בנדיקטוס השמיני

בנדיקטוס השמיני
Benedictus VIII

בנדיקטוס השמיני
בנדיקטוס השמיני
לידה	980 רומא, מדינת האפיפיור
פטירה	9 באפריל 1024 (בגיל 44 בערך) רומא, מדינת האפיפיור
מדינה	מדינת האפיפיור
מקום קבורה	בזיליקת פטרוס הקדוש
דת	הכנסייה הקתולית
האפיפיור ה־143 18 במאי 1012 – 9 באפריל 1024 (11 שנים) → סרגיוס הרביעי יוחנן התשעה עשר ←

בנדיקטוס השמיני, נולד בשם תיאופילאטו השני, רוזן טוסקולום (באיטלקית: Teofilatto II dei conti di Tuscolo;‏ 980 – 9 באפריל 1024), היה אפיפיור ברומא בין השנים 1012–1024.

ביוגרפיה

תיאופילאטו נולד בשנת 980 ברומא, כבן לגרגוריו הראשון, רוזן טוסקולום, ואחיינו של האפיפיור יוחנן השנים עשר. בצעירותו הוא פנה ללימודי כמורה, ועד מהרה טיפס בסולם הדרגות בכנסייה, וב-11 ביולי 1001 מונה לקרדינל על ידי האפיפיור סילבסטר השני.

לאחר מותו של קודמו סרגיוס הרביעי, נבחר תיאופילאטו כאפיפיור ב-18 במאי 1012. אולם, בנדיקטוס השמיני הוברח עד מהרה מרומא על ידי האנטי-אפיפיור גרגוריוס השישי, אשר הוכתר על ידי ג'ובאני קרסנציו ממשפחת קרסנטי, אשר שלט למעשה ברומא. בנדיקטוס השמיני, שנמלט דרך הרי האלפים לגרמניה, פנה אל היינריך השני, מלך גרמניה וביקש את הגנתו, ואכן היינריך הסכים להחזיר את בנדיקטוס השמיני לכס האפיפיור, בתמורה להכתרתו כקיסר.

לקראת סוף שנת 1013, כינס היינריך השני צבא באאוגסבורג, ועד מהרה עבר עם צבאו את הרי האלפים, תוך שהוא מלווה באשתו, המלכה קוניגונדה ובכמה אנשי דת. בהגיעו לפאביה הצטרפו אליו הבישופים וראשי הדת האחרים. ארדואינו מאיבראה, שעדיין שלט בחלקים חשובים של צפון איטליה, הציע להיכנע להיינריך, והציע אף את בניו כבני ערובה, בתנאי שהיינריך יכיר בו כמלך איטליה, אולם היינריך סירב והטיל מצור על איבראה עד לשנת 1015.

בתחילת 1014 הגיע היינריך השני לרומא, והחזיר את בנדיקטוס השמיני לכס האפיפיור. ב-14 בפברואר 1014 הכריז בנדיקטוס השמיני על היינריך השני כעל קיסר האימפריה הרומית הקדושה בבזיליקת פטרוס הקדוש. לאחר מכן קיימו השניים סינוד ברומא, ובו מינו חמישה בישופים, והוציאו צווים נגד הסימוניה, וקידמו דרכים לקיום הצניעות בקרב אנשי הדת, והורו על השבת רכוש הכנסייה. זמן קצר לאחר מכן, עבר היינריך צפונה, שם הקים את הדיוקסיה של בוביו, ולאחר מכן חגג את חג הפסחא בפאביה, ובאמצע מאי 1014 חזר לגרמניה. הוא השאיר את שלטונו של רומא על האפיפיור, ומאוחר יותר התערבה בפוליטיקה של איטליה או של מדינות האפיפיור.

בשנת 1020 נסע בנדיקטוס השמיני לגרמניה, על מנת לדון עם היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על האיום הביזנטי במצוג'ורנו. בחג הפסחא הוא שהה בבמברג, וקידש שם את הקתדרלה החדשה. לאחר מכן אף ביקר במנזר פולדה, ואף קיבל אישור מהיינריך השני המאשר את תרומותיהם של קרל הגדול ואוטו הגדול לכנסייה.

בנדיקטוס השמיני פעל בכל מאודו על מנת להשיג את שביתת הנשק של אלוהים, ומאידך שכנע את היינריך השני שיכניע תחתיו את האצילים האיטלקים שחברו לביזנטים.

ב-9 באפריל 1024 מת בנדיקטוס השמיני ברומא, במקומו מונה כאפיפיור אחיו יוחנן התשעה עשר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בנדיקטוס השמיני בוויקישיתוף

• ערך באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
• בנדיקטוס השמיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הקודם: סרגיוס הרביעי

אפיפיור (רשימת האפיפיורים)

הבא: יוחנן התשעה עשר