בסטון
| |||
![]() | |||
כיכר אנתוני מקאוליף | |||
מדינה / טריטוריה |
![]() | ||
---|---|---|---|
אזור |
![]() | ||
מחוז | לוקסמבורג | ||
עיירה | בסטון | ||
ראש העיר | Benoît Lutgen | ||
בירת העיירה | ארלון | ||
שפה רשמית | צרפתית, גרמנית | ||
שטח | 172.03 קמ"ר | ||
גובה | 510 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיירה | 16,276 (2024) | ||
‑ צפיפות | 48.59 נפש לקמ"ר[1] (2024) | ||
קואורדינטות | 50°00′03″N 5°42′55″E / 50.00089379056038°N 5.715154603489104°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
www.bastogne | |||
בסטון (בצרפתית: Bastogne;[2] בהולנדית: Bastenaken; בגרמנית: Bastnach/Bastenach; בלוקסמבורגית: Baaschtnech) היא עיירה ורשות מקומית בוולוניה, השוכנת במחוז לוקסמבורג שבחבל הארדנים בבלגיה. בשנת 2024 מספר התושבים בעיירה עמד על 16,921 נפש.
הרשות המקומית כללה את הנפות הבאים: בסטון, לונגווילי, נוביל, וילר-לה-בון-או ווארדין. היא ממוקמת על רכס בחבל הארדנים בגובה של 510 מטרים מעל פני הים. ב-2 בדצמבר 2024, היא התמזגה עם Bertogne לרשות מקומית חדשה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הכיבוש הרומי הייתה באזור בסטון התיישבות של שבט הטרוורי, אחד משבטי הגאלים. גרסה של השם "בסטון" הוזכרה לראשונה רק מאוחר יותר, בשנת 634, כאשר האדון המקומי העביר את האזור לרשות מנזר סן-מקסימן הסמוך לטריר. כעבור מאה שנה עבר אזור בסטון לשליטת מנזר פרים הסמוך.[3] העיירה בסטון ושוקיה הוזכרו שוב במסמך משנת 887. עד המאה ה-13, היינריך השביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והרוזן של לוקסמבורג, הטביע מטבעות בעיירה. בשנת 1332 העניק בנו, יוהאן העיוור, לעיירה כתב זכויות והורה להקיפה בחומות הגנה, שחלק מהן, המכונה "פורט דה טרֵוֵוה" (Porte de Trèves), עדיין קיים. בשנת 1451 סופחו שטחי רוזנות לוקסמבורג לדוכסות בורגונדיה, ובעקבות זאת הפכה בסטון לחלק מנחלות הכתר הספרדי כאשר יורש העצר הבורגונדי, קרלוס, הוכתר למלך ספרד בשנת 1516.
חומות העיירה היו יעילות בהגנה עליה בתקופות הסוערות שבאו לאחר מכן. כלכלת העיירה אף שגשגה, בזכות תהילת ירידיה החקלאיים ושוקי הבקר. בשנת 1602 הצליחו החומות להדוף מתקפה של כוחות רפובליקת הולנד. בשנת 1688 הורה לואי ה-14, מלך צרפת, על פירוק החומות, כאשר העיירה נכבשה על ידי הכוחות הצרפתיים במהלך מלחמת תשע השנים.
המאה ה-19 ועצמאותה של בלגיה היו אוהדים לבסטון, שכן מוצרי היער וירידי הבקר שלה נודעו יותר בחוץ לארץ. כמה קווי רכבת נבנו כדי לקשר אותו לעיירות השכנות. כל זה הסתיים עם הכיבוש הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה.
המאה ה-19 ועצמאותה של בלגיה היטיבו עם בסטון, שכן מוצרי היער שלה וירידי הבקר זכו להכרה רחבה יותר מחוץ למדינה. נבנו מספר קווי רכבת שקישרו אותה לערים שכנות. כל זה הגיע לקצו עם הכיבוש הגרמני במהלך מלחמת העולם הראשונה.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערך מורחב – המצור על בסטון
בסטון שוחררה על ידי בעלות הברית ב-10 בספטמבר 1944, אך הותקפה מחדש על ידי כוחות גרמניים כעבור מספר חודשים. תוכניתו של אדולף היטלר הייתה להשתלט מחדש על אזור הארדנים, לפצל את הכוחות הבריטיים והאמריקאיים, ולאחר מכן להתקדם ולכבוש מחדש את הנמל האסטרטגי אנטוורפן ובכך לנתק את קו האספקה המרכזי של בעלות הברית. הקרב על הבליטה החל ב-16 בדצמבר, כאשר ארטילריה של הוורמאכט, ניצלה את תנאי הקור והערפל, תקפה את הדיוויזיות האמריקאיות שהיו פרושות בדלילות סביב בסטון.
כעבור מספר ימים, הגיעו לעיירה הבריגדיר גנרל אנתוני מקאוליף והדיוויזיה המוטסת ה-101, יחד עם כוחות מהדיוויזיה המשוריינת העשירית ומהדיוויזיה המוטסת ה-82, כדי לבצע מתקפת נגד. לאחר קרבות עזים, הם כותרו בתוך העיירה. ב-22 בדצמבר, שליחים גרמנים דרשו את כניעת הכוחות האמריקאיים,[4] אך מקאוליף השיב בתשובה לקונית: "שטויות!" (Nuts!).[5] למחרת התבהרו השמים, דבר שאיפשר לחילות האוויר של בעלות הברית לתקוף חזרה ולהצניח אספקה חיונית של מזון, תרופות ונשק לכוחות הקרקע.
ב-26 בדצמבר, הארמייה השלישית של צבא ארצות הברית, בפיקודו של הגנרל ג'ורג' פטון, הגיעה אל העיירה ושברה את המצור. סיומו הרשמי של קרב בסטון התרחש שלושה שבועות לאחר מכן, כאשר כל הלחימה באזור הסתיימה.
בסטון היא נקודת הסיום של "דרך החירות" (Liberty Road), דרך הנצחה המציינת את מסלול התקדמות כוחות בעלות הברית במהלך שחרור אירופה, וכן את מסלול הארמייה השלישית של צבא ארצות הברית, אשר שחררה את בסטון.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסטון שוכנת באזור הארדנים הבלגי, במזרח מחוז לוקסמבורג. העיירה נמצאת במרחק של 12 קילומטרים מגבול לוקסמבורג. גובהה 515 מטרים מעל פני הים, על קו רכס המפריד בין אגן הניקוז של נהר הריין לבין אגן הניקוז של נהר המז. בסטון היא הרשות המקומית התשיעית בגודלה בבלגיה והשלישית בגודלה במחוז (אחרי ליברמון-שביניי ולגליז). מבחינת האוכלוסייה, היא הרשות המקומית הרביעית בגודלה במחוז, אחרי ארלון, מארש-אן-פאמן ואובן.
המעלה ה-50 של קו הרוחב הצפוני חוצה את העיירה.
הרשות המקומית של בסטון מורכבת מחמישה אזורים מנהליים: בסטון עצמה, לונגווילי, נוביל, וילר-לה-בון-או וורדן. אזורים אלה היו רשויות נפרדות עד לאיחוד הרשויות בשנת 1977. כל אחד מהם כולל מספר כפרים.
- בסטון: ביזורי, שיפונטיין, המרול, אי-לה-הסה, אי-לה-פרה, סאווי, סנונשאפס ;
- לונגווילי: אל-חז, ארלונקור, בורסי, הוריטין, מיכפס, מוינט, אובורסי ;
- נוביל: קוברו, פאנו, פוי, הארדיני, לוזרי, רצ'אמפס, רקון, וו, וויקורט ;
- וילר-לה-בון-או: Livarchamps, Losange, Lutrebois, Lutremange, Remoifosse ;
- וורדין: בנונשאמפ, בראס, הארזי, מגרת, מרנווז, מרווי, מונט, נפה.
אַקלִים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבסטון אקלים אוקיאני, בדומה לשאר בלגיה, אך עם השפעות יבשתיות בולטות יותר בשל מיקומה בפנים הארץ ובגובה רב יותר בהשוואה לאזורים נמוכים הקרובים לאוקיינוס האטלנטי. אף על פי כן, החורפים באזור מתונים יחסית לקו הרוחב שבו היא נמצאת, כאשר שלג וכפור הם תופעות נפוצות, אך ממוצע הטמפרטורות נותר מעט מעל נקודת הקיפאון.
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנתי |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
טמפרטורה ממוצעת מרבית (°C) | 3.1 | 4.2 | 8.2 | 12.1 | 16.3 | 19.1 | 21.4 | 21.1 | 17.2 | 12.7 | 7.0 | 3.8 | 12.3 |
טמפרטורה ממוצעת מינימלית (°C) | -2.4 | -2.7 | 0.0 | 2.2 | 6.3 | 9.0 | 11.2 | 10.7 | 7.8 | 5.1 | 1.4 | -1.2 | 4.0 |
כמות משקעים
ממוצעת (מ"מ) |
104.9 | 83.2 | 86.9 | 68.5 | 78.5 | 79.4 | 76.9 | 81.9 | 78.7 | 91.4 | 90.0 | 105.5 | 1,025.8 |
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | 1831 | 1846 | 1856 | 1866 | 1880 | 1890 | 1900 | 1910 | 1920 | 1930 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוכלוסייה | 5,021 | 6,413 | 6,713 | 6,638 | 7,139 | 7,644 | 7,968 | 8,731 | 9,053 | 8,620 |
שנה | 1947 | 1961 | 1970 | 1981 | 1990 | 2000 | 2010 | 2020 | 2024 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוכלוסייה | 8,926 | 10,009 | 10,932 | 11,386 | 12,007 | 13,391 | 14,850 | 16,276 | 16,921 |
אתרים ואנדרטאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]

- מוזיאון הדיוויזיה המוטסת ה-101[8] כולל דיורמות ומייצגים נוספים המתארים את חוויותיהם של חיילים ואזרחים במהלך המצור על העיירה במלחמת העולם השנייה.
- מוזיאון קסרקטין בסטון[9] מופעל על ידי צבא בלגיה והכניסה אליו חופשית. המוזיאון שוכן במבנה ששימש כמפקדה של הדיוויזיה המוטסת ה-101 של ארצות הברית במהלך המצור על בסטון. במוזיאון מוצגת אוסף רחב של טנקים וכלי רכב צבאיים ששוחזרו, וכן סיור מודרך בקסרקטין התת-קרקעי, הכולל חפצים של הכוחות האמריקניים, הגרמניים והבריטיים. הבסיס ("קסרנה") ממוקם כ-5 רחובות מכיכר סן-פייר. בתוך המוזיאון נמצא המשרד התת-קרקעי שבו הגנרל אנתוני מקאוליף השמיע את תגובתו המפורסמת "Nuts!" לדרישת הכניעה של הגרמנים. חדרים נוספים במוזיאון מציגים תותחים, נשק קל, ציוד רדיו וציוד רפואי. סיור במוזיאון נערך בהדרכת מומחים מצבא בלגיה.
- במוזיאון המלחמה של בסטון יש חפצי מלחמה רבים וסרטונים המשחזרים את החוויה של קרב הבליטה למבקרים.
- שער טריר (Porte de Trèves), שהיה חלק מהחומות ההגנתיות שהוקמו במאה ה-14 על ידי יוהאן העיוור, עדיין קיים וניתן לראותו.
- המגדל הרומנסקי של כנסיית סנט פייר ואגני הטבילה שלו מתוארכים אף הם מימי הביניים.
- אנדרטת מרדסון, הוקמה ליד בסטון בשנת 1950 כדי לכבד את זכרם של חיילים אמריקאים שנפצעו או נהרגו במהלך קרב הבליטה.
- אנדרטאות לבריגד גנרל מקאוליף, גנרל פאטון ואחרים ניתן למצוא ברחבי העיירה.
פולקלור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמות המרכזית בכל האגדות על בסטון היא הדמות המכונה פיש-קאקיי (piche-cacaye),[10] במיוחד בתקופת קרנבל החורף בבסטון. הוא מתואר לרוב כליצן או דמות שובבה, המשתתף בתהלוכות ובאירועי הקרנבל. פיש-קאקאי נחשב לסמל מקומי של בסטון ושל רוח החגיגה והשמחה של הקרנבל. אף על פי שהוא לא דמות מוכרת ברמה הבינלאומית, פיש-קאקאי הוא חלק חשוב מהזהות התרבותית והמסורתית של העיירה בסטון, והוא מהווה מוקד משיכה מרכזי במהלך חגיגות הקרנבל המקומיות.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר, בבאסטון פעלה מסילת רכבת של חברת הרכבות הבלגית (NMBS/SNCB), אשר קישרה אותה לליברמון ולגובי. שירות הרכבות לנוסעים לגובי הופסק בשנת 1984,[11] ובשנות ה-90 יצאה משימוש גם המסילה לליברמון.[12][13] שני מבני תחנת הרכבת בבאסטון עדיין קיימים, אך משמשים למטרות אחרות. חלק מתוואי המסילה הוסב לשביל אופניים. בעיירה פועלות שתי תחנות אוטובוס: באסטון צפון (Bastogne Nord) ובאסטון דרום (Bastogne Sud). קו שאטל כפרי מקשר בין באסטון צפון לליברמון, עם עצירה יחידה בבאסטון דרום.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באסטון היא נקודת האמצע של מרוץ האופניים הקלאסי לייז'-באסטון-לייז' (Liège–Bastogne–Liège), אחד מהמרוצים היומיים הוותיקים ביותר בלוח השנה של מרוצי האופניים המקצועיים, שמקורו בסוף המאה ה-19.
- ה"סירקט דה ארדן" (מסלול הארדנים Circuit des Ardennes), הוא מסלול מרוצי אופניים, היה בעבר מסלול מרוצי מכוניות באורך 600 קילומטרים שנערך בסמוך לבסטון. המרוצים משכו אליהם חובבי מרוצים מפורסמים, בהם קיסר גרמניה וילהלם השני. בסמוך למלחמת העולם הראשונה הועבר המסלול לפרנקורשאמפס Francorchamps, שם הוא ממשיך להתקיים כמסלול למרוצי גרנד פרי של בלגיה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של בסטון (בצרפתית)
- מאיר בלייך, בלגיה שווה כיבוש: טיול ציורי בחבל הארדנים, באתר nrg, 15 במאי 2010
- מערכת עולם הרכב, אירופה על שני גלגלים: הטיול המופלא לארדנים, באתר ערוץ הספורט, 29 בנובמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The population development of Bastogne
- ^ Jean Germain,, Louvain-Paris, Peeters, coll. “Memoirs of the Royal Commission of Toponymy and Dialectology. Walloon Section” ( no. 27),2020, 410 p. (ISBN 978-9-042944-01-5), p. 52.
- ^ Jean-Jacques Jespers, Dictionnaire des noms de lieux en Wallonie et à Bruxelles, Lannoo Uitgeverij, 2005, ISBN 978-2-87386-409-5. (בצרפתית)
- ^ גל פרל פינקל, מלחמות שקורות בחורף, מקור ראשון, 28.07.2017.
- ^ "שטויות!", ביטוי סלנג אמריקני. תשובתו של מקאוליף מזכירה את תשובתו של גנרל מארי-פייר קניג לארווין רומל ("יישקני רומל מנשיקות פיהו"), בנסיבות דומות בעת המצור על ביר חכים, שזכתה אף היא לתהילה
- ^ Klimaatstatistieken van de Belgische gemeenten Bastogne (nis 82003)
- ^ Population par commune au 1er janvier, view.officeapps.live.com
- ^ "Home". 101st Airborne Museum. ארכיון מ-2 במאי 2014.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Bastogne Barracks War Heritage Institute". Facebook.com.
- ^ Bastogne Tv (2019-01-25), Piche-Cacaye de Bastogne I Belgique, נבדק ב-2025-04-01
- ^ "Études et Documentation Ferroviaires". Rail.lu.
- ^ Smilde, Kees. "Belgian Line News 1995". Railway Info.
- ^ Smilde, Kees. "Belgian Branch Line News 2000". Railway Info.