בסיס אילת

בסיס אילת
Isnavzis.jpg

תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף
תג היחידה של בסיס אילת וזירת ים סוף
פרטים
כינוי "זי"ס"
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות אוגוסט 1948 – הווה (כ־73 שנים)
מקים היחידה גרשון זק מפקד חיל הים.
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימיםמלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
כוח אדם כ-400 לוחמים תומכי לחימה וקצינים.
ציוד עיקרי ספינות ביטחון שוטף.
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דרגת המפקד סגן אלוף (ים) סגן-אלוף
מפקדים 31 מפקדים עד היום

בסיס חיל הים באילת הוא בסיס ימי של חיל הים השוכן בקו החוף של אילת במפרץ אילת. אנשי חיל הים הגיעו למקום בשנת 1949 לאחר שחרור אילת במבצע עובדה. ובשנת 1956 עם הגעת הפריגטה אח"י מזנק (ק-32) קיבל הגדרה כבסיס.[1]. החל משנת 1982, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.

משימות ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא שמירת השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.

בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.

בבסיס פועלת פלגת הדבורים - פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורת שוערים" ודבורה סימן 1.

מפקדי הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1947 עד 1949 ובין השנים 1968 עד 1981, מפקד הבסיס היה בדרגת רס"ן והוא כונה "מפקד בסיס אילת"[2]. בין השנים 1958 עד 1967, תקן מפקד הבסיס היה בדרגת סא"ל. בין השנים 1982 עד 2002, הועלה תקן מפקד הבסיס לדרגת אל"ם.

כיום, מפקד הבסיס הוא קצין ים בדרגת סא"ל והוא מכונה מז"ר ים סוף.

מפקדי הבסיס[3]
שם תקופת כהונה הערות תמונה
רס"ן אברהם לוכסמבורג 1949–1950
AvLuxemburgWt40mmGun.jpg
? 1950–1952
רס"ן יוסף אלמוג 1952–1955
AlmogEilat1953.jpg
? 1955–1957
רס"ן יהודה בן-צור 1957–1958 מהלך פינוי סיני
Ybzyuc.jpg
סא"ל יעקב המל 1958
סא"ל אריה ברק 1958–1959
BarakBahad1970.jpg
סא"ל יעקב עציון 1959–1960
Yaakov Etzion.jpg
סא"ל מנחם כהן דצמבר 1960–נובמבר 1962
Menahem.gif
סא"ל יעקב ריטוב דצמבר 1962–1964
YaakovRitov1948.jpg
[א]
סא"ל מנשה ליפשיץ 1964[דרוש מקור]–1967 הועבר מפיקודו עקב תלונת אנשי אילת על העברת משפחות סגל הבסיס בעת המלחמה.
MenasheLifshits1967.jpg
אל"מ אברהם בוצר בתקופת מלחמת ששת הימים שחרור שארם א-שייח'
CHITA BOZER ON THE AMALIA (cropped).jpg
סא"ל יעקב גלעד אוגוסט 1967 עד אוגוסט 1968
JackGilad1960.JPG
עזרא קדם (כריש) 1970–1972
EKedemKarish71963.jpg
רס"ן שלמה יפה 1972–1973
רס"ן צבי פז 1973–1974
SaalZviPaz1974.jpg
אפריים סלע מתחילת 1974 עד סוף 1975 החלפת סירות ברטרםים בדבורים, חילוץ תייר על חסקה שנסחף לעקבה שבוצע על ידי דבור
EfraimSela1973.jpg
אל"ם משה אורון ספטמבר 1981–ספטמבר 1982
MosheOron.jpg
אל"ם עמי שראל ספטמבר 1982–מאי 1985
AmiSarel1983.jpg
אל"ם אודי אראל מאי 1985–אוגוסט 1988
UdiErell.jpg
אל"ם דודו אייבר אוגוסט 1988–מאי 1989
DuduHayver1989.jpg
אל"ם יוסי ישראל מאי 1989–יולי 1991
YosiIsraeli1994.jpg
אל"ם אריה גביש יולי 1991–יולי 1992
ArieGavish1992.jpg
אל"ם אודי דביר יולי 1992–יולי 1994
UdiDvir1993.jpg
אל"ם שלמה כהן יולי 1994–יוני 1996
ShlomoCohen1995.jpg
אל"ם שלמה פרומר יולי 1996–יוני 1998
ShlomoFromer1997.jpg
אל"ם עופר דובנוב יוני 1998–אוקטובר 2001
OfferDubnov2000.jpg
סא"ל יהודה סיסו אוקטובר 2001–ספטמבר 2002
YehudaSiso2001.jpg
סא"ל יוסי שחף ספטמבר 2002–ספטמבר 2006
YosiShachaf2004.jpg
סא"ל אורן גוטר ספטמבר 2006–אוגוסט 2007
OrenGuter2007.jpg
סא"ל חן טל אוגוסט 2007–אוגוסט 2008
ChenTal2007.jpg
סא"ל דוד סער סלמה אוגוסט 2008–פברואר 2010
DSaarSalama2008.jpg
סא"ל צבי שחר פברואר 2010–אוגוסט 2012
סא"ל אילן מינץ אוגוסט 2012–2015
סא"ל אורן נחבס 2015–2017
סא"ל אופיר דוד 2019–2017
סא"ל תמיר שמש יולי 2019–יוני 2021
סא"ל שי חודרה יוני 2021–

סמל הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הבסיס מורכב מהאלמנטים הבאים:

  • חבל מקיף בצבע תכלת - מציין את תכול השמיים שם ברוב עונות השנה
  • רקע בהיר - מציין את מזג האוויר הבהיר שם
  • זוג משולשים אדומים - מציינים את הרי אילת
  • עוגן בגווני חום - מציין את חולות המדבר

העתקת הבסיס ובנייתו מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event 1.svg
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלו דיונים על פינוי בסיס חיל הים באילת, לטובת הקמת פרוייקטים תיירותיים ופיתוח המשך רצועת חוף אילת לכיוון דרום. עם זאת מימוש הפרויקט לא יצאה לפועל במשך שנים רבות. ב-1996, משרד הביטחון ומפקדת חיל הים החליטו לסגור את מספנת חיל הים באילת. בשטח המספנה הוחל בתכנון להקמת פרוייקטים תיירותיים. בין היתר, פרוייקט תיירותי ענק של איש העסקים תד אריסון[4].אך במאי 1997 שר הביטחון, יצחק מרדכי, החליט שלא לסגור את המספנה[5].

בסוף שנת 2002, גובשה תוכנית על פיה רשות הנמלים תנהל פרויקט הכולל את הרחבת נמל אילת והעתקת בסיס אילת לתוכו[6]. במרץ 2003 צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו שבסיס חיל הים יועבר לנמל אילת והשטח יהיה זמין לפיתוח. במסגרת התוכנית חיל הים גם יצמצם את שטח הבסיס, ושיווק הקרקע ומכירתה ליזמים פרטיים ישמשו למימון עלויות הפינוי ופריסה מחדש של מתקני חיל הים. במקביל תוכנן להסיט את כביש 90 בקטע החוצה את שטח הבסיס[7]. למרות הסכם זה הפרויקט לא קודם, עקב מחלוקת על מימון התוכנית[8]. בנוסף, הליך הפרטת נמל אילת גרם לעיכוב נוסף[9]. ביוני 2013, חתם משרד הביטחון על הסכם לפינוי 90 דונם מהבסיס תוך שלוש שנים וצמצום שטחו למחצית, לטובת הקמת מאות יחידות דיור[10]. אך גם הסכם זה לא יושם.

באוקטובר 2021 אושר מתווה לפינוי הבסיס. הבסיס יועתק וייבנה מחדש בסמוך למיקום הבסיס הנוכחי, כאשר שטחו יצומצם ל-52 דונמים ויותאם לצרכיו העתידיים.

פינויו של הבסיס יארך כ-7 וחצי שנים ויבוצע ב-4 שלבים:

  1. בשלב הראשון יפונו 35 דונמים משטח המחנה העליון, בתוך שנה וחצי.
  2. יתרת שטח המחנה העליון (48 דונמים) יפונו בתוך 5 שנים ושלושה חודשים.
  3. כ-8 דונמים בחלק הצפוני של המחנה התחתון יפונו תוך 7.5 שנים.
  4. השטח הדרומי של המחנה התחתון (12 דונמים) יפונה גם הוא תוך 7.5 שנים.

פינוי הבסיס הוא חלק מהמהלך לפינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים, והוא יפנה כ-103 דונם בשטחי ביקוש לטובת פיתוח העיר אילת. במקומו עתידות להיבנות כ-400 יחידות דיור ועוד שטחי תיירות, תעסוקה ומסחר[11]. עם זאת, דרישות תקציביות של משרד הביטחון עכבו את תחילת ביצוע הפרויקט[12].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס אילת בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התמונה מתקופה מוקדמת יותר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוקם בסיס חיל הים באילת, דבר, 27 בדצמבר 1956
  2. ^ מקור: כוכבי אזרן, מפקדי חיל הים אוגוסט 2017, פרסום מורשת פנימי.
  3. ^ מקור המידע ברשימת המפקדים שהכין כוכבי אזרן במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
  4. ^ גדי גולן, ‏ראש עיריית אילת ביטל תוכניות לפרוייקטים על שטח מספנת חיל הים, באתר גלובס, 23 באפריל 1997
  5. ^ גדי גולן ודוד חיון, ‏שר הביטחון ביטל את התוכנית לסגור המספנה הצבאית באילת, באתר גלובס, 13 במאי 1997
  6. ^ אבי שמול, רשות הנמלים: נממן העתקת בסיס חיל הים באילת, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2002
  7. ^ גדי גולן, ‏צה"ל, רשות הנמלים ועיריית אילת הסכימו: בסיס חיל הים יועבר לנמל אילת, באתר גלובס, 20 במרץ 2003
  8. ^ גדי גולן, ‏פגישה באילת לקידום העתקת הבסיס הימי, באתר גלובס, 16 באפריל 2006
  9. ^ ליאור ברון ואדריאן פילוט, ‏בדרך להפרטת נמל אילת: משרד האוצר מאיץ את הדיונים על פינוי בסיס חיל הים בעלות של 150 מיליון שקל, באתר גלובס, 20 באפריל 2009
    עמירם ברקת, ‏משרד הביטחון: לעצור מיד את הפרטת נמל אילת, באתר גלובס, 10 באפריל 2011
  10. ^ שלומית צור, ‏חלק מבסיס חיל הים באילת יפונה לטובת מגורים, באתר גלובס, 17 ביוני 2013
  11. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏400 יחידות דיור ו-600 חדרי מלון יוקמו במקום בסיס חיל הים באילת, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2021
  12. ^ הדר חורש, דרישות תקציביות של משרד הביטחון מעכבות פינוי בסיס חיל הים באילת, באתר TheMarker‏, 13 באוקטובר 2021