בנק אלרן
 | |
| הרחבה בחזית מגדל בית פסגות בתחילת שדרות רוטשילד, בו שכן "בית בנק אלרן" שנהרס | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | הרמן חיים אלרן |
| תקופת הפעילות | 1934–1967 (כ־33 שנים) |
| מיקום המטה | תל אביב |
| משרד ראשי | שדרות רוטשילד 3 |
  | |
בנק אֶלֶרן (Ellern) היה בנק מסחרי ישראלי שנוסד בשנת 1934 על ידי משפחת בנקאים מעולי גרמניה, ופעל עד שנת 1967, אז השתלט בנק ישראל על עסקיו כתוצאה מעסקת מכירה כושלת שלו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנק אלרן נוסד בשנת 1934 בארץ ישראל המנדטורית על ידי בני משפחת אלרן, שאביהם איגנץ אלרן (Ignaz Ellern) ייסד בנק בקרלסרוהה שבגרמניה ב-1881[1] ואמם קלרה הייתה ממשפחת הבנקאים פוֹיכְטְוַונגֶר. הבנק נוסד בימי העלייה החמישית, במקביל להקמתם של בנקים נוספים בידי עולי מרכז אירופה. לבנק נפתחו סניפים בתל אביב[2] ובחיפה[3] ובהמשך נפתח סניף בירושלים[4] בבניין ג'נרלי[5]. בשנת 1945 נפתח סניף של הבנק בנתניה[6] ובשנת 1951 נפתח סניף ברמת גן[7]. בשנת 1961 היו לבנק 16 סניפים[8]. הבנק היה שותף לבניית בית מעריב בו שוכנה הנהלת הבנק[9]. בשנת 1965 נפתח סניף של הבנק בכפר המכביה[10].
מנכ"ל הבנק היה הרמן אלרן ומנהלו היה דוד זיגפריד ברין[11]. לקוחות הבנק היו בתחילה בעיקר עולים מגרמניה בני המעמד הבינוני[12]. חתנו של הרמן אלרן, עורך הדין ברוך גרוס, תיאר את אופי הבנק: "בנק אלרן היה בנק מסחרי לפי מיטב המסורת של Merchant Banker. הוא לא שאף לקבל חשבונות עממיים אלא עסקיו היו מופנים לתעשיה, להשקעות ולמסחר ואלה שעסקו בכך היו לקוחותיו. הייתה לבנק מומחיות מיוחדת בניירות ערך ישראלים וזרים."[13]
ביוני 1966 נחתם הסכם על מכירת הבנק לבעלים של בנק פוֹיכְטְוַונגֶר. המטרה המוצהרת הייתה למזג את הבנקים ולהיות לבנק הרביעי בגודלו בישראל[14], אולם באותה תקופה היה בנק פויכטוונגר על סף פשיטת רגל והמטרה הייתה, על פי ההערכות, לנסות לייצב את הבנק בעזרת מימון מבנק אלרן[15]. ביצוע העסקה נתקל בקשיים על רקע חילוקי דעות לגבי תהליך העברת הבעלות, ולאחר מספר חודשים ודיונים בבית המשפט הושגו הסכמות סופיות על ההעברה[16]. לאחר מספר חודשים, בינואר 1967, כאשר התבררו ממדי החובות של בנק פויכטוונגר ובנק ישראל לקח על עצמו את ניהול הבנק, הוזהר הציבור גם לגבי היציבות של בנק אלרן, אף שהבנק היה יציב והבעלים משכו ממנו רק מיליון לירות. הפרסום הביא לבריחה של לקוחות ופגיעה קשה בבנק[17].
בנק אלרן הוצע למכירה במכרז[18]. תחילה היה נראה ששני המועמדים העיקריים לרכישת הבנק הם בנק התעשייה ובנק הפועלים[19], לאחר מכן עלה שמו של בן דונקלמן כמי שעומד לרכוש את הבנק[20][21][22], אך לבסוף רוב סניפי הבנק נמכרו לבנק לאומי[23], שלושה סניפים נרכשו בידי הבנק לחרושת ולמסחר[24] וכן נמכר סניף אחד או יותר לבנק ברקליס[25][26]. הבנק עצמו הועבר לפירוק[27][28] שנמשך עד תחילת שנות ה-80[25].
במשפט של מנהלי בנק פויכטוונגר קבע בית המשפט המחוזי שעצם רכישת בנק אלרן לא הייתה עבירה, אולם קביעה זאת נהפכה על ידי בית המשפט העליון, שקבע עם זאת שהמוכרים של בנק אלרן לא היו מודעים למצב של בנק פויכטוונגר ולא עברו כל עבירה[29].
בית בנק אלרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1935 רכש בנק אלרן את בית שמואל טאג'יר בשדרות רוטשילד 3, שהיה המבנה הראשון בן שתי קומות שהוקם באחוזת בית, והפך אותו למטה הבנק. ב-21 מאי 1935 התקיים טקס חנוכת בית בנק אלרן. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נהרס המבנה ושטחו נכלל כיום ברחבה הגדולה בחזית מגדל פסגות.[30] הרחבה והחניון הציבורי הוקמו על ידי חברת אפריקה ישראל כמטלה ציבורית בתמורה לזכויות בנייה נוספות.[31]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עשור לקיום בנק אלרן, המשקיף, 1 בפברואר 1944
- ^ מפת תל אביב והסביבה שנערכה בשנת 1958 והודפסה ב- 1960 ע"י מחלקת המדידות, עם ציון מיקום 'בנק אלרן' (מס' 106 במפתח), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ בנק אלרן בע"מ, דואר היום, 8 במאי 1935
- ^ בנק אלרן בע"מ, דבר, 31 ביולי 1944
- ^ בשנת 1946 עבר הסניף לבניין מצפה הסמוך. ראו: בנק אלרן בע"מ, דבר, 27 באוגוסט 1946
- ^ סניף בנק אלרן בע"מ בנתניה, דבר, 25 באפריל 1945
נפתח סניף של בנק אלרן בנתניה, המשקיף, 28 ביוני 1945 - ^ רמת גן, דבר, 8 באפריל 1951
- ^ 3 סניפים חדשים לבנק אלרן, חרות, 14 ביוני 1961
- ^ מעריב נכנס לביתו, מעריב, 17 בפברואר 1957
- ^ סניף בנק אלרן נפתח בכפר המכבייה, חרות, 25 באוגוסט 1965
- ^ בנק אלרן בע"מ תל אביב, המשקיף, 2 ביוני 1939
בנק אלרן, חרות, 28 במאי 1952
בנק אלרן בע"מ, מעריב, 4 באפריל 1961 - ^ מרדכי צבי, על מה המחלוקת בין "פויכטונגר" ל"אלרן"?, מעריב, 18 ביולי 1966
- ^ ברוך גרוס, דרכי במשפט, תל אביב 2002, עמ' 91.
- ^ ניתן צו מניעה נגד בנק אלרן, מעריב, 15 ביולי 1966
- ^ נתפסו בכלכלתם, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2006
- ^ השליטה על בנק אלרן תעבור לבנק פויכטוונגר, מעריב, 4 באוקטובר 1966
- ^ מבקר המדינה בודק טיפולו של, מעריב, 5 בנובמבר 1967
- ^ בנק אלרן יימכר על ידי מיכרז, מעריב, 12 בפברואר 1967
- ^ אלרן יימכר במכרז פומבי, דבר, 13 בפברואר 1967
- ^ בנק אלרן יימכר למליונר הקנדי דונקלמן, דבר, 20 בפברואר 1967
- ^ דונקלמן הסתלק מכוונתו לרכוש את בנק אלרן, דבר, 27 בפברואר 1967
- ^ בנק ישראל ינהל את אלרן, מעריב, 6 במרץ 1967
- ^ בנק קרדיט הסתבך בקשיים, מעריב, 26 באפריל 1967
דניאל בלוך, כל עסקי בנק ישראל, דבר, 3 במאי 1967
בנק אלרן נרכש על ידי בנק לאומי, דבר, 17 באוגוסט 1967 - ^ הבנק לחרושת ולמסחר מרחיב פעולותיו, דבר, 15 בדצמבר 1967
- ^ 1 2 סקירה היסטורית מקיפה של בנק ברקליס-מרכנתיל, על ידי פירמת רו"ח זהר את זהר, עבור ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה
- ^ MONEY SUPPLY, CREDIT, AND THE BANKING INSTITUTIONS, page 349
- ^ ע"א 212/74 - שמעון גרינבוים נ' המפרק של בנק אלרן בע"מ
- ^ בנק אלרן בערבון מוגבל, מעריב, 7 באוגוסט 1969
- ^ יוסף צוריאל, ביהמ"ש העליון החמיר עונשם של מנהלי בנק פויכטוונגר, מעריב, 14 ביולי 1969
- ^ שמואל תגר, בית תג'ר (בנק אלרן), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ הכביש המהיר לאחוזי הבנייה, באתר הארץ, 11 ביולי 2007
| בנק לאומי לישראל | ||
|---|---|---|
| היסטוריה ופעילות | אוצר התיישבות היהודים • בנק אנגלו-פלשתינה • משבר מניות הבנקים • Pepper (אפליקציה) | 
|
| מיזוגים | בנק אלרן • בנק קרדיט • בנק אגודת ישראל • הלוואה וחיסכון • בנק קופת עם • בנק אוניקו • בנק ערבי ישראלי | |
| יושבי ראש | הופיין • פורדר • להמן • זקס • יפת • הורביץ • חת • זנבר • רף • ברודט • חאג' יחיא | |
| מנהלים | ליבונטין • הופיין • ברט • להמן • יפת • בינו • ד. פרידמן • מאור • רוסק עמינח • ח. פרידמן | |