בני הנביאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בני הנביאים הוא שמה של קבוצה חברתית בעם ישראל המוזכרת במספר מקומות במקרא, אשר שימשה כחברה נפרדת לאותם הרוצים לזכות בנבואה. קבוצות דומות מוזכרות גם בשמות להקת נביאים וחבל נביאים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זה הייתה מתלמדת בדרכי הנבואה וחכמתה, מתוך שאיפתם של חבריה לזכות בנבואה. כמו כן, תיאורו של הנביא כאדם המופרש מכל עסק בהבלי הזמן, ורק הוגה באל ובהשגת חכמות כלליות ומטאפיזיות, חייב יצירת חברה נפרדת המאפשרת לאדם להתנתק מההמון, ולשהות יחד עם החפצים בשאיפה רוחנית זו[דרוש מקור].

הרמב"ם מתאר את בני הנביאים:

אלו שהם מבקשים להתנבא, הם הנקראים בני הנביאים[1]. ואף על פי שמכוונין דעתן אפשר שתשרה שכינה עליהן, ואפשר שלא תשרה[2].

משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ז'

מן הטכניקות המתוארות בנוגע לדרכם של בני הנביאים לזכות בנבואה ניתן לציין את השימוש בכלי נגינה: "ולפניהם נבל ותֹף וחליל"[3], והסרת הבגדים: "ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא"[4].

חוקר המקרא ג'יימס ויליאמס משער ש"בני הנביאים" הוא כינוי לקבוצה המתגבשת תחת הנהגתו של נביא כריזמטי, המכונה אביהם של חברי הקבוצה. שימוש בכינוי "אב" כלפי נביא מופיע בקריאה: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", המתייחסת לאליהו (מלכים ב ב, יב) ולאלישע (שם יג, יד). לדברי ויליאמס, מוסד הנבואה, ובכלל זה בני הנביאים, היה בקונפליקט מתמיד עם מוסד המלוכה. תחת הנהגתם של אליהו ובעיקר של אלישע, החלו בני הנביאים להתגבש כתנועה מאורגנת החותרת בפועל תחת השלטון, והם נרדפו על ידיו כמתואר במקרא. בימי אלישע הצליחו בני הנביאים להביא להפיכה, שבה הופל שלטון בית עמרי ומונה מלך מטעמם, יהוא, שמימש את השקפת עולמם המונותאיסטית.[5]

מקומות מושבם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המתואר בספר שמואל, קבוצות של נביאים התגוררו בגבעת האלוהים, ובאזור מגוריו של שמואל עצמו - בניות ברמה.

בימי אלישע הנביא, מוזכרות קבוצות בני נביאים שישבו ביריחו ובבית אל[6], בגלגל[7], ועל גדות הירדן[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה במשמעות התואר 'בן' לפי הרמב"ם, ראו מורה הנבוכים חלק א' פרק ז'
  2. ^ להרחבה בתנאים הנדרשים לנבואה לפי הרמב"ם, ראו מורה הנבוכים חלק ב' פרק לו'
  3. ^ ספר שמואל א', פרק י', פסוק ה', וראו גם ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק ט"ו
  4. ^ ספר שמואל א', פרק י"ט, פסוק כ"ד
  5. ^ James G. Williams, "The Prophetic 'Father': A Brief Explanation of the Term 'Sons of the Prophets'", Journal of Biblical Literature 85 (1966), pp. 344-348
  6. ^ ספר מלכים ב', פרק ב', פסוקים ג'-ה'
  7. ^ ספר מלכים ב', פרק ד', פסוק ל"ח
  8. ^ ספר מלכים ב', פרק ו', פסוק א'
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.