בניין רוטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בניין רוטנברג
חזיתו של בניין רוטנברג בתחנת הכוח בחיפה בחלק העליון של החזית המרכזית ניתן לראות את החלון הגדול של משרדו של רוטנברג
חזיתו של בניין רוטנברג בתחנת הכוח בחיפה
בחלק העליון של החזית המרכזית ניתן לראות את החלון הגדול של משרדו של רוטנברג
מידע כללי
סוג בניין משרדים
שימוש משרדים
על שם פנחס רוטנברג
כתובת רח' טובים 2
מיקום Coat of arms of Haifa.svg חיפה
בעלים חברת החשמל לישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1934–1935
חומרי בנייה בטון
יוצר סולל בונה
אדריכל קליפורד הולידיי
מידות
קומות 3 + מרתף
קואורדינטות 32°48′41″N 35°01′12″E / 32.811389°N 35.02°E / 32.811389; 35.02

בניין רוטנברג הוא בניין משרדים שנבנה במתחם תחנת הכוח חיפה ושימש, בין השאר, כמשרדו הראשי של פנחס רוטנברג. המבנה עבר שיפוץ מקיף וחלקים ממנו (מבואה, מעלה המדרגות, משרדו של רוטנברג ועוד) עברו תהליך שימור. המבנה בכללותו והמשרד של רוטנברג מוגדרים אתרי מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תחנת הכוח חיפה

ב־1935 הקימה חברת החשמל לישראל בחיפה את תחנת הכוח הקיטורית הראשונה בארץ ישראל[1]. התחנה, שהופעלה במזוט, הוקמה בסמוך לשפך הקישון, סיפקה חשמל בהיקף של כ-30 מגה-ואט ווהביאה להגדלת יכולת הייצור הכללית של חברת החשמל כמעט פי 3.

כחלק מהפיכת התחנה לגורם מרכזי במערכת ייצור החשמל בארץ החליט פנחס רוטנברג להעביר את משרדי הנהלת החברה מתל אביב לחיפה ולשם כך הקים בניין משרדים בקרבת התחנה.

ההיסטוריה של הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת בניין רוטנברג החלה ב-1934 במקביל להקמת תחנת הכוח "חיפה א'". תכנון המבנה נמסר לאדריכלים הבריטים קליפורד הולידיי ואדי רוזנהק (בסיוע של המשרד הטכני לתכנון בחברת החשמל) ובנייתו נמסרה לחברת סולל בונה. הסגנון של מבנה המשרדים דומה למבנה של תחנת הכוח ונעשה בו שימוש בתחנות כוח שנבנו מאוחר יותר (כמו בתחנת הכוח רדינג). המבנה מסיבי ובנוי בצורה סימטרית כשהכניסה הראשית במרכז המבנה שחלקו הגדול מכוסה בזכוכית.

המבנה כולל 3 קומות וכן קומת מרתף ששימשה לאגירת מים עבור עובדי המבנה ועבור תחנת הכוח. לעלייה בין הקומות נבנה גרם מדרגות רחב. האגפים של המבנה משמשים כמשרדים של אנשי החברה.

משרדו של רוטנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקומה השלישית, במרכז הבניין, נבנה משרדו של פנחס רוטנברג והותקנה מעלית מיוחדת עבורו. אורכו של החדר כ-15 מטר ורוחבו כ-6 מטר. בחזיתו הותקן חלון יוצא דופן בגודלו שמשקיף על מפרץ חיפה (שהיה פתוח בתקופת חייו של רוטנברג). על הקירות נתלו תמונותיהם של הברון רוטשילד והלורד רדינג וכן מוצג תבליט של הרכבת החיג'אזית שניתן לרוטנברג.

המשרד שימש את רוטנברג במשך 7 שנים עד פטירתו ב-1942. לאחר הפטירה שימש החדר למטרות שונות ונערכו בו שינויים להתאימו לצרכים.

המבנה בעת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998, לציון 75 שנה לחברת החשמל, שופץ משרדו של רוטנברג בהובלתו של האדריכל סעדיה מנדל. במסגרת תהליך זה נעשה שחזור של דלת העץ הראשית, הקירות מצופי העץ, המנורות והשולחן הראשי בחדר. מאז סיום השיפוץ משמש החדר לישיבות מיוחדות. כמו כן הוצבו במקום ארונות עם מוצגים היסטוריים מתוך מאגר המוצגים שבארכיון החברה.

ב-2013 הוכן תיק תיעוד של תחנת הכוח א' ושל בניין רוטנברג.

לאחר הפסקת השימוש במרתף לאגירת מים הוא יובש ושופץ והפך לארכיון של החברה[2][3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בניין רוטנברג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כל תחנות הכוח המוקדמות יותר פעלו על בסיס דיזל-גנרטורים (למעט תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים)
  2. ^ ארכיון חברת החשמל, באתר "חברת חשמל"
  3. ^ ארכיון חברת החשמל, אתר תחנות הכוח בחיפה, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל