בני רכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בְּנֵי רֵכָב (נקראים גם: רֵכָבִים), הם משפחה וכת, מבניו של 'יהונדב בן רכב'[1]. הרכבים ישבו ביהודה, ונודעו בדרך חייהם הסגפנית, אשר חיו בה, על פי הוראתו של אביהם. יש הסבורים כי בני רכב היו כוהנים[2], ולדעת אחרים[3] היו גרים בני השבט הקיני, צאצאיו של יתרו חותן משה.

יהונדב בן רכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהונדב מוזכר לראשונה בספר מלכים, כמי שהצטרף ותמך רעיונית, ומעשית, במלך יהוא, בעת שכינס בעורמה, את כל נביאי הבעל, למקום אחד, והרג אותם.

  • "וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם וַיִּמְצָא אֶת-יְהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲיֵשׁ אֶת-לְבָבְךָ יָשָׁר כַּאֲשֶׁר לְבָבִי עִם-לְבָבֶךָ, וַיֹּאמֶר יְהוֹנָדָב יֵשׁ וָיֵשׁ, תְּנָה אֶת-יָדֶךָ; וַיִּתֵּן יָדוֹ, וַיַּעֲלֵהוּ אֵלָיו אֶל-הַמֶּרְכָּבָה. וַיֹּאמֶר לְכָה אִתִּי, וּרְאֵה בְּקִנְאָתִי לַה'; וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ, בְּרִכְבּוֹ"[4].

בהמשך לאחר כ- 200 שנה, בספר ירמיהו, מוזכרים צאצאיו של יהונדב, בהקשר של ציוויו של אביהם, והקפדתם הרבה לשמור את הציווי.

  • "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר: הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדִבַּרְתָּ אוֹתָם וַהֲבִאוֹתָם בֵּית ה' אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן... וָאֶתֵּן לִפְנֵי בְּנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן: וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם, וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם...וַנִּשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב אָבִינוּ, לְכֹל, אֲשֶׁר צִוָּנוּ..."[5].

מפסוקים אלו נלמד על אישיותו של יהונדב, שהיה מוכר כאיש דת קנאי, ועל כן צירף אותו המלך למשימת חיסול נביאי הבעל, וכן על האופי הסגפני שבו חי, וכך גם ציווה לבניו לנהוג: איסור שתיית יין, איסור על עבודת אדמה, איסור בניית בית קבע, ואימוץ דרך חיי נוודות.

בני רכב וחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל, קשרו את בני רכב עם יתרו, בהסתמך על הפסוקים:

  1. "וּמִשְׁפְּחוֹת סֹפְרִים ישבו (יֹשְׁבֵי) יַעְבֵּץ, תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים; הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים, מֵחַמַּת אֲבִי בֵית-רֵכָב"[6]
  2. " וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים, אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, מִדְבַּר יְהוּדָה, אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד; וַיֵּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב אֶת-הָעָם"[7].

מפסוק אחד עולה שהקינים באים מחמת אבי בית רכב, ומפסוק שני מובן שיתרו הוא הקיני, מכאן הקשר בל יינתק בין הקינים לבין בני רכב.

מאמרי חז"ל רבים, נאמרו בקשר עם בני רכב, וכולם מדברים בשבחם.

דבריו של רב סימאי מתייחסים לדברי בלעם כאשר הוא מסיים "לא בהצלחה" את המשימה שהטיל עליו בלק בן ציפור " וַיַּרְא, אֶת-הַקֵּינִי, וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: אֵיתָן, מוֹשָׁבֶךָ, וְשִׂים בַּסֶּלַע, קִנֶּךָ"[8]. בלעם רואה בחזונו, את בני רכב, צאצאיו של יתרו, היושבים בלשכת הגזית, והוא שואל בתמיהה, הרי כולנו היינו באותה עצה נגד עם ישראל, ואיך זכו בניך לשבת במקום כה רם? אלא, אומרים חז"ל, שכך זכו בניו של יתרו, בגלל שברח אביהם.

  • אמר רבי נתן: "גדול הברית שנכרת עם יונדב בן רכב, מן הברית שנכרת עם דוד, שהברית שנכרת עם דוד לא נכרת אלא על תנאי... אבל הברית שנכרת עם יונדב בן רכב לא נכרת עמו על תנאי"[9]

רבי נתן מבטא את החיבה הרבה שרחשו חז"ל לבני רכב, בגלל נאמנותם לציוויו של אביהם, בעוד שישראל אינם נאמנים לדבר ה'. לכן אצל דוד המלך נאמר: "לְעוֹלָם, אשמור (אֶשְׁמָר-) לוֹ חַסְדִּי; וּבְרִיתִי, נֶאֱמֶנֶת לוֹ, וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ; וְכִסְאוֹ, כִּימֵי שָׁמָיִם, אִם-יַעַזְבוּ בָנָיו, תּוֹרָתִי; וּבְמִשְׁפָּטַי, לֹא יֵלֵכוּן, אִם-חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ; וּמִצְו‍ֹתַי, לֹא יִשְׁמֹרוּ, וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם; וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם". כלומר: בריתו של ה' עם דוד מותנית בהליכה בדרכיו. ואילו אצל יהונדב נאמר: "לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת--אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל: לֹא-יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן-רֵכָב, עֹמֵד לְפָנַי--כָּל-הַיָּמִים". כלומר: ברית עולם, ללא כל תנאי.

  • עם זאת העבירו חז"ל ביקורת על כך שיהונדב חָבַר למלך יהוא, ולדבריהם, זאת הסיבה שבספר ירמיהו הוא נקרא יונדב ללא האות ה"א (יהונדב).[10]
    "וכן אתה מוצא ביונדב, שמתחילה היו קוראין אותו יהונדב, וכשבא לאותו מעשה, פחתו לו אות אחת ונקרא יונדב, שנאמר: בהתחברך לרשע פרץ ה׳ מעשיך".

בני רכב והנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רכב בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רכב ביצירת עגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רכב ב"שמשון" של ז'בוטינסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בספרו של זאב ז'בוטינסקי "שמשון" מוזכרים בני רכב. כששמשון בורח למדבר מפני הפלשתים (לאחר שריפת ברגם וסמדר) הוא שוהה "שבעה ימים ושבעה לילות על שפתו הדרומית של ים המוות, באוהלו של בן רכב." (ז'בוטינסקי (2007): עמ' 159). מסופר על בני רכב שאין מנהגם להזכיר את שם האב של האדם ושכולם נקראים פשוט "בני רכב" למען השוויון. על אליאון (בן רכב אצלו שמשמון שוהה) מסופר שיש לו שישה בנים, כולם נשואים ומרובי ילדים. בני רכב עוסקים ברעיית עזים, חציבת מלח וייצור כלי חומר. הם יוצרים את כל הכלים חוץ מכדים ליין כי זה חטא שאסר עליו נביאם יונדב. חטא נוסף עבורם הוא לשבח בן אנוש, שכן כל האנשים שווים. אליאון המארח מסביר לשמשון שבני רכב אינם מבני ישראל אבל שהאל שלהם הוא אותו האל. הוא מספר לו שהם בניו של קין שהיה עובד האדמה הראשון בעולם ושהם מכפרים על החטא שהוא חטא. לפי אליאון נביאם יונדב הורה להם לכפר על החטא הגדול שקין עשה כשרצה לחלק את האדמה לחלקות. ההוראה כוללת איסור הכבדה על האדמה ועל חרישה ובניית מבנים מאבן. כמו כן, אסור להם לשפוך דם (ולכן הם גם מנועים מיין). אליאון בן רכב נותן לשמשון את בתו עדנה והיא יולדת לשמשון שני בנים: "אליאהבני" ו"עדאלאורי".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזכר 4 פעמים בתנ"ך (פעם במלכים ב' פרק י', פסוק ט"ו, ו-3 פעמים בספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוקים: ח', י"ד, ט"ז)
  2. ^
  3. ויקיטקסט שמות_הצדיקים, באתר ויקיטקסטתחת הערך צדיקי התנ"ך, דברי הימים, "ואלה הלוים", שם מופיע יונדב בן רכב יחד עם החשמונאים
  4. ^ רש"י ירמיה ל"ה ב; ספרי זוטא י כ"ט ; מכילתא דרשב"י יח כ"ז
  5. ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוקים ט"ו-ט"ז
  6. ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ה, פסוקים א'-י"ט
  7. ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ"ה
  8. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ט"ז
  9. ^ ספר במדבר, פרק כ"ד, פסוק כ"א
  10. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, ספרי מופת לבתי ספר, הוצאת שוקן, תש"ד, עמ' פ"ב, באתר HebrewBooks
  11. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, פרנקפורט, תרצ"א, עמ' 190, באתר HebrewBooks