בני עורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני עורי
בני עורי ברשות השידור
בני עורי ברשות השידור
לידה 2 בדצמבר 1955 (בן 65)
מעסיק הערוץ הראשון

בני עורי (נולד ב-2 בדצמבר 1955) הוא איש טלוויזיה ורדיו ישראלי.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו העיתונאית החל בקורס כתבי הספורט של רשות השידור. עם סיום הקורס, בשנת 1977 הצטרף למחלקת הספורט של הערוץ הראשון, שם שימש ככתב, עורך ובמאי, במסגרת התוכניות: "מבט ספורט", "משחק השבוע", ו"מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". משנת 1980 שימש ככתב חוקר בתוכנית "כולבוטק", ובשנת 1987 הפך לעורך התוכנית.
בשנים 1988–1991 ערך והפיק את מגזין המדע, הבריאות והטבע תצפית, בהגשת יעל דן ופרופ' יורם לס.
בדצמבר 1991 ייסד, ערך והיה אחד המגישים של תוכנית הבוקר הראשונה של הערוץ הראשון "בוקר טוב ישראל". בנוסף, ערך והפיק את תוכנית האירוח של גבי גזית- "הלילה". בשנת 1994 מונה לעורך משנה של התכנית "מבט שני".
בשנת 2001 ביים וערך כתבות במסגרת התוכניות "חשיפה" ו"גלוי נאות" שערך והגיש חנן עזרן, ובשנת 2006 יצר יחד עם נאווה אחירון את התוכנית "כך היה", ושימש כעורך ומפיק התכנית במשך 3 שנים. בשנת 2008 יצר וערך את התוכנית "ביקורטיוי" – מגזין שבועי בנושאי מדיה ותקשורת, ולאחר מכן שימש כמפיק ועורך אחראי בארץ על שידורי האולימפיאדות בבייג'ינג ובלונדון. עורי שימש כשליח רשות השידור במשחקים הפארלימפים בבייג'ינג ובלונדון: לטלוויזיה ול"קול ישראל".

משנת 2006 שימש ככתב ב"יומן" ליל שבת, וככתב לענייני ארכאולוגיה ב"מבט". על כתבתו "הבית ברחוב טרומפלדור 40 בתל אביב" זכה בשנת 1986 בפרס כינור דוד מטעם העיתון ידיעות אחרונות.


רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורי היה ממקימי רדיו קול רג"ע, הרדיו האזורי של הגליל והעמקים, וכן שימש כמנהל התוכניות של התחנה. בנוסף, ערך והגיש בתחנה תוכניות רבות. בשנת 2016 הגיש את התוכנית "ארץ הצבי" ברשת א' של קול ישראל, ותוכניות אירוח ברדיו של האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת שירות המילואים של עורי בגלי צה"ל, ובמסגרת המחלקה הצבאית ערך עשרות תוכניות תעודה על פעולות ואירועים צבאיים.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אח"י אילת – הפלגה אחרונה" (1987) – סרט תעודי על אניית חיל הים המשחתת "אח"י אילת" שהוטבעה על ידי הצי המצרי באוקטובר 1967. שודר בערוץ הראשון.
  • "גיבורים בעל כורחם" (1988) – סדרת סרטי תעודה שסיפרה את סיפוריהם של קצינים וחיילים שנקלעו למצבים קשים בקרבות תחת אש ובין המלחמות, והצליחו לשרוד באומץ ובגבורה. שודר בערוץ הראשון.
  • "בשבר של שנייה" (1990) – סרט תעודי על סיפורם של שני חיילי צה"ל: נתן אלבז ודב גינזבורג שקפצו על רימון חי שהתפוצץ, והצילו בכך חיי חבריהם החיילים. שודר בערוץ הראשון.
  • "כל מה שיורה" (1994) – סרט תעודי שמספר את סיפור העזרה הצבאית שהעניקה צ'כוסלובקיה לישראל במלחמת העצמאות ואחריה. שודר שודר בערוץ הראשון.
  • "עין תחת עין" (1995) – סרט תיעודי במסגרת סדרת סרטי התעודה ההיסטוריים "הנוקמים" שתיעדה את הנקמה היהודית והישראלית בפושעי המלחמה הנאציים לאחר מלחמת העולם השנייה. שודר בערוץ הראשון.
  • "מדולפין לתקומה" (2000) – סרט תעודה העוקב במשך שנתיים וחצי אחר בניית שלוש הצוללות הישראליות מדגם "דולפין" במספנות בגרמניה. הסרט נעשה במסגרת יחידת ההסרטה של דובר צה"ל, עבור חיל הים. שודר ביום העצמאות בערוץ 2.
  • "חומה של תקוה" (2008) – סרט תיעודי על הספורטאים הישראליים במשחקים הפאראלימפיים בבייג'ינג בחודש ספטמבר 2008. שודר בערוץ הראשון.
  • "אחיות לנשק" (2008) – סרט תיעודי על לוחמות יהודיות שלחמו בגדוד הליטאי של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. הסרט נעשה במסגרת הסדרה: נשים במלחמה". שודר בערוץ הראשון.
  • "המחתרות במנהרת הזמן" (2010) – סרט תיעודי על גירוש אנשי אצ"ל ולח"י למחנות המעצר באפריקה על ידי שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1944. שודר בערוץ הראשון.
  • "שמעון פרס – מאה השנים הראשונות" (2016) – סרט תעודי על הנשיא התשיעי של ישראל. שודר בערוץ הראשון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תוכניותיו "תצפית" ו"גיבורים בעל כורחם" זכה בשנת 1991 בפרסי "תפוח הזהב", מטעם הנהלת רשות השידור. ובפרס "כינור דוד" זכה בשנת 1986 על כתבתו- "הבית ברחוב טרומפלדור 40 בתל אביב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]