בנימין גלאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

בנימין גלאי (12 באפריל 192124 במאי 1995) היה סופר, משורר, מחזאי, מתרגם ופובליציסט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחית זיכרון על ביתו של בנימין גלאי בתל אביב

בנימין גלאי נולד לחיים ופועה בת יקותיאל קרשן בולדיבוסטוק שבברית המועצות. כשהיה בן חמש, בשנת 1926, עלתה משפחתו עמו לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב, העיר שבה גדל והתחנך. היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". במלחמת העולם השנייה התגייס לחיל האוויר המלכותי ושירת במשך שש שנים בצפון אפריקה. את השירים שכתב בתקופה זו פרסם בספר שיריו הראשון, "עם הרוח", שיצא לאור בשנת תש"ו. במלחמת העצמאות שירת בצה"ל כסופר צבאי ובמבצע סיני היה קצין חינוך.

גלאי היה בעל טור שבועי, בשם "על קפה הפוך", בעיתון "מעריב", שהתאפיין בסגנון ייחודי. על טורו חתם בשם העט "ג בנימין". במהלך השנים פרסם גם רומן, ספרי ילדים, ספרי שירה, מחזות ועוד.

יצירותיו זכו להכרה והוענקו לו פרסים שונים ובהם: פרס ברנר, פרס אנה פרנק, פרס פיכמן, פרס שווימר ופרס ראש הממשלה ליצירה. על ספרו "עטלפי עכו" זכה בפרס למדן.

גלאי נישא לרחל בת יוסף ישובי ונולד להם הבן שאול.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2010 הציבה עיריית תל אביב שלט הנצחה על הבית שבו התגורר המשורר, ברחוב אמיל זולא 3 במרכז תל אביב.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם הרוח: שירים, תש"ו.
  • ערמונים : שירים, 1949.
  • שיבה שלישית : קורות מסע שלא עלה יפה, תשי"ג.
  • על חוף הרחמים , 1958. שירים.
  • מחזות, תשי"ט. המחזות סדום סיטי, פייטה, מעשה בשתי מצות, אבות ובנים, משתה המלך.
  • על קפה הפוך, רישומים : מרסל ינקו, תש"ך.
  • עטלפי עכו, תשכ"א. רומן לבני נוער המתרחש בעכו.
  • מסעי אל ארץ הגמלים, תשכ"ג.
  • מים גנובים : מחזות שדור ופרפראות לשון, תשכ"ד.
  • דברי ימי גמיני, תשכ"ח. רומן על רקע המוות השחור. יצא לאור מחדש בשנת תשל"ז בשם המוות השחור, או דברי ימי גמיני.
  • מסע צפונה : שירים, תשכ"ח.
  • פולמוס היין בחצר ארמילוס ה-XVII, מלך פיליפי, 1969.
  • שוטים ומלכים : ארבע מחזות, שני מערכונים, תשל"ב.
  • בטיחות בדרכים, תשל"ד. ספר לילדים העוסק בבטיחות בדרכים.
  • אל הים האחרון ‬, תשל"ו. שירים.
  • סיפור האח הנדח, או, ויאה דולורוזה, תשמ"ג.
  • מים לים : שירים, תשמ"ה.
  • המילים שבחיינו, תשמ"ח.
  • מעיין העלומים : קטעים מעורבים, תשנ"א.
  • שירים אחרונים : 1990–1995, תשנ"ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]