בנימין בונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין בונה
Bonney Benjamin.jpg
לידה 30 באפריל 1917
וורשה פולין
פטירה 17 במאי 1982 (בגיל 65)
ישראל
תאריך עלייה 1934
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות ? – 17 במאי 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה סגן-אלוף (אוויר) סא"ל
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנימין בּוֹנה (בוניסלבסקי) (30 באפריל 1917 - 17 במאי 1982) היה ממתנדבי חיל האוויר הבריטי (RAF), שירת בתפקידים בכירים בחיל האוויר הישראלי (כולל מפקד בית הספר לטיסה ומפקד בסיסים), מילא תפקידים רבים במסגרת השירות הממשלתי ומשרד החוץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בונה נולד ב-1917 בוורשה שבפולין לאביו מנחם בוניסלבסקי. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל וחי בתל אביב. בהמשך נסע ללמוד באוניברסיטת ורשה.[דרושה הבהרה]

השירות ב RAF[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1940, בזמן מלחמת העולם השנייה, בעת לימודיו, שמע בונה שהבריטים מגייסים מתנדבים לחיל האוויר הבריטי (RAF), התייצב, התגייס ונשלח לשרת כפקיד בטייסת מטוסי סיור ימיים מסוג "שורט סנדרלנד"(Short Sunderland) באלכסנדריה שבמצרים.

לאחר מספר חודשים בתפקיד החליט בונה לשנות את מקצועו לטייס אך לרוע מזלו חסמה את דרכו הוראת הצבא הבריטי שלא לקבל ישראלים לתפקידי צוות אוויר. בונה לא התייאש והחל לשלוח כל חודש מכתבי פניה לרשויות הצבא ואף פנה לעזרה לרב הצבאי הראשי של ה RAF. ב-1941 הסכימו הרשויות לשנות את החוק ולאחר שעמד במבחנים נשלח בונה לקורס טיס ברודזיה[1]. עבור בונה היה הקורס ארוך מהרגיל לאחר שנפצע בתאונת אימונים שקירקעה אותו למשך שנה אך לבסוף הוסמך והתבקש להישאר בבסיס כמדריך טייס[2].

בונה שירת 3 שנים ברודזיה וב-1944 נשלח לשירות בחיל האוויר המדברי והוצב בשדה התעופה אל מאזה[דרושה הבהרה] במצרים (נקרא גם הליופוליס) שם עבר קורס טיס קרבי על מטוס הספיטפייר ונשלח לאנגליה. חצי שנה חיכה בונה באנגליה לתפקיד עד שנסתיימה מלחמת העולם השנייה ובונה שוחרר ושב לתל אביב.

השירות בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת חיל האוויר הישראלי הצטרף לחייל כטייס קרב ויצא למשימות במהלך מלחמת העצמאות. בהמשך מילא מספר תפקידים נוספים במסגרת צה"ל:

הגיע לדרגת סגן-אלוף

השירות האזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שיחרורו מצה"ל מילא בונה שורה של תפקידים ממשלתיים:

  • ב-1955 מונה כמנהל שדה התעופה בלוד[3][4] כשהוא מחליף את עמנואל צור ששירת בתפקיד 7 שנים.
  • ב-1960 סיים את תפקידו כמנהל שדה התעופה בלוד ומונה כמנהל לשכת התיירות באנגליה[5][6]
  • בשנת 1963 נקלט במשרד החוץ שם מילא שורה של תפקידים:
    • ב-1963 מונה על ההדרכה באגף מש"ב (שיתוף בינלאומי)
    • ב-1965 מונה למזכיר ראשון וראש המדור הקונסולרי ולאחר מכן יועץ לענייני עיתונות בשגרירות ישראל ברומא, איטליה.
    • ב-1969 מונה לקונסול כללי בקונסוליה של ישראל ביוסטון, ארצות הברית.
    • ב-1972 מונה לקונסול כללי בקונסוליה של ישראל באטלנטה ארצות הברית[7].
    • ב-1974 מונה לעוזר ראשי במז"תים - חטיבת מזרח תיכון, אגף שלום ומזה"ת.
    • ב-1977 מונה לקונסול כללי בקונסוליה הכללית של ישראל בסאו פאולו, ברזיל.

פרש לגמלאות ב-30 באפריל 1981, הוא נפטר שנה לאחר מכן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לשרה ולזוג בן יחיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]