בני הנדל

בני הנדל

צילום משנת 2015
לידה	6 באוגוסט 1946 (בן 76) בראשוב, ממלכת רומניה
מדינה

בני הנדל (נולד ב-6 באוגוסט 1946) הוא שדרן רדיו, מנחה, קריין אמנותי, עורך ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה

הנדל נולד בעיר בראשוב בשנת 1946 ועלה עם הוריו בשנת 1959 מן העיר סיביו שבטרנסילבניה, רומניה. הוריו יוצאי בוקובינה היו ניצולי שואה מטרנסניסטריה. הנדל הוא בוגר התיכון ליד האוניברסיטה והחוגים לבלשנות ולאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.

את דרכו האמנותית החל ב-1969 כשחקן-זמר בהפקת תיאטרון החאן הירושלמי "כלאדם" - מחזמר ימי-ביניימי בבימויו של אריה זקס, שם מילא את תפקיד האלוהים.

בשנת 1970 היה לשחקן רדיו בתסכיתי ילדים ונוער בקול ישראל, לצד אריה אלדד, בצלאל לוי, דויד גרוסמן, חנוך רוזן, מוטי ברכאן, עליזה רוזן ואחרים. ב-1974 התמנה לעורך, קריין ומגיש בקול ישראל. בשנות ה-70 התפרסם בהגשת תוכניות השבת "זמר שכזה" ו"ציוניוני הדרך" ברשת ג'.

ב-1979 השתתף בדיבוב סדרת ההנפשה המיתולוגית "היה היה - האדם", במסגרת הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

בשנים 1980–1982 שימש שליח הסברה וחינוך בארצות הברית, מטעם הסוכנות היהודית.

עם חזרתו מן השליחות קיבל עליו לערוך ולהגיש ברשתות קול ישראל תוכניות בנימה אישית:

• שבשבת – שירי עמים
• טיוטות – מילים פוגשות צלילים
• חוגה: שיחות עם יוצרים וטיילים בשילוב מוזיקת עולם
• אקדמיה באלף: ראיונות עם מרצים מן האקדמיה בנושאי מומחיותם

לשידוריו היה קהל מאזינים מסור, ועם פרישתו המוקדמת לגמלאות, ב-2005, ניהלו מאזיני רשת א' מערכה כדי לאפשר את המשך תוכניותיו במסגרת עצמאית.

הנדל מופיע כמנחה בכנסים, טקסים וערבי מוזיקה וספרות בישראל ומחוצה לה, באוניברסיטאות ובמכוני תיעוד, תרבות ומחקר: יד ושם, יד יצחק בן-צבי, בית אבי חי, בית שלום עליכם, ספריית בית אריאלה, משכנות שאננים ועוד. הוא מופיע כמנחה וקריין אמנותי בקונצרטים, עם התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הבארוק ירושלים, הקאמרטה הישראלית ירושלים, אנסמבל פניקס, אנסמבל מיתר, שלישיית עתר, ועוד. הוא כותב את תוכניות הקונצרטים של הקאמרטה הישראלית ירושלים.

הנדל הוא מתרגם של פרוזה ושירה. בין המשוררים שאת שיריהם תרגם: וורדסוורת', טניסון, ויסטן יו אודן, אדמונד ברק, היינריך היינה, ברטולט ברכט, איציק מאנגר, לאונרד כהן, ד"ר סוס, של סילברסטיין ואלן אלכסנדר מילן. שירי מילן, וורדסוורת' וטניסון בתרגומו הפכו ליצירות מוזיקה קאמרית בידי המלחין משה זורמן והושמעו בשנת 2010 בפסטיבל קול המוסיקה בגליל העליון בכפר בלום ובפסטיבל "מאסטרו עין הוד".

באוקטובר 2020, במסגרת המחאה נגד בנימין נתניהו, תרגם הנדל את שיר המחאה הקטלאני "היָּתֵד" מאת ליואיז ליאק (Lluis Llach, L'ESTACA) וביצע אותו יחד עם בני משפחתו וידידים. הסרטון של ביצוע השיר, בהפקתו של הנדל ויוני חיימוביץ' ובבימויו של מיכאל (מוקי) הדר, הועלה לאחר יוטיוב וזכה ל-20 אלף צפיות בשלושת הימים הראשונים להעלאתו.

הנדל נשוי לנירה, אב לשני בנים.

מתרגומיו

• תיק אדום לקאלן, מאת ג’יימס מיטשל, תל אביב: עם עובד, 1981
• בקצה מדרכת הרחוב, שירים וציורים מאת של סילברסטיין, הוצאת אדם, תל אביב, 1985
• אנחנו שבעה מאת ויליאם וורדסוורת', בכתב העת פרוזה, יולי 1987
• שירים מאת א.א. מילן, בכתב העת פרוזה, יוני 1988
• אור בעלית הגג, שירים וציורים מאת של סילברסטיין, עם בנו שחר הנדל, תל אביב: ספרי עליית הגג, 1993
• ליפול למעלה, שירים וציורים מאת של סילברסטיין, עם בנו אוֹרי הנדל, תל אביב: הוצאת מודן, 1997
• הימים הצבעוניים שלי, מאת דוקטור סוס, תל אביב: מודן, 1997 (השיר הולחן ומושר בידי הזמר דודו טסה)

מפרי עטו:

• אלפרד לורד טניסון, גבירת טירת שאלוט; תירגם מאנגלית בני הנדל, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2009

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בני הנדל בוויקישיתוף

• בני הנדל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• בני הנדל, באתר בית לזמר העברי
• בני הנדל, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית