בני ברוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו בני ברוך

בני ברוך היא תנועה דתית חדשה העוסקת בתורת הקבלה של הרב יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים בתחילת המאה העשרים, ונקראת על שם בנו ואחד ממשיכיו, הרב ברוך אשלג.

התנועה הוקמה בשנת 1991 על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן ומציגה פרשנות משלה לגבי עיקרי היהדות וההיסטוריה היהודית. היא מגדירה קבלה בצורה שונה ממקובלים מהעבר ונושאת מאפיינים של תרבות הניו-אייג'.[1]

מערך אמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת בני ברוך מציגה נאו-קבלה אשלגית. הרב אשלג לימד פרשנות לזוהר על פי הקבלה הלוריאנית, וזאת בשילוב עם רעיונות מרקסיסטים ודגש פסיכולוגי. על פי הרב אשלג גאולת האנושות כרוכה בהפנמה ובישום של ערכי השוויון והערבות ההדדית בין בני אדם, והפיכתו של כל אדם באופן אישי לאלטרואיסט. דבר זה ניתן להגשמה על ידי הפצת "חכמת הקבלה" (כלומר הקבלה על פי פרשנותו של אשלג) ולימודה של זו בקבוצה, דבר שיאפשר טרנספורמציה פנימית אצל כל פרט, וממילא רבולוציה גלובלית לטובת כולם.[2]

תנועת בני ברוך ממשיכה דרך זו ומפתחת אותה. התנועה מפרשת את קבלת הרב יהודה לייב אשלג בצורה שחורגת מתפיסת הקבלה המסורתית. מושגים מסורתיים כמו ההלכה, האלוהות, ואף היהדות עצמה עוברים שינוי קיצוני.

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבלה הופכת בבני ברוך לדרך רוחנית אוניברסלית, כזו שמתמקדת בתודעתו של הפרט. הקבלה היא "שיטה להתפתחות רוחנית", "השיטה לחיבור עם הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה", או "השיטה להגיע אל השלמות".[3] בקבלה של בני ברוך המבנים המטאפיזיים של קבלת האר"י (עולמות, ספירות, פרצופים וכו') עברו תהליך של הפנמה ומבטאים לא את כוחות הקוסמוס אלא את הדינמיקה התוך-נפשית. תהליך הפסיכולוגיזציה מרחיק לכת עד כדי כך שעל פי הרב לייטמן גם המקרא אינו אלא אלגוריה לפנימיות נפשנו ("כל מה שכתוב בתורה מדבר על העולם הרוחני בלבד, ולא על זוטות של יום יום או הסיפור ההיסטורי של העם היהודי"),[4] והמשיח הופך מאדם לכוח רוחני חסר צורה.[5]

בנוסף, הקבלה על פי בני ברוך היא מדע: "הקבלה היא מדע על הנהגת המציאות"; "הקבלה היא מדע שמלמד איך לקבל נשמה ועל ידיה לרכוש חיים נצחיים".[6][7] הקבלה על פי בני ברוך משלימה אזורים שנסתרים למדע המודרני, אבל פועלת באופן שיטתי ומגלה עובדות על המציאות, ולכן מכונה "מדע". תלמיד הקבלה לומד אפוא כיצד פועלת המציאות. בסופו של דבר, אם יבין את המציאות נכונה וינהג על פי חוקיה, האדם יהפוך לדומה לאלוהים, וככזה לאלטרואיסט.[8] רק כך גם יהיה מאושר.[1]

הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההלכה בתנועת בני ברוך אינה מחייבת. אין חובה לקיים מצוות ("קיום מצוות לא שייך לעניין"), מפני ש"מהותן של המצוות היא ברוחניות ולא בעולם הזה."[9] על פי בני ברוך קיום מצוות פירושו לחיות חיים בהתאם לחוקי הקבלה, שהם חוקי הטבע: "הבורא עבורנו הוא חוקי הטבע הרוחניים ("אלה-ים" בגימטרייה = "הטבע" = 86), שאליהם אנו רוצים להידמות, ואותם לקיים. וזה נקרא "קיום תורה ומצוות". אדם שמקיים את חוקי הטבע הרוחני, נקרא מקיים מצוות."[10] מכיוון שכך, בני ברוך מבדילים את עצמם מהמגזר הדתי בישראל. הם תופסים את עצמם כמקובלים שמבינים את המשמעות הפנימית של התורה, ואילו שומרי מצוות מוגבלים לחיצוניות: "מקובל שחוקר את העולם העליון, ומגיע להכרת האלוקות, מזדהה עימה, ומתקרב לבורא לפי התכונות הרוחניות שרוכש, וכל זה לחלוטין לא שייך לקיום תורה ומצוות, כדרכו של המגזר הדתי בעם ישראל."[11]

אלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוהים בבני ברוך הוא כוח א-פרסונלי, שפעמים רבות מקביל על פי התנועה לטבע עצמו. האל, הנקרא בדרך כלל "הבורא", הוא המציאות כולה, והכוח המפעיל את המציאות.[12] על פי תפיסת בני ברוך הכוח הזה נמצא בנתינה מתמדת, ומטרת חיי האדם היא להידמות לו, ולהפוך מאגואיסטים לאלטרואיסטים. זאת ניתן לעשות על ידי לימוד הקבלה.

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות על פי תפיסת בני ברוך היא דרך רוחנית. "יהודי" הוא כל מי שמבקש להידמות לאלוהות.[13] ממילא גם לא-יהודים על פי ההלכה יכולים בעצם להיות "יהודים", ומוזמנים ללמוד קבלה.

הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה בבני ברוך היא בעלת חשיבות עליונה. על פי התנועה לימוד הקבלה חייב להתרחש בקבוצה. התלמיד הנכנס לקבוצה נדרש לבטל את דעתו ולהפקיע מעצמו את חוש השיפוט. "עליו להבין שאין לו שכל, שהוא עצמו טועה במאות האחוזים, ועליו לקבל את דעת החברה, מה שנקרא ללכת למעלה מדעת".[14][15] על האדם "להצטרף לחברה, ולדרוש ממנה שתעשה לו שטיפת מוח."[16] הציות המוחלט לדברי הקבוצה, שמקבלת את הוראותיה מהמקובל, הוא הכרחי על מנת שהעולם כולו יינצל משואה עולמית: "מוטב שנשמע בקול הנביאים והמקובלים עד לדורנו זה, ונקיים את המלצותיהם כלפינו, אחרת בהחלט נביא על עצמנו שואה עולמית".[17]

חזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזון של בני ברוך הוא יצירתה של חברה בה כל בני האדם יודעים את תורת הקבלה, ועל כן כולם בתהליך של טרנספורמציה פנימית לטובה. באופן אינדיבידואלי בתהליך הלימוד של הקבוצה אמור האדם לעבור 125 מדרגות של תיקום הדרגתי, במסגרתן הוא עולה מאי־ידיעה מוחלטת לידיעה שלמה. בסופו של המסע הרוחני האדם, שהפך למקובל, מקבל אל תוכו את האור האלוהי במלואו ומסוגל לעבור ממצב של "קבלה לשם קבלה" למצב של "קבלה לשם נתינה", דהיינו ממצב אגואיסטי למצב אלטרואיסטי.[18]

מבחינה קולקטיבית, מדובר בחברה שמתאפיינת בערבות הדדית ואחווה. חברה כזאת תונהג בידי המקובלים שאי אפשר יהיה לערער על החלטותיהם:

"מקובלים בעלי השגה יימצאו בראש כל הוועדות ובכל ערוצי הכוח בחברה, והם יקבעו מיהם ממשיכי הדרך. לא תהיה אפשרות לערער על החלטותיהם או להחליפם. המושג 'דעת הרוב' לא יהיה רלוונטי בחברה זו במובנו הפשוט. אדם המבין את חשיבות ההכנעה כלפי הנהגת המקובלים והמוכן להיכנע לה כמו אל הכוח העליון, הוא הראוי להתקבל לחברת הדור האחרון."

מיכאל לייטמן, הדור האחרון, המכון למחקר ע"ש הרב אשלג, 2006, עמ' 229

על פי התנועה, על כל היהודים, ועל כל האנושות בכלל, ללמוד את תורת הקבלה על פי פרשנותו של הרב לייטמן, ולא יתרחש אסון גדול. בשנת 2000 התראיין הרב לייטמן לעיתון 'וסטי' ברוסית וקבע כי

"כיום כבר לא נותר לנו זמן. המדינה על סף השמדה. בעידן הנאור של המאה העשרים ואחת, מסרבים שוב יהודים, בכל העולם, לראות ולשמוע, גם כאשר אסון חדש עומד בפתח: "המזרח התיכון החדש". [...] אפילו עכשיו, לאחר השואה, לאחר מה שהבורא עשה לנו, ולאחר שהוא החזיר אותנו לאדמתנו, במקום בו נותנים לנו הזדמנות אחרונה לבנות את בית-המקדש השלישי, אנחנו מנסים לסטות מהמשימות שלנו […] היום, כבר לא תהיינה יותר "גלויות", אבל הלחץ ילך ויגבר, עד שנקבל על עצמנו את משימתנו. [...] בכדי להציל היום את עם ישראל לא מספיקים כוחות המקובלים והסבל שלנו. יש הכרח לתמיכת כולם. […] אם לא ירצו לקבל את הידע הזה, המשמעות היא, שלא יוכלו לתמוך בנו המקובלים, וזה אומר שנפספס את האפשרות להציל את ישראל."

מיכאל לייטמן, הדור האחרון, המכון למחקר ע"ש הרב אשלג, 2006, עמ' 229

כדי לגרום לכך שכמה שיותר אנשים ילמדו קבלה עוסקת תנועת בני ברוך בפעילות הפצה מקיפה. בעבר חילקה חינמון ("קבלה לעם"), ואילו כיום היא מפרסמת את דבריה באתרי אינטרנט, ספרים שמוגשים להורדה בחינם, ערוץ טלוויזיה (ערוץ 66), ואף פעילים פוליטית (לתנועה מפלגה במועצה המקומית פתח תקווה, ואנשיה התפקדו לליכוד).

ההיסטוריה שמספרת תנועת בני ברוך שונה מזו שמספרים ההיסטוריונים. על פי בני ברוך ההיסטוריה היא מרוץ שליחים בין מקובלים גדולים, שהראשון שבהם הוא אברהם אבינו, והאחרון הוא מיכאל לייטמן. לאורך ההיסטוריה התגלות חלקים גדולים יותר ויותר של הקבלה, וזאת בהתאם לרמתם הרוחנית של הדורות בכל עידן. בעידן שלנו הקבלה מתגלה בשלמותה:

"חוכמת הקבלה היא שיטה המלמדת את האדם כיצד לחיות במציאות הפרושה לפניו. זוהי שיטת חיים שהתפתחה משך אלפי שנים על ידי אנשים מיוחדים בכל דור ודור-שזו הייתה משימתם. משך כל אותה העת, היא הוסתרה מעיני הציבור (שעדיין לא היה בשל לעסוק בה), עד לדור שלנו- הדור שבעבורו פותחה השיטה. לכן נכתב עליה בספר "הזוהר", בכתבי האר"י ובעל-הסולם, שממנו והלאה תהפוך שיטת הקבלה לשיטת חיים פשוטה ואמיתית שתתגלה לכולם ללא שום הגבלות. התהליך הזה החל בשנת 1995 ואנו שרויים כבר בעיצומו." [דרוש מקור]

על פי התנועה אנחנו נמצאים ב"דור האחרון", שהוא דור הגאולה. בדור הזה יגזר גורלה של האנושות, והיא תגיע להשתלמותה, אם בדרך קשה, כלומר אחרי אסונות רבים, ואם בדרך המלך, על ידי לימוד הקבלה.

מבנה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת בני ברוך מונה כמה עשרות אלפי אנשים בישראל, ועוד עשרות אלפים במרכזים שונים בעולם. היא מונהגת על ידי הרב ד"ר מיכאל לייטמן, כאשר תחתיו ממונים סגנים שאחראיים על תחומים שונים. מוקד התנועה ממוקם בפתח תקווה, אולם בבעלותה מרכזים רבים בארץ ובעולם. בעבר התנועה חילקה חינמון בשם "קבלה לעם", וכיום בבעלותה ערוץ טלוויזיה (ערוץ 66). פעילים של התנועה נבחרו בבחירות 2013 למועצת העיר פתח תקווה, שם זכתה סיעתם "ביחד" ל-4 מנדטים והייתה לסיעה הגדולה במועצה ולהפתעת הבחירות,[19] ואנשיה התפקדו לליכוד.[20] עיקר פעילות הלימוד והפצת הקבלה של התנועה מתבצע דרך רשת האינטרנט. לתנועה אתרים רבים עבור קהלים שונים, והשיעורים של הרב לייטמן מתורגמים ליותר משלושים שפות.

הפעילות המרכזית של הקבוצה היא לימוד קבלה. הלימוד מתבצע בעיקר באמצעות שיעור יומי, המתחיל בשלוש וחצי לפנות בוקר, ומועבר על ידי לייטמן.[21] בנוסף, התנועה עוסקת בפעילות חברתית מגוונת בתנועת בת, כגון 'הערבות', במסגרתה היא מטיפה לערכים כאלטרואיזם וערבות הדדית. בכל חודש פברואר מקיימת התנועה כנס גדול, "הקונגרס העולמי", שבו משתתפים אלפי אנשים.

תנועת בני ברוך נוהגת לתבוע אנשים וגופים שמפרסמים עליה פרטים שהיא אינה מעוניינת בפרסומם.[22] נכון לשנת 2017 מתנהלות בבתי המשפט תביעות שלה נגד תאגיד השידור הישראלי וגלי צה"ל.[23]

הפולמוס סביב לייטמן ובני ברוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללייטמן ולקבוצתו קמה התנגדות מצד חוקרים, וכן מצד רבנים ומקובלים. הביקורת עוסקת בדרך הלימוד ובעומקו, בהתאמת הלימוד לקהל היעד שאותו מלמד לייטמן ובדרך התנהלות התנועה.

חוקר הקבלה פרופ' משה אידל אמר שהוא "לא יודע מה הוא [= לייטמן] עושה, ולא בטוח שיש מי שמבין. באקדמיה מניחים שיש הרבה סוגים של קבלה, יש היסטוריה לקבלה, יש חילוקי דעות ויש ויכוחים, בעוד שאצלו הקבלה זה דבר מאוחד וברור. אנחנו מאוד משתדלים להבין - והוא כבר הבין". בתשובה לשאלה "עד כמה התיאור שלהם את הקבלה קרוב למה שאתה מכיר כקבלה?" ענה אידל: "קירבה מינימלית... ודאי שאפשר למצוא בקבלה עניינים של יחסים מתוקנים, אבל יש דברים אחרים שהם לאין ערוך יותר חשובים ולא מופיעים פה בכלל: למשל הדגשה על ייחוד העם היהודי ופרו ורבו".[24]

בין הרבנים המבקרים את לייטמן: הרב שלמה אבינר, הרב ארז משה דורון,[25] הרב אורי שרקי,[26] הרב יובל שרלו[27] והרב יעקב אריאל.[28]

מספר מקובלים, חלקם תלמידי הרב ברוך שלום הלוי אשלג, יצאו, במפורש או ברמז, נגד לייטמן וקבוצתו. חלקם כללו את הביקורת נגד לייטמן עם הביקורת על שרגא ברג, ותקפו את פעולתם של השניים להפצת תורת הקבלה תוך ביטול האזוטריות (מובנות לקהל אליטיסטי מצומצם בלבד) שלה.

המרכז הישראלי לנפגעי כתות והארגון החרדי "יד לאחים" ייחסו ל"בני ברוך" מאפיינים כיתתיים. במאי 2010 הגישה בני ברוך תביעה בסך 700 אלף ש"ח נגד המרכז לנפגעי כתות ונגד מנכ"לית הארגון, דנית קרן, בעקבות ראיון שבו עסקה קרן בגואל רצון ובבני ברוך. התביעה הסתיימה בגישור שקיבל תוקף של פסק דין במסגרתו פרסמו קרן והמרכז לנפגעי כתות הבהרה על פני חצי עמוד בעיתון ישראל היום, ובה התנצלו וכתבו כי לא הייתה להם כוונה לייחס לבני ברוך מעשים פליליים או להשוותם לגורמים עברייניים.[29] בנוסף, המרכז הישראלי לנפגעי כתות התחייב להסיר את שמה של עמותת בני ברוך מכל פרסומיו.[30] עם זאת, באוגוסט 2017 פרסם המרכז שוב באתרו טענות כלפי הקבוצה, לאחר שלדבריו צבר מידע נוסף לגביה.[31]

תומר פרסיקו כתב כי בהתבסס על טענותיו של בן-טל, הוא מניח שהמאפיינים הכיתתיים של התנועה מתרככים ככל שהיא צוברת אוהדים, והיא חווה מעבר מקבוצה מסורה בעלת היררכיה נוקשה לזרם, "וכפי הנראה זרם חשוב", שמטבעו יש לו קהל רחב שאינו בהכרח אדוק.[32] הדבר התבטא בהקלה ובהגמשה של התקנות הקפדניות, והתאפשרה קליטה של בעלי מחויבות מעטה לדרך 'בני ברוך'. במקביל, יש גורמים המעוניינים לשמור על המבנה הישן. פרסיקו העריך כי התנועה מצויה ב"צומת דרכים" בעניין זה, ולמרות התגמשותה "יש עוד דרך לעשות כדי שהתנועה תיפטר מכמה מאפיינים כיתתיים".[33] ככלל, תנועת "בני ברוך" מתנערת מהניסיון לייחס לה מאפיינים כיתתיים ונוהגת לתבוע דיבה על כל פרסום שמייחס לה מאפיינים כאלה. בחלק מהמקרים נמנעו כלי תקשורת מפרסום כתבות או הסירו מהאינטרנט כתבות שפורסמו, עקב חשש מתביעה.

ב-15 בנובמבר 2017, שידרה התוכנית 'שטח הפקר' בערוץ התאגיד תחקיר על אודות בני ברוך. בתחקיר הובאו עדויות שלפיהן ראשי הקהילה שולטים בחיי חסידיהם, מחזיקים בעמדות שוביניסטיות לגבי מעמד האישה והסתירו מקרה שבו אחד מחברי הקבוצה התאבד.[34] בתגובה לפרומו לתוכנית, פרסמו בני ברוך בערוץ היוטיוב שלהם תגובה של יועצם המשפטי, חנוך מילביצקי.[35]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שי בן-טל, 'בני ברוך' - סיפורה של קבוצה דתית חדשה, אקדמות, תש"ע, כ"ה, עמ' 146-169
  2. ^ בועז הוס, 'קומוניזם אלטרואיסטי': הקבלה המודרניסטית של הרב אשלג, עיונים בתקומת ישראל, 16, 2006, עמ' 109–130
  3. ^ מיכאל לייטמן, קבלה לעם: הספר, קבלה לעם, 2007, עמ' 28, 105, 110
  4. ^ מיכאל לייטמן, נפגשים עם קבלה: אישי ציבור ואמנים משוחחים על משמעות החיים, קבלה לעם, 2008, עמ' 132
  5. ^ מיכאל לייטמן, נפגשים עם קבלה: אישי ציבור ואמנים משוחחים על משמעות החיים, קבלה לעם, 2008, עמ' 119
  6. ^ מיכאל לייטמן, חוויה ושמה קבלה, קבלה לעם, 2006, עמ' 74
  7. ^ שי בן-טל, 'בני ברוך' - סיפורה של קבוצה דתית חדשה, אקדמות, תש"ע, כ"ה, עמ' 156
  8. ^ מיכאל לייטמן, מבט לקבלה, קבלה לעם, 2006, עמ' 217; שי בן-טל, 'בני ברוך' - סיפורה של קבוצה דתית חדשה, אקדמות, תש"ע, כ"ה, עמ' 155
  9. ^ מיכאל לייטמן, נפגשים עם קבלה: אישי ציבור ואמנים משוחחים על משמעות החיים, קבלה לעם, 2008, עמ' 27, 131
  10. ^ מיכאל לייטמן, נפגשים עם קבלה: אישי ציבור ואמנים משוחחים על משמעות החיים, קבלה לעם, 2008, עמ' 15
  11. ^ מיכאל לייטמן, נפגשים עם קבלה: אישי ציבור ואמנים משוחחים על משמעות החיים, קבלה לעם, 2008, עמ' 28
  12. ^ Michael Laitman, Kabbalah, Science and the Meaning of Life, Laitman Kabbalah Publishers, עמ' 179
  13. ^ מיכאל לייטמן, מבט לקבלה, קבלה לעם, 2006, עמ' 229
  14. ^ מיכאל לייטמן, הערבות, קבלה לעם, 2005, עמ' 212
  15. ^ יונתן מאיר, גילוי וגילוי בהסתר: על 'ממשיכי' הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד, קבלה, 16, תשס"ז
  16. ^ מיכאל לייטמן, הערבות, קבלה לעם, 2005, עמ' 204
  17. ^ מיכאל לייטמן, מבט לקבלה, קבלה לעם, 2006, עמ' 217
  18. ^ שי בן-טל, 'בני ברוך' - סיפורה של קבוצה דתית חדשה, אקדמות, תש"ע, כ"ה, עמ' 155
  19. ^ שבתי בנדט‏, להיט הבחירות בפתח תקווה: "הכינוי משיחיים - ספין", באתר וואלה! NEWS‏, 8 בנובמבר 2013
  20. ^ זאב קם, דאגה בליכוד: חברי "קבלה לעם" מתפקדים למפלגה, באתר nrg‏, 21 בינואר 2014
  21. ^ שי בן-טל, 'בני ברוך' - סיפורה של קבוצה דתית חדשה, אקדמות, תש"ע, כ"ה, עמ' 158
  22. ^ אורי בלאוקבלה לעם, ומיליונים לקופה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012; שוקי טאוסיג, לא תשתיקו אותנו, באתר העין השביעית, 22 ביוני 2016
  23. ^ איתמר ב"ז, "טענות מסמרות שיער", 25 באוקטובר 2017, באתר העין השביעית
  24. ^ אורי בלאוקבלה לעם, ומיליונים לקופה, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2012
  25. ^ ארז משה דורון, ‏"קבלה לעם?", שאל את הרב, באתר כיפה, ז סיון תשס"ז
  26. ^ קבלה לעם, באתר שיעורי הרב אורי שרקי
  27. ^ יובל שרלו, ‏קבלה לעם, שאל את הרב, באתר כיפה, כ"ב סיון תשס"ז
  28. ^ אגודת "בני ברוך", שאל את הרב, אתר ישיבה.
  29. ^ "הודעת התנצלות"' ישראל היום, 27 בספטמבר 2011, עמ' 21
  30. ^ פסק הדין ת"א (מחוזי תל אביב) 20693-05-10 עמותת בני ברוך נגד גב' דנית קרן והמרכז הישראלי לנפגעי כתות בע"מ
  31. ^ בני ברוך / קבלה לעם / לייטמן, אוגוסט 2017, באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות (תאריך אחזור: 31 בדצמבר 2017)
  32. ^ תומר פרסיקו, פגישה עם הרב לייטמן
  33. ^ תומר פרסיקו, תביעת ענק הוגשה נגד תנועת "בני ברוך"
  34. ^ סרטונים שטח הפקר - סודות הקבלה, כאן 11, 15 בנובמבר 2017
  35. ^ סרטונים תגובת עו"ד חנוך מילביצקי, היועץ המשפטי של "קבלה לעם", קבלה לעם, 15 בנובמבר 2017