בנו יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב ד"ר בֶּנוֹ יעקב (Benno Jacob, לעיתים Benno Jakob;‏ 7 בספטמבר 1862 - 24 בינואר 1945) היה רב רפורמי בכמה קהילות בגרמניה ומבקר מקרא מתון ששלל את השערת התעודות. בפרשנותו למקרא עשה יעקב שימוש נרחב בהוכחות לשוניות ובהוכחות מתוך ההקשר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו יעקב למד באוניברסיטת ברסלאו (שממנה קיבל תואר דוקטור ב-1899) ובסמינר להכשרת רבנים בעיר. הוא שירת כרב בקהילות משנת 1891 ועד לפרישתו להמבורג בשנת 1929, לשם פינוי זמנו לעבודת פירוש המקרא.

כבר בשנות לימודיו כסטודנט היה בנו יעקב פעיל במאבק באנטישמיות - דרך ייסודה של אגודת סטודנטים יהודים שפעלה להגנה על כבודה של היהדות מפני סטודנטים אנטישמיים. הוא גם היה סופר פעיל וכן נואם בשירות המאבק באנטישמיות בשנים ערב מלחמת העולם הראשונה. בנו יעקב התנגד לציונות, לא רק בשל אמונתו בסינתזה שבין יהדות וזהות גרמנית, אלא גם משום שראה בציונות תופעה המחלנת לחלוטין את היהדות ומהווה בסיס לאתאיזם.

הרב יעקב התנגד בחריפות ל"השערת גרף-ולהאוזן", שהיה בה רכיב אנטי-יהודי חזק ושכיוונה להוכיח שהנבואה המאוחרת הייתה הגרעין האותנטי והקדום של רוח ישראל – שהמשיך אחר כך בנצרות – בעוד שהמקור הכהני המדקדק בפרטי מצוות היה השחתה בתר-מקראית שהניחה את היסוד ל"יהדות המאוחרת" (Spätjudentum) ולהלכה הפרושית-רבנית. יעקב הרבה להתפלמס ולהצביע על סתירות ושרירותיות במודל המחקר של אנשי אסכולה זו. לעומתם טען שגם אם לא ניתן לקבל שהתורה נתחברה על ידי משה ואף שיש בה התפתחות טקסטואלית ועריכה ומזיגה של מסורות קדומות, היא מבטאת רעיון בסיס אחיד והרמוני, רוח העם האמיתית, שהיה קיים תמיד ושהתבטא בכל רכיבי המקרא. הוא נעזר רבות בפרשנות הרבנית המסורתית בעבודתו. בנו ייחס חשיבות רוחנית מעטה לשאלת זהותם של מחברי הכתובים והדגיש כי העיקר היה המסר האלוהי, שנדרש להאמין בו כדי להפיק תועלת מן הטקסט, שהיה צפון בהם.[1]

רשימת חיבוריו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Das erste Buch der Tora, Genesis. Übersetzt und erklärt von Benno Jacob, Schocken Verlag, Berlin 1934 (Neudruck 1999)
  • Das Buch Exodus, Stuttgart 1997
  • Das Buch Ester bei den LXX, in ZAW 10 (1890), S. 241–298
  • Im Namen Gottes, Berlin 1903
  • Der Pentateuch, exegetisch-kritische Forschungen. Leipzig 1905
  • Die Abzählungen in den Büchern Leviticus und Numeri, Frankfurt a. M. 1909
  • Die Thora Moses, Frankfurt a. M. 1912/13
  • Quellenscheidung und Exegese im Pentateuch, Leipzig 1916
  • Auge um Auge, Berlin 1929

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Christian Wiese, Andreas Gotzmann, Modern Judaism and Historical Consciousness: Identities, Encounters, Perspective. הוצאת בריל, 2007. עמ' 158-160.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.