בנדיקטוס השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנדיקטוס השישי
Pope Benedict VI Illustration.jpg
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח יולי 974
רומא, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק איש דת, כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־134
19 בינואר 973 – יוני 974
(כשנה ו-19 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האפיפיור בנדיקטוס השישילטינית: Benedictus VI; מת ביוני 974) היה האפיפיור מ-19 בינואר 973 עד מותו בשנת 974. שלטונו הקצר התרחש בהקשר הפוליטי של הקמת האימפריה הרומית הקדושה, במהלך המעבר בין שלטונם של הקיסרים גרמנים אוטו הראשון ואוטו השני, אשר שילב את המאבק על שלטון של משפחות רומיות האריסטוקרטית כגון קרסנטי וטוסקולאני .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדטו היה בנו של רומאי ממוצא גרמני בשם הילדברנד, [1] ונולד ברומא באזור שנקרא Sub Capitolio. לפני בחירתו כאפיפיור, הוא היה הדיאקון הקרדינלי של כנסיית תאודורה הקדושה. [2]

עם מותו של יוחנן השלושה עשר בספטמבר 972, רוב הבוחרים שדבקו בסיעה הקיסרית בחרו בבנדיקט ליורשו, אולם הוא לא הוכתר עד ינואר 973, בשל הצורך לקבל את אישור הקיסר הגרמני, אוטו הראשון. [3] האפיסטוקרטיה הרומית המקומית, שהתנגדה לאפיפיור תחת חסותו של אוטו הראשון, אשר נתפש כבובה של הקיסר, התמרמרה על הדומיננטיות של הקיסר בעניינים אזרחיים וכנסייתיים רומיים. [4]

התכתובת מתקופת שלטונו של בנדיקטוס כאפיפיור היא מועטה. יש מכתב מתקופת שלטונו של בנדיקטוס מפיליגרים, הבישוף של פסאו, המבקש שבנדיקט יעניק לו את הפליום, ויעשה אותו בישוף כדי שיוכל להמשיך במשימתו להמיר את העם ההונגרי לנצרות. עם זאת, התגובה של בנדיקטוס נחשבת למזויפת. [5]

הוא גם ידוע כמי שאישר פריבילגיות מסוימות עבור מנזרים וכנסיות מסוימים. לבקשת לותר, מלך צרפת ואשתו, בנדיקטוס הציב את מנזר בלנדין תחת הגנת האפיפיור. יש גם בולה אפיפיורית שבה פרידריך, הארכיבישוף של זלצבורג ויורשיו נקראים כוהני האפיפיור בפרובינציות הרומיות לשעבר של פאנוניה העליונה והתחתונה ונוריקום ; עם זאת, האותנטיות של בולה זו שנויה במחלוקת. [6]

אוטו מת מיד אחרי בחירתו של בנדיקטוס ב-973, ועם עלייתו לשלטון של אוטו השני, צצו בגרמניה בעיות עם האצולה. עם הקיסר החדש שהסיח את דעתו, סיעת האצולה הרומית התנגדה להתערבותם של הקיסרים הגרמנים בעניינים הרומיים, ניצלה את ההזדמנות לנוע נגד בנדיקטוס השישי. בהנהגתו של קרסנטיוס הזקן והקרדינל-דיאקון פרנקו פרוצ'י (שהיה המועמד המועדף על הסיעה האנטי-גרמנית), [7] בנדיקטוס נעצר ביוני 974 ונכלא בטירת סנטאנג'לו, אז מעוז של משפחת קרסנטי. [8] פרוצ'י הוכרז אז כאפיפיור החדש, ונטל את השם בוניפקיוס השביעי.

כששמע על הדחתו של בנדיקטוס השישי, שלח אוטו השני נציג קיסרי, הרוזן סיקו, לדרוש את שחרורו. בוניפקיוס סירב לשחררו, והורה לכומר בשם סטפנו לרצוח את בנדיקט בזמן שהיה בכלא, והלה חנק אותו למוות. [9] [10]

לאחר הפלתו של האנטי-אפיפיור בוניפקיוס השביעי, נבחר האפיפיור בנדיקטוס השביעי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנדיקטוס השישי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gregorovius, pg. 377
  2. ^ Mann, pgs. 306-307
  3. ^ Mann, pg. 307; Gregorovius, pg. 377
  4. ^ Roger Collins, Keepers of the keys of heaven: a history of the papacy, (Basic Books, 2009), 187.
  5. ^ Mann, pgs. 308-309
  6. ^ Mann, pg. 309
  7. ^ Gregorovius, pg. 378
  8. ^ Norwich, pg. 83; Mann, pg. 310
  9. ^ Richard P. McBrien, Lives of the Popes: The Pontiffs from St. Peter to Benedict XVI, (HarperCollins, 2000), 161.
  10. ^ Mann, pgs. 310-311


הקודם:
יוחנן השלושה עשר
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
בנדיקטוס השביעי