בנימין הכהן מעלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי בנימין הכהן מעלי (או: מֵעֵלִי הכהן[1]; ה'ת"ל, 1670[2] - ה'תצ"ה, 1735 בערך[3]) היה רב ומקובל ירושלמי יליד חלב. בסוף ימיו כיהן במשרת הראשון לציון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחלב שבסוריה, וגדל בה. הוא היה לאחד מחכמי קהילת ארם צובא, עד עלותו לארץ ישראל[4]. עם הגיעו לארץ ישראל, התיישב בירושלים. שנים ספורות לאחר מכן, יצא בשליחות הקהילה בירושלים לערי פרס בסביבות שנת ה'תע"ו[5] ועבר בדרכו בחלב. בתום שליחותו נסע למצרים והתמנה כאב"ד בקהיר.

בשנת ה'תצ"ד (1733-1744) השתפר המצב הכלכלי בירושלים, הוא שב אליה והתמנה כאב"ד וראשון לציון[6].

הרב חיד"א שהכיר אותו בילדותו בירושלים מביא בספריו דברי תורה בשמו[7] וכותב ששמע עליו ש"היה מפולפל בעומק העיון וכמעט היה לו על פה דרושי הרב האר"י ז"ל"[8].

הוא נפטר בירושלים כשנתיים אחרי שובו אליה, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בסמוך לקבר זכריה. לצדו נקברה רעייתו רחל[9]. בשנת 1960, חפרה משלחת ארכאולוגית בריטית-ירדנית וחשפה את יסודותיו של קבר זכריה, תוך שהם מסירים את כל הקברים שבאזור, שעקבותיהם לא נודעו מאז.

לאחר פטירתו התמנה כראשון לציון, הרב אליעזר נחום.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב חיים שלום הכהן חיבר ספר על משנה תורה לרמב"ם. החיבור במקורו השתרע על כל כרכי "משנה תורה", במספר כרכים בכתב יד, וחלקם אבד. כרך אחד נמצא באוסף מאיר בניהו, ושאר הכרכים בספריית בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). קטעים מחיבורו זה הודפסו בכתבי עת תורניים[10]. גם הוא היה שד"ר ירושלים, למצרים[11].

נכדו הקרוי על שמו, הוא המגיה בנימין הכהן מעלי, בנו של הרב חיים שלום. הוא נולד בירושלים והיה שד"ר טבריה למערב אירופה. השתקע והתגורר באמסטרדם והיה אחד מרבני הקהילה היהודית בעיר, והביא בה לדפוס מספר ספרים[12].

אחייניו, כנראה בני אחותו, הם הרבנים האחים אברהם ורפאל מיוחס, ששימש אף הוא כראשון לציון[13]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גליס, רבי בנימין מעלי ב"ר חיים שלום הכהן (הזקן), בתוך: אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ח"א, ירושלים תשל"ד. עמ' רמד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על מצבת קברו הוא מכונה מעילי.
  2. ^ יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל בערכו, ח"א, ירושלים תשל"ד, עמ' רמד.
  3. ^ תאריך פטירה מדויק אינו ידוע. כפי הנראה מדברי חיד"א שחי ופעל בזמנו, שנת הפטירה היא ה'תצ"ה ולפי דבריו נקבע התאריך בפנים. ואולם יוסף לוינשטיין, דור דור ודורשיו, ורשה חש"ד, סימן קנז, קובע בטעות את שנת פטירתו לשנת ה'ת"ע (1710), אך הביבליוגרף יהודה רובינשטיין, בחיבורו "בינו שנות דוד ודור" הנספח לספר (נדפס במקור בכתב העת "תלפיות"), מעיר מדברי חיד"א שהתאריך שגוי. וראו שם מסקנתו של רובינשטיין לפי דברי חיד"א במקום אחר בכתביו שבשנת ה'תק"ד היה עדיין בחיים, אך נראה שנפלה שם טעות, ראו על כך: רפאל אהרן בן שמעון, טוב מצרים, ירושלים תרס"ח, אות ב' פרק ב' (עמ' י'). ראו גם חיים הורוויץ, חבת ירושלים, וילנה תרל"ה, עמ' 198, הקובע את שנות כהונתו כראשון לציון לשנים ה'תפ"ט-ה'ת"ץ (1729-1730). כך סבור גם יעקב גליס, אנציקלופדיה. ואילו משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, ח"ב, עמ' 444, קובע את שנות רבנותו לשנים ה'תפ"ו-ה'תפ"ז (1726-1727), אך ראו שם בסוף הערך שהסתייג לאור דברי חיד"א.
  4. ^ הרב עזרא בצרי, מבוא לספר מלל לאברהם, ירושלים: מכון הכתב, תשמ"א, עמ' לה.
  5. ^ לפי גליס, אנציקלופדיה, היה זה כבר בסביבות שנת ה'ת"ע.
  6. ^ ראו בהערה על תאריך פטירתו בתחילת הערך שתאריך כהונתו בירושלים שנוי במחלוקת.
  7. ^ ראו שו"ת חיים שאל חלק א סימן לח: "שמעתי מעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה דמשנת התצ"ד שישב על כיסא ההוראה הרב המובהק משיירי כנסת הגדולה כמהר"ר בנימין מעלי הכהן זלה"ה שהיה מקדם מארי דאתרא בארץ מצרים, הנהיג בעה"ק ירושלם ת"ו לכתוב כצר, כי כן משפט לשון ערבי, ואחריו נהגו כן הרבנים המובהקים מהר"א נחום זלה"ה ומהר"ם מזרחי זלה"ה". ראו גם: חומת אנך, דף נו עמוד ב.
  8. ^ חיד"א, שם הגדולים מערכת ב' בערכו (אות י"ד).
  9. ^ אשר לייב בריסק, חלקת מחוקק, חוברת ד' חלקה ד', מצוטט אצל אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ח"ב, עמ' 161 הערה 1.
  10. ^ ראו על כך: מקבציאל, כרך ל, ירושלים תשס"ה, חידושים על הרמב"ם הלכות מגילה, עמ' מז-סח.
  11. ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 392.
  12. ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 517.
  13. ^ אברהם בן-יעקב, ירושלים בין החומות: לתולדות משפחת מיוחס, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשל"ז. עמ' 49 אות ג, והערה 13.