בסיס אילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תג היחידה של בסיס אילת

בסיס חיל הים באילת הוא בסיס ימי של חיל הים על יד העיר אילת בחוף ים סוף, הבסיס הוקם בשנת 1956 לאחר כיבוש סיני במבצע קדש.[1] החל משנת 1980, עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים, משמש הבסיס כמפקדת זירת ים סוף (זי"ס) – אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים. לכן, מפקד הבסיס מכונה בחיל הים "המז"ר (מפקד זירה)".

משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא שמירת השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.

בעבר אזור זה היה אזור מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.

בבסיס פועלת פלגת הדבורים - פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורת שוערים" ודבורה סימן 1.

מפקדי זירת ים סוף: אברהם לוכסמבורג, יעקב המל, יעקב עציון, מנחם כהן, אברהם בוצר, זאב אלמוג (אברוצקי) (1968–1970), עזרא קדם (1970–1972), זאב אלמוג (1972–1974), גדעון רז (1974–1975), שבתאי לוי (1975–1976), יצחק דוידי (1976–1979), חיים שקד (1979–1981), משה אורון, שלמה (מומו) כהן, דוד סלמה, יוסי שחף, אורן גוטר, צביקה שחר (2010–2012), אילן מינץ (2012–2015), אורן נחבס (2015–2017), אופיר דוד (2017-).

סמל הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הבסיס מורכב מהאלמנטים הבאים:

  • חבל מקיף בצבע תכלת - מציין את תכול השמיים שם ברוב עונות השנה.
  • רקע בהיר - מציין את מזג האוויר הבהיר שם.
  • זוג משולשים אדומים - מציינים את הרי אילת.
  • עוגן בגווני חום - מציינים את חולות המדבר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בסיס אילת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Merkava-4M-flag-v01.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא צה"ל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.