בנימין מעוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין מעוז
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 באוקטובר 1929
קאסל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוגוסט 2014 (בגיל 84)
אבן יהודה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים פסיכותרפיסט, פסיכיאטר, מחבר, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין מעוֹז (31 באוקטובר 192928 באוגוסט 2014) היה פסיכיאטר ישראלי, פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל המחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים סורוקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוז נולד בשנת 1929 בשם בנימין מוֹסבָכֶר (Mosbacher) בקאסל שבגרמניה. בילדותו, בשנת 1937, עלה לארץ ישראל והתגורר תחילה בחיפה. למד רפואה באוניברסיטת אמסטרדם, והתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים גהה. בנוסף קיבל בשנת 1973 תואר דוקטור לפילוסופיה (PhD) בפסיכיאטריה חברתית מאוניברסיטת ליידן שבהולנד, על מחקר בנושא תפיסת גיל המעבר בקרב נשים מחמש עדות בישראל.

מעוז היה מהראשונים שהנחו קבוצות באלינט טיפוליות בישראל. הדריך והכשיר מנחים רבים של קבוצות באלינט. מעוז משמש כיו"ר כבוד של חוג באלינט בישראל וסגן יו"ר פדרציית באלינט הבינלאומית (The International Balint Federation).

בשנות ה-70 ניהל את המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים גהה. בין השנים 1979–1995 ניהל את השירות הפסיכיאטרי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. ניהל במשך שנים רבות את התוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת בן-גוריון. חוקר ומקדם שיתוף פעולה בממשק שבין הרפואה הראשונית לפסיכיאטריה, רפואת "ליאזון" פסיכיאטרית.

פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. בשנת 2009 נערך לכבודו כנס על ידי איגוד הפסיכיאטריה בישראל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהולנד הכיר מעוז את אלי (נולדה ב-1934), שנישאה לו ובשנת 1959 עלתה עמו לישראל. לבני הזוג שלוש בנות וכן נכדים.[1] משנת 1994 התגורר באבן יהודה. נפטר באוגוסט 2014, בגיל 85. נקבר בקיבוץ הזורע.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין מעוז, סטנלי רבין, חוה כץ, אנדרה מטלון, החולה, הרופא ומה שביניהם: הגישה הבינאישית ברפואה, תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשס"ד-2004.
  • מאיר נדב, סטנלי רבין, אשר שיבר, יצחק בן ציון, בנימין מעוז, העצמי במראת השם: מבט תרבותי-פסיכולוגי על שמות ונרקיסיזם (עריכה: לאה שניר), בני ברק: הקיבוץ המאוחד, 2008.
  • סטנלי רבין, בנימין מעוז, יובל שורר, אנדרה מטלון, משיב הרוח: יצירתיות התלהבות ומניעת שחיקה במקצועות הרפואה, תל אביב: רמות - אוניברסיטת תל אביב, תשע"א-2010 (קישור לשני פרקים מהספר באתר פסיכולוגיה עברית).
  • בנימין מעוז, נילי בן צבי, בעקבות בלינט: קריאה מודרנית בספרו של מיכאל בלינט הרופא, החולה שלו והמחלה, תל אביב: דיונון, 2013. (תרגום מתומצת לעברית של דברי בלינט יחד עם הערותיהם של המחברים)
  • Nancy Datan, Aaron Antonovsky, Benjamin Maoz, A time to reap: the middle age of women in five Israeli subcultures, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1981.

ממאמריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה סדובסקי, הלן אנטונובסקי, בנימין מעוז, אהרן אנטונובסקי, דוד גלינסקי, "מיניות בגיל הזקנה", גרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה, 23: 19-24; 83-1982
  • "הטיפול בתוצאות מאוחרות של הסתתרות בזמן השואה, בהולנד", שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, 1 (2): 112-115, 1987
  • בנימין מעוז, מיכאל הרץ, סטנלי רבינוביץ, חוה אלקון-כץ, "באיזו מידה יכולים רופאי משפחה להיות פסיכותרפויטים", שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, 7 (1): 39-44, 1992
  • עליאן אל-קרינאוי, בנימין מעוז, אשר שיבר, "שילוב מערכות מודרניות-רפואיות עם עממיות-דתיות בטיפול נפשי בבדווים", שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, 10 (1): 42-48, 1995
  • שמואל פניג, בנימין מעוז, "פסיכיאטרייה ורפואה ראשונית בישראל", חברה ורוחה: רבעון לעבודה סוציאלית, 18 (1): 65-74, 1998 (גרסת PDF באתר משרד הרווחה)
  • בנימין מעוז, סטנלי רבין, ‏"סלוטוגנזה - התפתחותו של רעיון", הרפואה, כרך 142 (7): 550-553, יולי 2003
  • בנימין מעוז, יצחק בן-ציון, ארי לאודן, ‏"המבט הפסיכו-חברתי על טקסי אבל יהודיים במסגרת אבל רגיל וחולני", הרפואה, כרך 143 (4): 287-290, 2004
  • בנימין מעוז, אנדרה מטלון, "דרגות של אינטימיות ומרחק ביחסי רופא-חולה" (רשמים מהרצאה שניתנה בכנס בלינט ארצי, מעלה החמישה, מאי 2007), כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה (עדכון ברפואת המשפחה), 139: 34-35, 2008 (גרסה מקוונת באתר מדיקל מדיה)
  • שמואל פניג, בנימין מעוז, "בריאות הנפש ורפואה ראשונית - הפרדה או אינטגרציה", מדיסין - פסיכיאטריה, 9: 14-21, 2008 (גרסה מקוונת)
  • "מספר מחשבות והרהורים על בריאות וחולי", כתב העת הישראלי לרפואת המשפחה (עדכון ברפואת המשפחה), 154: 20-23, 2010 (גרסה מקוונת באתר מדיקל מדיה)
  • "חקלאות ומוזיקה בכפר הנוער בן-שמן", יקינתון, 239: לה-לו, 2010 (גרסה מקוונת באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה)
  • "הפלורליזם הדתי של הייקים - היה ואיננו עוד", יקינתון, 241: יג-יד, 2010 (גרסה מקוונת באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי ארנה מעוז (לבית דרוקר), באתר תיאטרון עדות.
  2. ^ הקבר של בנימין מעוז בבית עלמין הזורע, באתר BillionGraves; בנימין מעוז: מודעת אבל באתר "אבלים".