בנימין הכהן ויטאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי בנימין הכהן ויטאלי
לידה 1651
ה'תי"א
פטירה 8 בפברואר 1727 (בגיל 76 בערך)
י"ז בשבט ה'תפ"ז
מקום פעילות רג'ו אמיליה (ריגיו), איטליה
השתייכות רבני איטליה
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה
רבותיו רבי משה זכות, רבי שמשון באקי
תלמידיו רבי יוסף אירגס, רבי ישעיהו באסאן
חיבוריו שו"ת הרב"ך, עת הזמיר, אבות עולם, גבול בנימין, אלון בכות, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 - י"ז בשבט ה'תפ"ז, 8 בפברואר 1727) היה רב, פוסק הלכה ומקובל. רבה של רג'ו אמיליה (רג'יו), ומגדולי יהדות איטליה. הוא היה חתנו של הרמ"ז, וחותנו של רבי ישעיהו באסאן, והיה ידוע בתמיכתו ברמח"ל בפולמוס הידוע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קינה על מות רבי בנימין הכהן

אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה,
ביום צרה כמבכירה / כאוב תתן אמריה:

עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה;
ועל ארון אשר לקח, / הדר חמדת כתריה.

עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה;
ועל נזר אשר הוסר, / גאון ישרי טהוריה.

עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה;
ועל זהב אשר הועם / בתוך מסגר קבריה.

עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה;
ועל אוצר סגלות דת / ומחמד סוד סתריה.

עלי מלאך אלוהים הוא, / קדוש שרי נזיריה;
ועל רועה אשר רעה / במרעה טוב עדריה.

עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה;
ועל גבור בפרצה קם / וחזק כל גדריה.

עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה;
ועל נשא כאב חטאה / לישר כל הדוריה.

עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה,
ועל שבר אשר נשבר / לבב חכמי בחיריה.

עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה,
ועל התם אשם חטאה / לאל תתן אמריה.

רמח"ל

נולד באלסנדריה בשנת ה'תי"א לרבי אליעזר ויטאלי שהיה איש עסקים ומלומד. התפרסם כירא שמים ולמדן, והתמחה כבר בגיל צעיר בקבלת האר"י.

הרמ"ז, רבי משה זכות, ויתר בשנת ה'ת"ל על תוכניתו לעלות לארץ ישראל, והחליט להישאר באיטליה ולנסות להיאבק במגמת ההתפשטות של הפילוסופיה על חשבון הקבלה בקרב תלמידי החכמים הצעירים בני איטליה. לשם כך הוא קירב אליו את רבי אברהם רוויגו ואת רבי בנימין הכהן ויטאלי, והזמינם אליו לוונציה כדי להכניסם לנבכי חכמת הקבלה. רב"ך שהה בוונציה בחודשים ינואר-אוגוסט 1671, ובמהלכם גם נסמך לרבנות בידי הרמ"ז. הוא למד באותה עת גם אצל הרב מנחם שמשון באסולי (נפטר מנטובה, שמחת תורה, תנ"ד) אביו של רבי אביעד שר שלום באזילה.

בסוף קיץ ה'תל"א שב לאלסנדריה לבקשת אביו, ונישא לנחמה בתו של רבי משה כהן-רפא[1]. לאחר נישואיו עבר לגור בקסאלי, משם המשיך לשמור על קשר עם רבו הרמ"ז באמצעות מכתבים. בעיר זו שהה שלוש שנים, במהלכן למד קבלה והלכה עם המקובל רבי שמשון באקי. בקיץ ה'תל"ג עקר למנטובה ושוב התגורר ליד רבו הרמ"ז וחברו הרב רוויגו.

בשנת ה'תל"ה חזר שוב לאלסנדריה, הפעם כדי להתמנות כרב העיר. בקיץ של אותה שנה נפטר אביו רבי אליעזר.

לאחר פטירת הרמ"ז בראשית שנת ה'תנ"ח 1697, עבר לשמש ברבנות העיר רג'יו, והתקבל בקרב יהודי איטליה כפוסק סמכותי. רבנים אחרים (רבי משה חגיז, ורבי שלמה אאיליון) ביטלו פסקי הלכה שכתבו, לאחר שהתברר להם שדעתו הפוכה מדעתם. ורבים אחרים פנו אליו בשאלות הלכתיות. הוא הוצע כבורר בעת הפולמוס על כתביו והתנהלותו של רמח"ל, אולם נפטר בטרם הספיק לעשות צעדים בנושא זה.

הוא נפטר בליל שבת, י"ז בשבט ה'תפ"ז, הלילה שבין ה-78 בפברואר 1727. ונכתבו אחריו הספדים רבים בידי אישים בולטים בני התקופה.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תלמידיו נמנים:

שנים מתלמידיו, רבי ישעיהו באסאן, מחבר שו"ת "לחמי תודה". ורבי מנשה יהושע פאדובה נישאו לבנותיו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי בנימין היה מחבר פורה וכתב ספרים רבים. חלקם התפרסמו כבר בחייו, וחלקם עדיין בכתב יד.[11] תשובות רבות שכתב נמצאים בכתבי יד, וכמה מהם התפרסמו בספרו של רבי יצחק למפרונטי פחד יצחק, ובספרי תשובותיהם של רבנים נוספים בדורו.[12] כן כתב מספר תשובות באיטלקית.

חיבוריו שהתפרסמו:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יצחק נסים, מבוא לשו"ת הרב"ך במהדורתו, ירושלים, תש"ל.
  • מאיר בניהו, "שמועות שבתאיות - מפנקסיהם של רבי בנימין הכהן ורבי אברהם רוויגו", בתוך: שלמה סימונסון (עורך), מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, כרך א, עמוד ט והלאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריך החתונה נקבע לחודש אלול ה'תל"ב, ורבו הרמ"ז (אגרות הרמ"ז, דף כ"ו ע"א) ביקש להקדימה, כי: "אי אפשר להתבטל בלימודי בימים ההם המוכנים לתשובה".
  2. ^ שמשון באקי בוויקיטקסט.
  3. ^ רפואה למכה בוויקיטקסט.
  4. ^ סדר האצילות בקיצור מופלג בוויקיטקסט.
  5. ^ "והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה". שם הגדולים.
  6. ^ שומר אמונים הקדמון, באתר HebrewBooks.
  7. ^ אמונת חכמים בוויקיטקסט.
  8. ^ מפתחות הזוהר, באתר HebrewBooks.
  9. ^ זרע שמשון, באתר HebrewBooks.
  10. ^ תולדות שמשון, באתר HebrewBooks.
  11. ^ "גשמי ברכה" - שו"ת על ארבעה טורים. וספר "פתחי שערים". ראה שם הגדולים, ערך גבול בנימין.
  12. ^ "משאת משה", "שמש צדקה", "ארח לצדיק" "שתי הלחם", ונוספים.