בנציון רסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנציון רסקין
לידה 1890
נזנה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
נהרג 1 בספטמבר 1930 (בגיל 40 בערך)
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות היום יום הולדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנציון (בן ציון) רסקין (ראַסקין; 18901 בספטמבר 1930) היה סופר יידיש ועברית ומתרגם. כתב גם בשם העט "פֿעטער בן-ציון" ("הדוד בן-ציון").

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנציון רסקין נולד בעיירה נזנה שליד מוהילב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, באזור רוסיה הלבנה (בתחומי בלארוס של ימינו) בשנת 1890, למשפחת רבנים. למד במסלול מסורתי, ב'חדר', ואחר כך בישיבה; אך במקביל למד גם לימודי חוץ, סיים את הגימנסיה היהודית בקייב, אוקראינה, והשתלם במקצועות הבלשנות והמתמטיקה. עם סיום לימודיו התקבל לעבודה כעוזר למהנדס רכבות, ועבד בהנחת פסי מסילת ברזל.

בשנת 1905 עבר לוורשה, פולין הרוסית, היה מורה ופעיל מהפכני בתנועת "פועלי ציון", ונעצר בידי משטרת הצאר. לאחר שחרורו מהמעצר שב להוראה והתחייב שלא לעסוק עוד בפעילות מהפכנית. בעת מלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר אודסה שבאוקראינה, ושם חינך ולימד בבית יתומים יהודי על שם יאנוש קורצ'אק שם גם הכיר את חנה, אשתו לעתיד שעבדה כגננת.

בשנת 1922 עלה רסקין לארץ ישראל, והשתלב במערכת ההוראה שבקיבוצים הצעירים. בין השאר היה מורה בעין חרוד, בתל יוסף ובקריית ענבים. בכל שנותיו בארץ כתב ערך והוציא לאור את ספרי הילדים שלו. אחדים מהם נכתבו ישירות בעברית, ואחדים הוא תרגם בעצמו מספרי היידיש המוקדמים שלו. יצירתו מצטיינת בלשונה העממית והפשוטה, והיא עשירה בהומור. הוא גם עיבד ללשון ימיו אגדות עתיקות וסיפורים ישנים. תרגומו הידוע ללשון יידיש הוא של "שירת היאותה" מאת הסופר האמריקאי הנרי וודסוורת' לונגפלו, שתורגם גם בידי המשורר יהואש.

בראש השנה 1930 טבע בנציון רסקין ומת בחוף הים של תל אביב, בן ארבעים במותו. השאיר אחריו אישה ובת ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.[1]

מבין שירי הילדים שכתב, מושרים עד היום: "היום יום הולדת" שכתב לכבוד יום הולדתה החמישי של בתו אסתר (לחן: ורדה גלבוע) ו"רק ביום הולדת" (לחן: מרק ורשבסקי).

את השיר שיר ערש לבובה הוא כתב למנגינה ידועה של שיר ערש גרמני מהמאה ה-18 Schlafe, mein Prinzchen, schlaf ein.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דער בער: א מעשה’לע פון דער סעריע "קינדער-גאראטן" [מעשה בדוב, מהסדרה לילדי הגן], געצייכענט: אליעזר ליסיצקי. דערציילט: פעטער בן-ציון [פסעוודאנים], קייב: 1919
  • דער מילנער די מילנערין או די מילשטיינער, דערציילט פון פעטער בן ציון, ורשה: 1922
  • דב בן דבש, צייר חיים גולדברג, ורשה: תרבות, 1923
  • התרנגול התרנגולת וגינת הירק, צייר ח’ הנפט, ורשה: תרבות, 1923
  • הטוחן הטוחנת ואבני הריחיים, סיפר בנציון רסקין, צייר אליעזר ליסיצקי, ורשה: תרבות, 1923
  • המלקוש..., ורשה: 1923
  • אברהם יעקב, כתב בן ציון רסקין, צייר נ’ פאליי, תל אביב, 1930
  • ניסן, כתב בנציון רסקין, צייר שמואל עובדיהו, תל אביב, ברלוי, 1930
  • חתלתולה ששכחה איך תשאל אוכל, על פי פלמיר, צייר חיים הנפט, תל אביב: אמנות, 1931
  • הגמל, מצויר על ידי נ’ פלי, תל אביב, 1933.
  • אביב זיו, סיפר בנציון רסקין, צייר שמואל עובדיהו, תל אביב: ברלוי, 1941
  • זוג תורים, תל אביב: 1961
  • אפמינונדס הקטן : מעשיה עממית, תרגם בן ציון רסקין, צייר גיורא כרמי, מסדה, 1979

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]