בסיס אילת
  | |
| תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "זי"ס" |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל הים הישראלי |
| סוג | זירה ימית |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | אוגוסט 1948 – הווה (כ־75 שנים) |
| מקים היחידה | גרשון זק מפקד חיל הים. |
| מלחמות |
 מלחמת העצמאות  מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים  מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן  מבצע צוק איתן |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | כ-400 לוחמים תומכי לחימה וקצינים. |
| ציוד עיקרי | ספינות ביטחון שוטף. |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
חיל הים הישראלי |
| דרגת המפקד |
 סגן-אלוף |
| מפקדים | 31 מפקדים עד היום |
| עיטורים | |
בסיס חיל הים באילת הוא בסיס ימי של חיל הים השוכן בקו החוף של אילת במפרץ אילת. אנשי חיל הים הגיעו למקום בשנת 1949 לאחר שחרור אילת במבצע עובדה. ובשנת 1956 עם הגעת הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) הוגדר כבסיס.[1]. החל משנת 1982, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.
משימות ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא שמירת השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.
בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.
בבסיס פועלת פלגת הדבורים - פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורת שוערים" ודבורה סימן 1.
מפקדי הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1947 עד 1949 ובין השנים 1968 עד 1981, מפקד הבסיס היה בדרגת רס"ן והוא כונה "מפקד בסיס אילת"[2]. בין השנים 1958 עד 1967, תקן מפקד הבסיס היה בדרגת סא"ל. בין השנים 1982 עד 2002, הועלה תקן מפקד הבסיס לדרגת אל"ם.
כיום, מפקד הבסיס הוא קצין ים בדרגת סא"ל והוא מכונה מז"ר ים סוף.
| מפקדי הבסיס[3] | |||
| שם | תקופת כהונה | הערות | תמונה |
|---|---|---|---|
| רס"ן אברהם לוכסמבורג | 1949–1950 |  | |
| ? | 1950–1952 | ||
| רס"ן יוסף אלמוג | 1952–1955 |  | |
| ? | 1955–1957 | ||
| רס"ן יהודה בן-צור | 1957–1958 | מהלך פינוי סיני |  |
| סא"ל יעקב המל | 1958 | ||
| סא"ל אריה ברק | 1958–1959 |  | |
| סא"ל יעקב עציון | 1959–1960 |  | |
| סא"ל מנחם כהן | דצמבר 1960–נובמבר 1962 |  | |
| סא"ל יעקב ריטוב | דצמבר 1962–1964 |  | |
| סא"ל מנשה ליפשיץ | 1964[דרוש מקור]–1967 | הועבר מפיקודו עקב תלונת אנשי אילת על העברת משפחות סגל הבסיס בעת המלחמה. |  |
| אל"ם אברהם בוצר | בתקופת מלחמת ששת הימים | שחרור שארם א-שייח' | .jpg) |
| סא"ל יעקב גלעד | אוגוסט 1967 עד אוגוסט 1968 |  | |
| עזרא קדם (כריש) | 1970–1972 |  | |
| רס"ן שלמה יפה | 1972–1973 | ||
| רס"ן צבי פז | 1973–1974 |  | |
| אפריים סלע | מתחילת 1974 עד סוף 1975 | החלפת סירות ברטרםים בדבורים, חילוץ תייר על חסקה שנסחף לעקבה שבוצע על ידי דבור |  |
| אל"ם משה אורון | ספטמבר 1981–ספטמבר 1982 |  | |
| אל"ם עמי שר אל | ספטמבר 1982–מאי 1985 |  | |
| אל"ם אודי אראל | מאי 1985–אוגוסט 1988 |  | |
| אל"ם דודו אייבר | אוגוסט 1988–מאי 1989 |  | |
| אל"ם יוסי ישראל | מאי 1989–יולי 1991 |  | |
| אל"ם אריה גביש | יולי 1991–יולי 1992 |  | |
| אל"ם אודי דביר | יולי 1992–יולי 1994 |  | |
| אל"ם שלמה כהן | יולי 1994–יוני 1996 |  | |
| אל"ם שלמה פרומר | יולי 1996–יוני 1998 |  | |
| אל"ם עופר דובנוב | יוני 1998–אוקטובר 2001 |  | |
| סא"ל יהודה סיסו | אוקטובר 2001–ספטמבר 2002 | תפיסת סירות סמים |  |
| סא"ל יוסי שחף | ספטמבר 2002–ספטמבר 2006 |  | |
| סא"ל אורן גוטר | ספטמבר 2006–אוגוסט 2007 |  | |
| סא"ל חן טל | אוגוסט 2007–אוגוסט 2008 |  | |
| סא"ל דוד סער סלמה | אוגוסט 2008–פברואר 2010 |  | |
| סא"ל צבי שחר | פברואר 2010–אוגוסט 2012 | ||
| סא"ל אילן מינץ | אוגוסט 2012–2015 | ||
| סא"ל אורן נחבס | 2015–2017 | ||
| סא"ל אופיר דוד | 2019–2017 | ||
| סא"ל תמיר שמש | יולי 2019–יוני 2021 | ||
| סא"ל שי חודרה | יוני 2021– |  | |
סמל הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל הבסיס מורכב מהאלמנטים הבאים:
- חבל מקיף בצבע תכלת - מציין את תכול השמיים שם ברוב עונות השנה
- רקע בהיר - מציין את מזג האוויר הבהיר שם
- זוג משולשים אדומים - מציינים את הרי אילת
- עוגן בגווני חום - מציין את חולות המדבר
העתקת הבסיס ובנייתו מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
פרק זה עוסק במיזם עתידי
| |
| פרק זה עוסק במיזם עתידי |
החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו דיונים על פינוי בסיס חיל הים באילת, לטובת הקמת פרויקטים תיירותיים ופיתוח המשך רצועת חוף אילת לכיוון דרום. עם זאת מימוש הפרויקט לא יצאה לפועל במשך שנים רבות. ב-1996, משרד הביטחון ומפקדת חיל הים החליטו לסגור את מספנת חיל הים באילת. בשטח המספנה הוחל בתכנון להקמת פרויקטים תיירותיים. בין היתר, פרויקט תיירותי ענק של איש העסקים תד אריסון[4].אך במאי 1997 שר הביטחון, יצחק מרדכי, החליט שלא לסגור את המספנה[5].
בסוף שנת 2002, גובשה תוכנית על פיה רשות הנמלים תנהל פרויקט הכולל את הרחבת נמל אילת והעתקת בסיס אילת לתוכו[6]. במרץ 2003 צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו שבסיס חיל הים יועבר לנמל אילת והשטח יהיה זמין לפיתוח. במסגרת התוכנית חיל הים גם יצמצם את שטח הבסיס, ושיווק הקרקע ומכירתה ליזמים פרטיים ישמשו למימון עלויות הפינוי ופריסה מחדש של מתקני חיל הים. במקביל תוכנן להסיט את כביש 90 בקטע החוצה את שטח הבסיס[7]. למרות הסכם זה הפרויקט לא קודם, עקב מחלוקת על מימון התוכנית[8]. בנוסף, הליך הפרטת נמל אילת גרם לעיכוב נוסף[9]. ביוני 2013, חתם משרד הביטחון על הסכם לפינוי 90 דונם מהבסיס תוך שלוש שנים וצמצום שטחו למחצית, לטובת הקמת מאות יחידות דיור[10]. אך גם הסכם זה לא יושם.
באוקטובר 2021 אושר מתווה לפינוי הבסיס. הבסיס יועתק וייבנה מחדש בסמוך למיקום הבסיס הנוכחי, כאשר שטחו יצומצם ל-52 דונמים ויותאם לצרכיו העתידיים.
פינויו של הבסיס יארך כ-7 וחצי שנים ויבוצע ב-4 שלבים:
- בשלב הראשון פונו 35 דונמים משטח המחנה העליון, בתוך שנה וחצי (
בוצע[11]) - יתרת שטח המחנה העליון (48 דונמים) יפונו בתוך 5 שנים ושלושה חודשים.
- כ-8 דונמים בחלק הצפוני של המחנה התחתון יפונו תוך 7.5 שנים.
- השטח הדרומי של המחנה התחתון (12 דונמים) יפונה גם הוא תוך 7.5 שנים.
פינוי הבסיס הוא חלק מהמהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים, והוא יפנה כ-103 דונם בשטחי ביקוש לטובת פיתוח העיר אילת. במקומו עתידות להיבנות כ-400 יחידות דיור ועוד שטחי תיירות, תעסוקה ומסחר[12]. עם זאת, דרישות תקציביות של משרד הביטחון עכבו את תחילת ביצוע הפרויקט[13].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מחנה חיל הים באילת, 1949
-
מחנה בסיס חיל הים באילת, 1949
-
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר במחנה חיל הים באילת, 1949
-
'בר גיורא' ספינה ראשונה לשימוש חיל הים, מורדת לאילת על גבי גורר טנקים במעלה עקרבים
-
הספינה בר גיורא בדרכה לאילת
-
הספינה בר גיורא בדרכה לאילת
-
עליה וירידה מהספינה בר גיורא באילת באמצעות גשרון צף, 1952
-
מפקד הבסיס יוסף אלמוג מארח את מפקד חיל הים מרדכי לימון בבסיס אילת 1953.
-
טרפדת 16 מטר מגיעה לבסיס אילת, 1957
-
-
אוניית סוחר קשורה ברציף הנמל באילת וברקע פריגטה, 1957
-
חוף אילת וברקע פריגטה וטרפדת, 1957
-
ראש הממשלה דוד בן-גוריון מברך את יחידות צה"ל במרחב אילת לחגיגות 10 שנים לאילת
-
בסיס חיל הים באילת בחגיגות עשור לעיר אילת
-
סא"ל מנחם כהן מפקד זירת ים סוף על הרציף בנמל הצבאי באילת, 1962
-
בריכת המעגן הצבאי בנמל אילת
-
מפקד חיל הים שלמה אראל בבדיקת ישימות כלי שיט אמפיבי של נאות הככר בנמל אילת, 14 בינואר 1966
-
מעגן חיל הים נמל אילת ותעלת המרינה, 1968
-
ספינת משמר מדגם "ברטרם" מסיירת במפרץ אילת
-
ספינות ברטרם מתקרבות לרציף בלילה בנמל אילת
-
אח"י בת גלים (ת-81) ליד רציף הנמל הצבאי באילת, 1969
-
ראש הממשלה גב' גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל חיים בר-לב ומפקד חיל הים אברהם בוצר בנמל הצבאי באילת, 1970
מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמר פינתי, עשר שנים לבסיס אילת, 'מערכות ים' 44, מאי 1959, עמ' 78.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסיסים, באתר חיל הים הישראלי
- זאב פריד, חיל הים כובש את מפרץ אילת, 'מערכות ים' ל"א, דצמבר 1956, עמ' 54.
- אורלי אזולאי, בסיס אילת פנים רבות לו, 'מערכות ים' 111, מרץ 1973, עמ' 30.
- בתיה שם-אל, מפגש אמנים בבסיס אילת, 'בין גלים', אפריל 1974 עמ' 32.
- ג'ורג'ו רקח, שומרים על השקט בבריכה, 'בין גלים' 164 פברואר 1985, עמ' 21.
- אריה טל, ביקור ספינות נאטו בסיס אילת, "בין גלים", 8, מאי 2005 עמ' 10.
- ספיר משולם, זירת ים סוף למען הסביבה, "בין גלים", מאי 2017, עמ' 16.
- גלעד צוויק, תוכנית: פינוי בסיס חיל הים באילת, באתר ישראל היום, 27 ביולי 2019
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ התמונה מתקופה מוקדמת יותר.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הוקם בסיס חיל הים באילת, דבר, 27 בדצמבר 1956
- ^ מקור: כוכבי אזרן, מפקדי חיל הים אוגוסט 2017, פרסום מורשת פנימי.
- ^ מקור המידע ברשימת המפקדים שהכין כוכבי אזרן במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
- ^ גדי גולן, ראש עיריית אילת ביטל תוכניות לפרוייקטים על שטח מספנת חיל הים, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
- ^ גדי גולן ודוד חיון, שר הביטחון ביטל את התוכנית לסגור המספנה הצבאית באילת, באתר גלובס, 13 במאי 1997
- ^ אבי שמול, רשות הנמלים: נממן העתקת בסיס חיל הים באילת, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
- ^ גדי גולן, צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו: בסיס חיל הים יועבר לנמל אילת, באתר גלובס, 20 במרץ 2003
- ^ גדי גולן, פגישה באילת לקידום העתקת הבסיס הימי, באתר גלובס, 16 באפריל 2006
- ^ ליאור ברון ואדריאן פילוט, בדרך להפרטת נמל אילת: משרד האוצר מאיץ את הדיונים על פינוי בסיס חיל הים בעלות של 150 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 באפריל 2009
עמירם ברקת, משרד הביטחון: לעצור מיד את הפרטת נמל אילת, באתר גלובס, 10 באפריל 2011 - ^ שלומית צור, חלק מבסיס חיל הים באילת יפונה לטובת מגורים, באתר גלובס, 17 ביוני 2013
- ^ היסטוריה באילת: בסיס חיל הים פונה לטובת בית מלון, באתר אייס, 13 בספטמבר 2022
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', 400 יחידות דיור ו-600 חדרי מלון יוקמו במקום בסיס חיל הים באילת, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2021
- ^
הדר חורש, דרישות תקציביות של משרד הביטחון מעכבות פינוי בסיס חיל הים באילת, באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2021
| בסיסי חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
| בסיסים פעילים | בסיס חיפה • בסיס עתלית • בסיס אשדוד • בסיס אילת • בה"ד חיל הים • בסיס ציוד ותובלה • מספנת חיל הים • מפקדת חיל הים |  |
| בסיסים שנסגרו | בסיס מפרץ שלמה • בסיס דפנה • בסיס ראס סודר | |