בנק אתי
בנק אתי, אזרחי, אלטרנטיבי או בר-קיימא, הוא הכינוי לבנק המביא בחשבון את ההשפעה החברתית והסביבתית של השקעותיו והלוואותיו.
הגדרת המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנקים אתיים הם חלק מרעיון רחב של אחריות חברתית וסביבתית של המגזר הפיננסי. רעיון זה עוסק גם בהשקעות אתיות, השקעות אחראיות מבחינה חברתית, אחריות חברתית של תאגידים, וכן לסחר הוגן, צרכנות אתית, חרמות צרכנים וכו'. בעוד שלמונח כמו סחר הוגן יש הגדרות בינלאומיות מחייבות הרי שלעניין בנקאות אתית אין הגדרות ברורות כאלו, וישנם מספר לא מבוטל של מודלים שונים בצורת הניהול, חלוקת הרווחים והשליטה.
המאפיינים המשותפים לבנקים אתיים הם שקיפות, יעד חברתי או סביבתי לפרויקטים שהם מממנים, השקעות בעלות סיכון נמוך, ומתן הלוואות בתנאים סבירים לשכבות חלשות באוכלוסייה שבדרך כלל אינן זכאיות לאשראי כלל או שתנאי הריבית הניתנים להן גבוהים ביחס ליכולת ההשתכרות. לבנקים כאלו שולי רווח נמוכים מהמקובל בענף הבנקאות, וחלקם אינם מחלקים דיבידנדים כלל. בנקים אתיים מבקשים ליעל ולהוזיל את שירותיהם. הם מתייעלים על ידי החלפת הסניפים המסורתיים - המאוישים - באמצעים טכנולוגיים - תקשורת אינטרנטית, רשתות חברתיות, שירותי טלפון ודואר.[1]
מיקרו אשראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיקרו אשראי הוא חלק מתחום המיקרו מימון, כלומר אספקת שירותים פיננסיים לאנשים עניים מאוד. מיקרו אשראי הוא הקצאה של הלוואה קטנה מאוד ליזמים ובעלי עסקים עניים שאינם יכולים בדרך כלל לקבל שירותים בנקאיים. לאנשים כאלה בדרך כלל אין ערבים, הכנסה יציבה או היסטוריית אשראי, ולכן הם אינם עומדים אפילו בקריטריונים הבסיסיים ביותר לקבלת אשראי בדרכים המסורתיות. מיקרו מימון כולל, פרט להלוואות, גם אפשרות מיקרו חיסכון, מיקרו ביטוח, וכלים פיננסיים חדשניים אחרים.
למרות שמוסדות של מיקרו אשראי ומיקרו מימון קיימים בצורות שונות כבר מהמאה ה-19, הגל הנוכחי של עניין בתחום החל בשנות ה-70 של המאה ה-20, בפרויקטים של הארגון ACCION ושל בנק גרמין של מוחמד יונוס בארצות מתפתחות. בראשית דרכו הוא זכה לזלזול מצד רוב הגורמים בארגוני הפיתוח הגדולים, שלא האמינו ביכולתם ומחויבותם של המיקרו לווים לעמוד בהתחייבויותיהם. כיום הוא נחשב לאמצעי חשוב במאבק בעוני העולמי, והוא מאפשר לאנשים עניים מאוד ליזום צורות של תעסוקה עצמית, ליצור הכנסות, ולעיתים קרובות לחסוך ולצאת ממעגל העוני. הצמיחה בהכנסה הפנויה בתורה מביאה לצמיחה כוללת של המשק במדינות אלה. האו"ם הכריז על שנת 2005 כ"שנת המיקרו אשראי הבינלאומית", ומוחמד יונוס זכה בפרס נובל לשלום בשנת 2006. בשל ההצלחה של מיקרו אשראי, החל עניין בתחום גם בתוך תעשיית הבנקאות המסורתית, כאמצעי לצמיחה עתידית בכלכלות המתפתחות.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנקים מסורתיים בישראל הקימו בתוכם מערכים של "בנקאות חברתית"[2]. בשנת 2021 נפתח הבנק החברתי הראשון בישראל- אגודת האשראי אופק.[3] בשנת 2010 אתר המיקרו הלוואות KIVA החל לפעול בישראל.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kam Chana, Technology lies at the heart of the ethical banking revolution, FINTECH FUTURS, 20/1/2021
- ^ ראו לדוגמה, "המרכז לבנקאות חברתית" של בנק הפועלים.
- ^ אלה לוי-וינריב, "הבנק החברתי" הראשון יוצא לדרך: אגודת האשראי אופק קיבלה רישיון, באתר גלובס, 18 במרץ 2021
- ^ עודד ירון, אתר המיקרו הלוואות קיווה החל לפעול בישראל, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2010