בני בנימין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כותרת נייר המכתבים של בני בנימין
כמה מאנשי בני בנימין עם פועלים בבית אריזה בפרדס בהרצליה, שנות ה-30
רחוב בשכונה בה התיישבו בני בנימין בהרצליה, שנות ה-30

הסתדרות בני בנימין הייתה ארגון של בני המושבות שקם בשנת 1921, בהשראת הגדעונים. קרוי על שמם של בנימין זאב הרצל ובנימין רוטשילד. המטרות המקוריות של הארגון היו סיוע לחקלאים במושבות, אולם תוך זמן קצר הפך לחברה לרכישת אדמות והקמת מושבות. נשיא הארגון היה אלכסנדר אהרנסון והמזכיר (במונחים של היום - מנכ"ל) היה עובד בן עמי. בין היוזמים להקמת הארגון ואחת הדמויות הבולטות בו היה עורך עיתון "דאר היום", איתמר בן-אב"י. כמו כן היה שותף להנהלת הארגון גם הברון פליקס דה מנשה, אחד מעשירי מצרים ומראשי הקהילה היהודית שם. ניסן רוטמן היה ממנהלי עסקי רכישת הקרקעות לעמותה.

הסתדרות "בני בנימין" נוסדה בשעה שמשבר כלכלי חמור פקד את מושבות ארץ ישראל בסוף העלייה השלישית ובני איכרים רבים עמדו לנטוש את המושבות. לדברי איתמר בן-אב"י, "התקוה היחידה [של בני המושבות הצעירים]... להתאכר על נחלת אבותיהם, התנדפה כעשן".[1]

לפיכך עלה הצורך, לדעת משפחת אהרונסון ושותפיה, ליצור ארגון שייצג את ציבור האיכרים במושבות ארץ ישראל לעומת הגוון השמאלני ה"קיצוני" של אחדות העבודה והפועל הצעיר[2] שאפיין לדעתם את ההסתדרות הציונית ערב הקמת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

היישוב הראשון שהקימו בני בנימין היה כפר אהרון (כיום שכונה בנס ציונה), ואחריו, בשנת 1924, הקימו יחד עם קהילת ציון אמריקאית על אדמות שנרכשו מהכפרים ג'ליל (אג'ליל) וסידנא עלי את המושבה הרצליה.

לשם ביצוע המטלות השונות הקימו בני בנימין בשנת 1924 את חברת "הנוטע" לנטיעת ועיבוד פרדסים – חברה שהייתה מעורבת גם בהעברת רכוש יהודי גרמניה לישראל – וכן את "בנק בני בנימין" ואת ה"חברה לפיתוח חוף נתניה" להקמת נתניה. באמצעות חברת הנוטע הקימו בני בנימין על אדמות אום חאלד את המושבה נתניה, ב-1932 את המושבה אבן יהודה, וכן את צור משה (ע"ש משה קופינס). כדגם לפעילותם ראו את אגודת נטעים אשר הקימה משקים למכירה לבעלי הון.[3]

בני בנימין שתפו פעולה עם משה איכילוב וקבוצת מענית שייסד, ואף ניסו ב-1934 להמשיך את הקמת כפר נורדאו על אדמות תל א-צאפי (תל צפית) אחרי שקבוצת מענית בניהולו של אפרים אילין פשטה רגל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עירית עמית כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, טבת תשס"ה, עמ' 82–87

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בני בנימין", דואר היום, 16 באוגוסט 1922.
  2. ^ אברהם אלמאליח, איתמר בן־אב"י, מכתב גלוי, דואר היום, 8 באוקטובר 1920.
  3. ^ ועידת בני בנימין, דבר, 10 ביוני 1926.