בנימין ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי בנימין ריבלין משקלוב
לידה 1728
תפ"ח
שקלוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1812 (בגיל 84 בערך)
תקע"ג
מוהילב, בדרכו לארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1812 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות מתנגדים
רבותיו הגאון מווילנה
חיבוריו גביעי גביע הכסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי בנימין ריבלין (ריבלעס) משקלוב (תפ"ח 1727–1728 – תקע"ג 1812) היה תלמידו של הגאון מווילנה. שם אביו "שלמה זלמן"[1]. לפי המסורת המשפחתית היה הדמות המרכזית במימוש יוזמת עליית תלמידי הגר"א, כשלפי אותה מסורת לאחר מותו הנהיג בנו, רבי הלל ריבלין משקלוב, אליו מיוחס חיבור הספר "קול התור". מסורות אלו אינן מקובלות במחקר[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי בנימין נולד לרבי שלמה זלמן ריבלין. הוא היה ידוע מגיל צעיר כבעל כישרונות וכתלמיד מצטיין. מלבד זאת, התמסר ללימודי שפות ומדעים מינרלוגיה, זואולוגיה ובוטניקה[3]. בבגרותו הקים, יחד עם קרובו הרב יהושע צייטלין, את בית המסחר לרפואות בעיר שקלוב. בית המסחר התרחב וסניפים נפתחו במוהילב, מינסק, ויטבסק וכן בטורקיה[4]. באורחות חייו נהג שלא לאכול בשר ולשתות יין, אף לא בימים טובים, והיה מסתפק בפירות, זרעונים וקפה נטול דבש.

בשנת תקל"ב (1772) ייסד יחד עם רבי יהושע צייטלין את "ישיבת העילויים" בשקלוב. במעמד ייסוד הישיבה נכח הגאון מווילנה. האמצעים לקיומם הישיבה ולכלכלת תלמידיה סופקו על ידי בית המסחר ריבלין-צייטלין, ולאחר מכן גם על ידי עשירי שקלוב. מלבד גמרא ופוסקים, הונהג בישיבה לימוד תנ"ך שיטתי על פי שיטת הגר"א, שיעור בעברית ודקדוק, הלכות רפואה אותן לימד ר' בנימין לקבוצת תלמידים. מלבד שיעור זה, דרש אחת לחודש בבית המדרש לבעלי מלאכה. עסקנותו של רבי בנימין הביאה לפיתוחה הנרחב של שקלוב, והוקמו בה כמה בתי דפוס (עד לסגירתם על ידי הממשלה[5]). להמחשת מרכזיותו בעיירה, בין היתר נאמר עליו ש"על ידו נבנתה עיר שקלוב וחכמיה"[6].

עליית תלמידי הגר"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת המשפחתית, בהשפעת הגר"א, משנת תק"מ והלאה החלה תסיסה גדולה לקראת גאולה ויישוב הארץ. תנועה זו זכתה לתמיכת עושרו של ר' בנימין. ביום השני של ראש השנה תקמ"א, לאחר קריאת ההפטרה בספר ירמיהו (פרק לא), נשא רבי בנימין את דרשת ”עורי צפון ובואי תימן”. בדרשה מנה כמה יעדים אסטרטגיים בקידום הגאולה השלישית, בהם רכישת אדמות והתיישבות בירושלים העתיקה.

דרשות נערכו גם בעיירות היהודיות שברוסיה, פולין וליטא ובאותה שנה הוקם הוועד "חזון ציון". לצורך העלייה הקים קרן תמיכה בעולים לארץ ישראל, כספים שכונו "מעות ריבליס" וכן התכונן לקניית אדמות בירושלים והחלה הטפה לדיבור בלשון הקודש. לצורך כך הוקם הוועד "חזון ציון", לאחר שהשם "שיבת ציון" נדחה על ידי הגר"א, למנוע התנכלות מצד השלטון הרוסי. לעיתים נדרשה תנועת "חזון ציון" להשתמש בשמות חלופיים, כגון "קופת ארץ הקודש" מחמת חקירות הממשלה והצנזור. מטעם תלמידי הגר"א נשלח רבי עזריאל משקלוב ללמוד את שאלות העלייה וההתיישבות. רבי בנימין התכונן גם הוא לעלייה לארץ ישראל, אך השמועות על המגיפות שפקדו את הארץ וקשיי העברת כספים מהמדינה, הביאו אותו להתעכב בשקלוב. בערוב ימיו יצא עם קבוצה מתלמידי הגר"א לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו בעיירה מוהילב בשנת תקע"ג[7].

פעילותו הרבה בהנעת מפעל עליית תלמידי הגר"א הקנתה לו את הכינוי "הסוכן הראשי של הגאון מווילנה" ("דער הויפט אגענט פון ווילנער גאון"). כאמור, מסורות אלו אינן מקובלות עוד במחקר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנימין ריבלין, הרב משה רבקש זצ"ל, י-ם תשל"א, עמ' 24.
  2. ^ אריה מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע - תלמידי הגר"א בארץ-ישראל, י-ם תשנ"ז, עמ' 55-28.
  3. ^ קריה נאמנה, עמ' 278
  4. ^ חזון ציון - שקלוב וירושלים, עמ' 12-13
  5. ^ חזון ציון - שקלוב וירושלים, עמ' 15
  6. ^ קריה נאמנה, עמוד 162
  7. ^ אלי אליאך, רבי בנימין ריבלין משקלוב תלמיד הגר"א נפטר בדרכו לא"י, מתי זה אירע?, בלוג הפרושים - תלמידי הגר"א בא"י.