (1666-1724), The Royal Collection Trust
  3. ^ Serie degli uomini i piu illustri nella pittura, scultura, e architettura, Volume 25, (1775) page 136.
  4. ^ orres, João Romano. "Vieira (Francisco de Matos)". Portugal - Dicionário Histórico, Corográfico, Heráldico, Biográfico, Bibliográfico, Numismático e Artístico, Volume VII. Retrieved 2020-09-28.
  5. ^ Memorie per servire alla storia della romana Accademia di San Luca by Melchiorre Missirini, page 203