לדלג לתוכן

בסיס חיל האוויר המלכותי אקרוטירי

בסיס חיל האוויר המלכותי אקרוטירי
RAF Akrotiri

מטוס טורנדו של חיל האוויר המלכותי שב לבסיס אקרוטירי, 2014. ברקע התמונה נראית העיר לימסול
מטוס טורנדו של חיל האוויר המלכותי שב לבסיס אקרוטירי, 2014. ברקע התמונה נראית העיר לימסול
נתוני השדה
קוד IATA
AKT
קוד ICAO
LCRA
סוג השדה צבאי
תקופת הפעילות 1950–הווה (כ־76 שנים)
מפעיל חיל האוויר המלכותי
בעלים משרד ההגנה
עיר סמוכה קפריסיןקפריסין לימסול
קואורדינטות 34°35′26″N 32°59′16″E / 34.590556°N 32.987778°E / 34.590556; 32.987778
גובה מעל פני הים 23 מטר (76 רגל)
https://www.raf.mod.uk/our-organisation/stations/raf-akrotiri/
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10/288,9992,743אספלט

בסיס חיל האוויר המלכותי אקרוטירי הוא שדה תעופה של חיל האוויר המלכותי הממוקם בשטח הבסיס הריבוני אקרוטירי שבקפריסין, מדרום מערב לעיר לימסול. הוא הבסיס האווירי היחידי של בריטניה במזרח הים התיכון. מפקד הבסיס משמש גם כמפקד שטח הבסיס הריבוני אקרוטירי כולו.

תולדות הבסיס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הוקם ב-1950 סמוך לכפר אקרוטירי, על מנת להקל על העומס בבסיס חיל האוויר המלכותי שבניקוסיה. לאחר שהכוחות הבריטים התפנו מארץ ישראל ב-1948 וממצרים ב-1954 נותרה קפריסין כבסיס הצבאי הבריטי היחיד במזרח הים התיכון. אקרוטירי כמו יתר הבסיסים בקפריסין שימש כשטח היערכות לכוחות הבריטים שהשתתפו בפלישה הבריטית למצרים ב-1956. ביולי 1957 נחת מטוס של חברת ארקיע נחיתת אונס בבסיס. מאז 1957 משדרת מהבסיס תחנת ממסר של שידורי השירות העולמי של ה-BBC, ועד 2008 פעלה משטחו גם תחנת מספרים.

בשנת 1960 זכתה קפריסין בעצמאות, אך בריטניה הותירה בידיה שתי מובלעות באי המשמשות מאז כבסיסים צבאיים ובהן אקרוטירי. החל בשנת 1961 הוצבו בבסיס מטוסים בעלי יכולת נשיאת נשק גרעיני. מאותה שנה ועד 1976 היה הבסיס כפוף לפיקוד חיל האוויר של המזרח הקרוב (Near East Air Force). ב-1966 פינו הבריטים את בסיסם בניקוסיה, ואקרוטירי נותר בסיס האוויר הבריטי היחידי בקפריסין. ב-1970 הוצבו בו מטוסי U2 אמריקאים לשם פיקוח על הפסקת האש בין ישראל לבין מצרים במלחמת ההתשה, ובהמשך פעלו ממנו מטוסים אמריקאים ששימשו למעקב אחרי קיום הסכמי הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים ולאיסוף מודיעין בלבנון, עיראק וטורקיה.

בשנות השמונים מילא הבסיס תפקיד חשוב בפעילות הצבאית הבריטית בלבנון ובלוב. לאחר הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות ב-1983 פונו לאקרוטירי נפגעים אמריקאים. ב-3 באוגוסט 1986 הותקף הבסיס באש מרגמות, ררנ"טים ונשק קל בידי מחבלים שנשלחו, ככל הנראה, מטעם לוב. באירוע נפצעו שלושה אנשים ונגרם נזק קל.

במלחמת המפרץ ב-1991 ובמלחמת עיראק מ-2003 שימש הבסיס שימש כתחנת מעבר לכוחות בריטים בדרכם לאזור המפרץ הפרסי. בשנת 2006 שימש הבסיס כנקודת פינוי של אזרחים אמריקאים ובריטים מלבנון לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ועד 2012 פעל בו בית חולים צבאי.

הבסיס בהווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 2003 מוצבת בבסיס דרך קבע טייסת 84 של חיל האוויר המלכותי, המפעילה מסוקים למטרת חיפוש והצלה. טייסת זו השתתפה בין השאר בפעולות הכיבוי של השרפה בכרמל בשנת 2010. ב-2011 שימש הבסיס לתמיכה בפעילות של בריטניה במסגרת התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב.

ראש הממשלה קיר סטארמר בעת ביקור בבסיס

החל ב-2014 פעלו מהבסיס מטוסים בריטים במסגרת התקיפות הצבאיות המערביות נגד ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה. בשנת 2018 המריאו מהבסיס מטוסים בריטים שהשתתפו במתקפה האווירית המערבית נגד סוריה. מאז 2014 מוצבת גם בבסיס מפקדת כנף מבצעית של חיל האוויר המלכותי, כנף 903 מלהק המשלוח האווירי 83, שפעלה עד אז ממחנה בסטיון באפגניסטן.

בין דצמבר 2023 למרץ 2025, במהלך מלחמת חרבות ברזל, ביצע חיל האוויר המלכותי מעל ל-500 גיחות צילום מעל רצועת עזה, תוך שימוש במטוסי קינג אייר.[1] צי המטוסים בבסיס המיועדים לאיסוף מודיעין הורחב בשיתוף תאגיד סיירה נבדה.[2] המידע שנאסף על ידי המטוסים מועבר לישראל.[3] במסגרת המתקפה האווירית בתימן נגד החות'ים בשנת 2024 המריאו מהבסיס ארבעה מטוסי קרב מסוג טייפון.

ב-1 במרץ 2026 במהלך מבצע שאגת הארי, מזכיר ההגנה הבריטי, ג'ון הילי, חשף כי שני טילים איראנים שוגרו לעבר בסיס ואותם טילים נפלו בים.[4] באותו הערב נשלחו שני כטב"מים מאיראן לעבר הבסיס, אחד מהם יורט והשני מסוג "שאהד" פגע בו.[5] לפי הסכם בין בריטניה לקפריסין, מתפאשרת לאזרחים בריטים גישה לבסיס בכל עת, וכן עובדים בו אזרחים קפריסאים רבים. בעקבות הפגיעה הורתה מינהלת הבסיסים הבריטיים לאנשי הסגל הלא חיוני בבסיס להתפנות ממנו, ולתושבים המתגוררים סמוך לבסיס לשהות במקום בטוח עד להודעה חדשה.[6] ב-2 במרץ יורטו שני כטב"מים נוספים בדרכם לבסיס.[7]

בבסיס פועלת אנטנת מכ"ם רבת עצמה, שהצבתה עוררה מחאה והפגנות בקפריסין בשל החשש להשפעות הבריאותיות שלה על האוכלוסייה המקומית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]