בנימין מטבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בנימין מטבריה (המאה ה-7 לסה"נ) היה מנהיג ופרנס של יהודי ארץ ישראל בתחילת המאה ה-7.

הידיעות על בנימין מטבריה מתחילות כאשר פלשו הפרסים, בהנהגת קוזרוי השני לארץ ישראל (614). היהודים בארץ ישראל היו נתונים לרדיפות מצד הביזנטים, ועזרו לפרסים. בעניין זה היה בנימין פעיל מאוד - הוא עזר בכספו הרב לצבא הפרסי. יש הטוענים, כי הוא השיג הבטחה מקוזרוי לבניין בית המקדש. אף שהפרסים התכחשו להבטחותיהם, ולא הניחו ליהודים לבנות את בית המקדש, בכל זאת קבלו היהודים מנוחה מסוימת, ובנימין נהיה מנהיגם של יהודי הארץ.

בשנת 626 פלש הרקליוס לארץ, והיהודים חששו מפני נקמתו. בנימין הציע לו עסקה - הוא יתמוך בצבא הביזנטי, ותמורת זאת הראקליוס יתן חנינה כללית ליהודי ארץ ישראל. הקיסר ביקש ממנו ללוותו בדרך לירושלים.

מכאן, לא נזכר עוד בנימין במקורות יהודיים. המקורות הנוצריים טוענים, כי בשכם הצליח הקיסר לשכנע את בנימין להמיר את דתו, אך קשה לקבוע עד כמה ניתן להסתמך על מקורות אלו בהקשר זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.