בנימין הכהן ויטאלי
 | |
| לידה |
1651 ה'תי"א אלסנדריה, דוכסות מילאנו |
|---|---|
| פטירה |
1730 (בגיל 79 בערך) ה'ת"ץ רג'ו אמיליה, דוכסות מודינה |
| מדינה | דוכסות מילאנו, הרפובליקה של ונציה, דוכסות מנטובה, דוכסות מודינה. |
| מקום מגורים | אלסנדריה, ונציה, קזאלה מונפראטו, מנטובה, רג'יו |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה |
| חיבוריו | שו"ת הרב"ך, עת הזמיר, אבות עולם, גבול בנימין, אלון בכות, ועוד |
| השתייכות | רבני איטליה |
| רבותיו | רבי משה זכות, רבי שמשון באקי, רבי מנחם שמשון באסולי. |
| תלמידיו | רבי יוסף אירגס, רבי ישעיהו באסאן |
| אב | רבי אליעזר ויטאלי |
| רב העיר אלסנדריה | |
| רב העיר רג'ו אמיליה | |
רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – י"ז בשבט ה'ת"ץ) היה רב, פוסק הלכה ומקובל. רבה של רג'ו אמיליה (רג'יו), ומגדולי יהדות איטליה. תלמידו של הרמ"ז וחותנו של רבי ישעיהו באסאן. התפרסם בתמיכתו ברמח"ל בעת הפולמוס עליו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קינה על מות רבי בנימין הכהן |
|---|
|
אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה, עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה; עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה; עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה; עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה; עלי מלאך אלוהים הוא, / קדוש שרי נזיריה; עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה; עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה; עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה, עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה, |
| רמח"ל |
נולד באלסנדריה בשנת ה'תי"א לרבי אליעזר ויטאלי שהיה איש עסקים ומלומד. התפרסם כירא שמים ולמדן, והתמחה כבר בגיל צעיר בקבלת האר"י.
הרמ"ז, רבי משה זכות, ויתר בשנת ה'ת"ל על תוכניתו לעלות לארץ ישראל, והחליט להישאר באיטליה ולנסות להיאבק במגמת ההתפשטות של הפילוסופיה על חשבון הקבלה בקרב תלמידי החכמים הצעירים בני איטליה. לשם כך הוא קירב אליו את רבי אברהם רוויגו ואת רבי בנימין הכהן ויטאלי, והזמינם אליו לוונציה כדי להכניסם לנבכי חכמת הקבלה. רב"ך שהה בוונציה בחודשים ינואר-אוגוסט 1671, ובמהלכם גם נסמך לרבנות בידי הרמ"ז. הוא למד באותה עת גם אצל הרב מנחם שמשון באסולי (נפטר במנטובה, שמחת תורה, תנ"ד) אביו של רבי אביעד שר שלום באזילה.
בסוף קיץ ה'תל"א שב לאלסנדריה לבקשת אביו, ונישא לנחמה בתו של רבי משה כהן-רפא[1]. לאחר נישואיו עבר להתגורר בקזאלה מונפראטו, ומשם המשיך לעמוד בקשר עם רבו הרמ"ז באמצעות חליפת מכתבים. בעיר זו ישב שלוש שנים, שבמהלכן עסק בלימודי קבלה והלכה אצל המקובל רבי שמשון באקי. בקיץ ה'תל"ג עבר למנטובה, ושב להתגורר בסמוך לרבו הרמ"ז ולחברו הרב רוויגו.
בשנת ה'תל"ה שב לאלסנדריה, הפעם כדי לכהן כרב העיר. באותו קיץ נפטר אביו, רבי אליעזר.
לאחר פטירת הרמ"ז בראשית שנת ה'תנ"ח (1697), עבר לכהן כרבה של רג'יו, והוכר בקרב יהודי איטליה כפוסק בעל סמכות.
רבנים אחרים, ובהם רבי משה חגיז ורבי שלמה אאיליון, חזרו בהם מפסקי הלכה שכתבו לאחר שהתברר להם כי דעתו שונה מדעתם. רבים נוספים פנו אליו בשאלות הלכתיות. הוא אף הוצע לשמש כבורר בפולמוס סביב כתביו והתנהלותו של רמח"ל, אך נפטר בטרם הספיק לנקוט צעדים בעניין.
הוא נפטר בליל שבת, י"ז בשבט ה'ת"ץ, הלילה שבין ה-3 ל-4 בפברואר 1730. ונכתבו אחריו הספדים רבים בידי אישים בולטים בני התקופה.
בתנ"ב שלח את חיים מלאך לשאול את העשיל צורף אם צדק בכך שהפסיק לכוון את כוונות האר"י בעקבות גזירת נתן העזתי.[2] ניתן להבין מכך שנשאר שבתאי גם לאחר ההתאסלמות.[3]
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין תלמידיו נמנים:
- רבי יוסף אירגס, שהיה צעיר ממנו רק בשנים ספורות[4], מחבר "שומר אמונים" קדמון[5].
- רבי אביעד שר שלום באזילה, מחבר "אמונת חכמים"[6]
- רבי ישראל ברכיה פונטאלינה, מחבר "מפתחות הזוהר"[7](ונציה תק"ד).
- רבי נתנאל פואה, המדפיס מאמשטרדם.
- רבי שמשון חיים נחמני, מחבר "זרע שמשון"[8] ו"תולדות שמשון"[9]
שנים מתלמידיו, רבי ישעיהו באסאן, מחבר שו"ת "לחמי תודה". ורבי מנשה יהושע פאדובה נישאו לבנותיו.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי בנימין היה מחבר פורה וכתב ספרים רבים. חלקם התפרסמו כבר בחייו, וחלקם עדיין בכתב יד[10]. תשובות רבות שכתב נמצאים בכתבי יד, וכמה מהם התפרסמו בספרו של רבי יצחק למפרונטי פחד יצחק, ובספרי תשובותיהם של רבנים נוספים בדורו[11]. כן כתב מספר תשובות באיטלקית.
חיבוריו שהתפרסמו:
- עת הזמיר, ונציה, תס"ו - שירים ופיוטים על דרך הקבלה, וכמה בקשות וסליחות.
- אלון בכות על מגילת איכה; ונציה, תע"ב - פירוש על מגלת איכה בפשט.
- אבות עולם על מסכת אבות; ונציה, תע"ט - פירוש גדול על פרקי אבות.
- גבול בנימין על התורה ועל המועדים, אמשטרדם, תפ"ז - קובץ דרשות בשלשה חלקים.
- שו"ת הרב"ך, ירושלים, תש"ל
- ביאור על פרקי שירה - קובץ בית אהרן וישראל תשס"ג סיון תמוז מס' 107.
- הגהות על ספר קרבן אהרן על תורת כהנים - צפונות תמוז תשנ"א מס' 12.
- הגהות על ספר אוצרות חיים - הודפס בספר מקום בינה - חלק א' - וחלק ב'.
קיימים כתבי יד בהעתקתו ובהעתקת תלמידיו של כתבים שבתאיים בולטים דוגמת ספר הבריאה לנתן העזתי.[2] בפנקסו מובאים סיפורים רבים על שבתאי צבי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב יצחק נסים, מבוא לשו"ת הרב"ך במהדורתו, ירושלים, תש"ל.
- מאיר בניהו, "שמועות שבתאיות - מפנקסיהם של רבי בנימין הכהן ורבי אברהם רוויגו", בתוך: שלמה סימונסון (עורך), מיכאל: מאסף לתולדות היהודים בתפוצות, כרך א, עמוד ט והלאה. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי בנימין הכהן ויטאלי, בפרויקט בן-יהודה
- "בנימין הכהן ויטאלי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רבי בנימין הכהן ויטאלי זלה"ה (הרב"ך), בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, סיון-תמוז תשס"ג, באתר היברובוקס
- בנימין הכהן ויטאלי, באתר "החכם היומי"
בנימין בן אליעזר (1651–1730), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תאריך החתונה נקבע לחודש אלול ה'תל"ב, ורבו הרמ"ז (אגרות הרמ"ז, דף כ"ו ע"א) ביקש להקדימה, כי: ”אי אפשר להתבטל בלימודי בימים ההם המוכנים לתשובה”.
- 1 2 מאיר בניהו, התנועה השבתאית ביוון, ספונות, כרך יד, ספר יהדות יוון - ד', עמ' שלט, באתר JSTOR
- ↑ עודד כהן, אמונות פסולות, ספרים כשרים: גישתו של החיד"א לחכמים שבתאים ולחיבוריהם, ציון, שנה פג ג, תשע"ח, עמ' 330-331, באתר Academia.edu
- ↑ "והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה". שם הגדולים.
- ↑ שומר אמונים הקדמון, באתר היברובוקס
- ↑ אמונת חכמים בוויקיטקסט.
- ↑ מפתחות הזוהר, באתר היברובוקס
- ↑ זרע שמשון, באתר היברובוקס
- ↑ תולדות שמשון, באתר היברובוקס
- ↑ "גשמי ברכה" - שו"ת על ארבעה טורים. וספר "פתחי שערים". ראה שם הגדולים, ערך גבול בנימין.
- ↑ "משאת משה", "שמש צדקה", "ארח לצדיק" "שתי הלחם", ונוספים.
